עיצומים? כנראה שהמצב במשק ממש טוב
ריבוי סכסוכי העבודה במשק מהווה דווקא סימן חיובי. למעשה, ישראל נהנית כיום מעוצמה פיננסית וכלכלית גדולה כפי שלא ידעה מעולם. אז למה כל כך הרבה עובדים מתלוננים? כנראה בגלל שאנחנו אוהבים כל כך להתבכיין. דעה
בתקופה זו שאנו שומעים חדשות לבקרים, על השבתות במשק של קבוצות עובדים כאלו ואחרות, המלינים עד כמה המצב שלהם לא טוב, אני לא יכול שלא להיזכר בשיחה שהייתה לי באחרונה עם כלכלן בינלאומי, שאמר: "אתם פשוט לא מבינים כמה טוב לכם, לעומת מה שקורה כיום בכל מקום אחר בעולם המערבי". למעשה, כלכלנים בעולם הבוחנים את הנתונים של ישראל ב-5 השנים האחרונות, לא מצליחים להבין מה אנחנו רוצים מעצמנו ועל מה אנו מתלוננים בכלל.
- ישראל 2014: כ-100 אלף עובדים בסכסוכי עבודה
- ויסקונסין תוקפא; תמו העיצומים בש' התעסוקה
- עיצומים בביטוח לאומי: עיכוב בוועדות רפואיות
היכולת של קבוצות עובדים לקיים שביתות תלויה מאד במצב המשק. כאשר הכלכלה העולמית נקלעה לחורף קשה במיוחד אחרי משבר 2008 - אף ארגון עובדים לא חשב שזו הזדמנות טובה לצאת לשביתה, לא בישראל ולא בשום מקום אחר בעולם המערבי. היה חשש גדול מאד למקומות העבודה וכולם רצו רק שקט תעשייתי. העובדה שעובדים מאורגנים כה רבים מצויים כיום בסכסוך עם החברות בהן הם עובדים, אומרת הרבה מאד על מצב המשק - כנראה שהמצב ממש טוב.
מה שמפתיע הינו, שבמקביל לסכסוכי העבודה הללו, לפי כותרות העיתונים הכלכליים היה אפשר לחשוב שהמצב במשק איום ונורא. על רקע הנתונים אותם אציג להלן, האופן היחיד בו ניתן להבין את הבכיינות והתלונות האינסופיות של רבים כל כך, את תחושת הדכדוך, את הרצון לעזוב את הארץ ובמקרים קיצוניים אפילו את הדפיטיזם, הוא בעזרת ניתוח על ספת הפסיכולוג.
כנראה שהתרבות היהודית הן המזרח אירופאית והן המזרחית, עם כל תפארתן, גם לוקות בייצור מתמיד של תלונות אינסופיות, בכיינות כרונית והסתכלות מתמדת על חצי הכוס הריקה.
מי יודע שהאבטלה ירדה?
כמה מכם יודעים שהאבטלה בישראל יורדת עם העלייה המתמדת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה? כאשר שיעור זה מגיע כבר לכ-64%, זאת אומרת קיימת עליה אבסולוטית בכמות העובדים במשק, זאת בניגוד לכמעט כל מקום אחר בעולם המערבי.
וכמה מכם יודעים שיש גידול דרמטי בתעסוקת גברים חרדים בשנים האחרונות? על פי נתוני בנק ישראל - שיעור הגברים העובדים מהמגזר החרדי עלה מ- 39 לכ-47% בתוך שלוש שנים. ומי שלא מבין, אלו מספרי עתק במונחי שוק העבודה - והמשק הישראלי עדיין מצליח לספק עבודה
כל הזמן מספרים לנו שבמשק קשה למצוא עבודה. אז איך זה מסתדר בדיוק עם הנתון ששיעור האבטלה בישראל הינו הנמוך ביותר מזה עשרות שנים וירד לכ-6% בלבד זאת לעומת אבטלה נוראית במערב אירופה, למשל?
רואים שחורות
העיתונות מתמקדת בנושא החינוך בישראל - ובצדק, שכן פירותיו הם העתיד הכלכלי של המשק. עם זאת, היא מאוד עסוקה בלכוון את הפנס למקומות הממוצעים שתלמידי חטיבות הביניים השיגו במבחני PISA הבינלאומיים, אך שוכחת לציין שאנו במגמת שיפור מתמיד בנתונים אלו. היא גם מתעלמת מהמקומות המעולים שתלמידי בתי הספר היסודיים השיגו במבחנים הבינלאומיים PIRLS.
בנוסף, העיתונות התעלמה לחלוטין מהמקומות המצוינים שתלמידי התיכון שלנו השיגו באולימפיאדת המדעים האחרונה, שהסתיימה לא מכבר, כאשר כל חברי המשלחת השיגו מדליות וקטפו בסך הכל 19 מדליות במדעי המחשב, פיסיקה, מתמטיקה וכימיה. מישהו מכם קרא על כך?
