6 קילומטרים של תחמנות וטמטום / טור
התקנון קובע כי משחק רדיוס חייב להיערך במרחק 30 ק"מ לפחות ממגרשה הביתי של הנענשת, אז איך סכנין פגשה את ק"ש בעכו, שבינה לדוחא מפרידים רק 24 ק"מ? ומה עם ההחלטה המטופשת של ההתאחדות לבקש משחקנים בליגות ב' ו-ג' להגיע למרכז המגרש בסיום משחקים כדי ללחוץ את ידי השופטים? עמיר פלג מסכם את השבת
לאור הרפורמה המתגבשת במשרד החינוך, קבלו בוחן פתע בחשבון, בגיאוגרפיה, בדמגוגיה ובתחמנות.
להלן הנתונים: המשחק בין בני־סכנין לקריית־שמונה נערך אתמול בעכו, בגלל עונש רדיוס שספגה המארחת על התנהגות אוהדיה במשחק מול הפועל ת"א בדוחא. בתקנון המשמעת של התאחדות נקבע במפורש כי במקרה כזה, המרחק בין מגרשה הביתי של הנענשת למגרש החלופי "לא יפחת מ־30 ק"מ". בין סכנין לעכו מפרידים כ־24 קילומטרים.
צפו בתקציר: בני סכנין - עירוני ק"ש (סטילס: גיל נחושתן, וידאו: One)
נעם מסד, אוהד כדורגל, הפנה את השאלה הנ"ל להתאחדות, וגם קיבל תשובה. "ועדת ליגה וגביע אישרה את קיום המשחק בעכו", ענה לו הדובר שלומי ברזל, והוסיף: "בצפון הארץ אין מספיק מגרשים שמתאימים לדרישות ליגת העל, והרעיון היה למצוא מגרש שעומד בתנאים ולא ייחשב לעונש גם עבור אוהדי קריית־שמונה". פחחח.
מדוע ההתאחדות עושה צחוק מהתקנון?(צילום: ראובן שוורץ)
ובמילים אחרות, אוהד יקר, קיצורי דרך זו ההתמחות שלנו, גם במובן המילולי של המילה. כשבא לנו, אפשר לזרוק את התקנון לאסלה הקרובה, יחד עם ההחלטות של בית הדין המשמעתי. ועדת ליגה וגביע, בשבתה כוועדת קיזוז ומערוף, תשנה עונשים כאוות נפשה ותצ'פר את אוהדי הקהל של הנענשת כראות עיניה. במיוחד אם היריבה היא עירוני קריית־שמונה, על רבבות האוהדים שמלווים אותה לכל משחקי החוץ.
עוד הנחיה מטופשת של ההתאחדות
אחרי הביזיון של שיבוץ שופט אחד לשני משחקים בליגת הילדים, שהוביל לברדק גדול ברחבי הארץ, בהתאחדות ממשיכים להתעסק בהמצאות ובשטויות. השבוע הם עברו לחינוך הכדורגלנים הבוגרים.
לא מספיק הביזיון בליגת הילדים?(צילום: אורן אהרוני)
בחוזר שנשלח שלשום לראשי קבוצות בליגות ב'־ג', ואשר לפי סגנונו נכתב על ידי גננת מוסמכת, נאמר: "התנהגותם של השחקנים משפיעה פעמים רבות על התנהגות הקהל ועל האווירה הכללית סביב משחק הכדורגל. בהתאם לכך נבקש את שיתוף הפעולה של השחקנים לאקט של מחווה, ידידות והוגנות ספורטיבית. בסיום המשחק יגיעו שלישיית השופטים למרכז המגרש/עיגול האמצע, וימתינו לשחקני שתי קבוצות, שיגיעו לאזור זה וילחצו את ידי השופטים". על הפנייה, המרגשת עד דמעות, חתם מנהל אגף הליגות הנמוכות, אבי לוי. כמה טפשי ומיותר!
מדי שבוע, שחקנים ומאמנים שמרגישים מקופחים ממהרים בסיום לשופט שדפק אותם. בליגת העל, כשהכל מצולם, הם עוד מאופקים יחסית. בליגות הנמוכות זה מגיע לעיתים לתוקפנות פיזית. אבל המחנכים הדגולים מההתאחדות בטוחים ששחקן מליגה ג' שפסלו לו שער ייזכר פתאום במכתב האינפנטילי שלהם, וירוץ בסיום ללחוץ יד לשופט.
לחיצות ידיים? צריך להרחיק את השחקנים המתוסכלים מהשופטים בסיום(צילום: אורן אהרוני)
הדבר הכי חכם שההתאחדות צריכה לדאוג לו בסיום משחקים הוא להרחיק את המתוסכלים ואת העצבנים מהשופטים. מי שיבוא לו להיפרד בלחיצת יד, וולקאם, ומי שלא, עדיף שיעוף כמה שיותר מהר לחדר ההלבשה. ומעניין איזה מכתב הם שלחו לחכמולוג אלי חכמון, שסירב ללחוץ יד למאמן שבא אליו בטענות.
פורסם לראשונה 19/01/2014 09:24
לפנייה לכתב/ת 
בן-דיין וחאלד חלאיילה בעכו
צילום: גיל נחושתן
מומלצים
