מעילה: לקחה 150 אלף ש' ממשכורות עובדים

מזכירה בחברת הייטק הסתבכה בחובות ומצאה דרך מעניינת לשלם אותם: היא המשיכה לדווח להנהלת החשבונות על עובדים שעזבו. את המשכורות שלהם היא העבירה לחשבון בנק של אחותה. העונש: חצי שנת עבודות שירות

מערכת PsakDinפורסם: 20.01.14 , 19:08

מזכירה שעבדה בחברת הייטק בדרום הארץ בין השנים 2008-2007 ניצלה את תפקידה וגנבה במרמה משכורות של עובדים שעזבו את החברה, תוך שהיא מדווחת עליהם להנהלת החשבונות כמועסקים פעילים. היא הנחתה את הנהלת החשבונות להעביר את משכורותיהם של העובדים לחשבון בנק שהתברר ששייך לאחותה, ובמשך שישה חודשים גנבה 150 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

המזכירה, בת 39, הודתה והורשעה במסגרת עסקת טיעון וטענה באמצעות עו"ד ציון גבאי שהסיבה לביצוע העבירות נעוצה במעסיקה הקודם, סוכן ביטוח שעקץ אותה באלפי שקלים וסיבך אותה בחובות, גם לגורמים עבריינים.

כיום היא נמצאת תחת צו כינוס נכסים ומשלמת 650 שקל בחודש, ואינה מעוניינת שמי מקרוביה או מעסיקיה החדשים יידע על הסתבכותה בפלילים. לכל אורך המשפט הקפידה הנאשמת לצייר עצמה כחסרת אונים וכקורבן של נסיבות חייה, ולא כבעלת נטיות עברייניות.

תסקיר שירות המבחן ציין שלנאשמת עבר נקי וכיום היא מנסה לשקם את חייה - הן במסגרת עבודתה החדשה כמזכירה בחברה גדולה, והן בהסדר הנושים שהגיעה אליו. עם זאת, נכתב, הנאשמת מתקשה לראות את השלכות מעשיה ואת הפגיעה באחר.

אילוסטרציה. גניבה שיטתית, מתוכננת ומתוכחמת(צילום: shutterstock)

התביעה עתרה למאסר של בין שמונה ל-25 חודשים, בעוד ההגנה ביקשה לבטל את כתב האישום או להימנע מהרשעה, תוך הדגשת השיהוי הרב - כחמש שנים - בהגשת כתב האישום. לדברי הסנגור, הנאשמת הודתה מיד בביצוע העבירות שבהן הואשמה והעיכוב בהגשת כתב האישום גרם לה עינוי דין ממשי.

הפרה של יחסי האמון

לדברי השופטת רובין לביא, הפרת אמונו של המעסיק בידי העובדת מהווה פגיעה חמורה יותר מעצם נטילת הרכוש. היא ציינה שהנאשמת גנבה באופן שיטתי, מתוכנן ומתוחכם, תוך יצירת מצג כוזב וניצול מעמדה. לא מדובר כאן בפיתוי רגעי ובמעידה חד פעמית, קבעה השופטת, אלא במעשים פוגעניים ומתמשכים.

השופטת הוסיפה שהנאשמת נוטה לצמצם ולהפחית מחומרת המעשים, והביעה חרטה רק בשל המחיר שהיא משלמת על מעשיה כעת. בטענותיה, הנאשמת דבקה בעמדת הקורבן ומנסה להסיר מעצמה את האחריות, ובכך יש כדי להעיד על סיכון ממשי להישנות עבירות דומות בעתיד, שכן גם היום היא נתונה במצוקה כלכלית.

עם זאת, קבעה השופטת לביא, לא ניתן להתעלם מהשיהוי הממשי בהגשת כתב האישום ויש להקל משמעותית בעונשה של הנאשמת. משכך, אף שהעונש הראוי הוא שנת מאסר לפחות, הוטלו על הנאשמת שישה חודשי עבודות שירות ב"משרה מלאה" (חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות כל יום), שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, קנס בסך 2,000 שקל, וכן פיצוי של 20 אלף שקל לחברת ההייטק.

"מדובר בהפרה בוטה וחמורה של חובת הנאמנות של העובד כלפי מעבידו", מסביר עו"ד אושרי בן ישי, העוסק בתחום הפלילי. עם זאת, הוא מוסיף, גזר הדין הוא חמור, שכן "הנאשמת תיאלץ לעזוב את מקום עבודתה לטובת עבודות השירות, וכפועל יוצא לא יהיה באפשרותה לשלם את חובותיה האחרים, שעליהם הגיעה להסדר, או את תשלום הקנס הגבוה שנגזר עליה, שלא לדבר על מחייתה".

לדעת עו"ד בן ישי, העונש יקשה על הנאשמת לשקם את חייה וייתכן שיגרור אותה לתהומות חדשים מבחינה כלכלית. החלופה הנאותה לעונש, הוא מוסיף, הייתה יכולה לבוא בדמות של"צ (שעות לטובת הציבור), שהנאשמת יכולה לבצע שלא על חשבון זמן עבודתה.