כמה מכם יודעים שלפי מחקר של הוול סטריט ג'ורנל, ישראל הינה המדינה השניה הכי משכילה בעולם, אחרי קנדה ולפני יפן? מישהו שמע שלפי סקר של סוכנות הידיעות "בלומברג", מערכת הבריאות הישראלית נחשבת לשישית בטיבה בעולם?
דוגמה מובהקת להסתכלות על חצי הכוס הריקה היתה כותרת גדולה באחד העיתונים הכלכליים, לפיה שליש מחברות הסטרט-אפ נסגרות תוך 4 שנים. אבל הנתון החשוב הוא הפוך בעצם: שני שליש מהסטרטאפים אינם נסגרים גם אחרי 4 שנים - זה מדהים וחריג ומראה על אורך הנשימה שקיים כיום אצל חברות הסטרט-אפ.
התרבות היהודית ישראלית העסוקה כל הזמן בביקורת וחיפוש הצדדים הרעים, גם דוחפת אותנו להיות הכי טובים. עובדה היא, שנכנסו לפני פחות מ-5 שנים למועדון האריות של קבוצת 34 מדינות ה-OECD ולא הרשינו לעצמנו אפילו רגע להיות להן לזנב - כבר אנו משווים את עצמנו לעומתן בכל פרמטר אפשרי, מחפשים כל הזמן איפה אנחנו נמוכים במדגם, מה צריך לשפר וכיצד להתקדם מעלה.
אנו מצפים מעצמנו להמון ובצדק - כל זאת על אף תנאי הרקע הקשים באמת, של היותנו מדינה צעירה יחסית עם שכנים בעייתיים, בלשון המעטה.
אלופת ה-OECD בצמיחה
העובדים בישראל מרשים לעצמם לשבות כי הם יודעים או לפחות חשים שמצבנו היחסי טוב מאוד. בואו נשווה את עצמנו למדינות ה-OECD: ישראל לא רק מצמצמת בצורה דרמטית את הפער הכלכלי מול כל החברות בארגון, אלא מובילה על רובן בפרמטרים הכלכליים החשובים ביותר.
כך למשל יש לנו גירעונות תקציביים נמוכים יחסית, אבטלה נמוכה, רזרבות מט"ח לנפש גבוהות וירידה מתמדת ביחס החוב לתוצר -אשר בכל העולם היחס הזה עולה. ארה"ב, למשל, משעבדת כבר את הנכדים שלה לחוב האדיר.
ישראל גם מובילה בפרמטר הכלכלי החשוב ביותר - צמיחה. עם צמיחה מצטברת של כ-22% ב-5 השנים האחרונות - ישראל הינה אלופת ארגון המדינות המפותחות. שנת 2013 הסתיימה מצוין עם תוצר של מעל ל-300 מיליארדי דולרים והתוצר לנפש עלה ל- 37.2 אלפי דולרים - מקום 20 מתוך 196 מדינות בעולם.
אתם ודאי שואלים את עצמכם מדוע הכלכלנים מתמקדים באופן קבוע בתוצר ובצמיחה? ובכן, צמיחה משמעותה הגדלת מקומות העבודה, כלומר שיש יותר עבודה לישראלים. זה הדבר הכי חשוב, כן אפילו יותר ממחירי הדירות.
תמיד משעשע אותי לקרוא על הישראלים שמאיימים לעזוב את הארץ כי מחירי הדירות יותר זולים במערב אירופה או בארה"ב. אבל מה לגבי עבודה? שוק העבודה במקומות הללו מעבר לים הוא קטסטרופלי, אז תהיה להם דירה - אבל הם לא ישיגו עבודה.
ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שיחס החוב הממשלתי לתוצר שלה מצוי בירידה מאז משבר 2008. הפחידו אותנו כל השנים בנוגע לחוב החיצוני שלנו, אבל כמעט בכל מדינה מערבית שעולה על דעתכם המצב מפחיד הרבה יותר מאשר אצלנו.
בנוסף, מבנה החוב החיצוני של ישראל הינו ארוך טווח ולכן אינו מטיל מעמסה רבה כבעבר על התקציב השוטף של הממשלה. גם חובות הסקטור העסקי ביחס לתוצר מצויים בירידה תלולה ולכן המשק בכללותו ומערכת הבנקאות בפרט, פחות חשופים לסיכון. אפילו חוב משקי הבית ביחס לתוצר הינו יציב, על אף הגידול הדרמטי בלקיחת הלוואות משכנתא.
גלי העלייה בעיצומם
רבים מאיתנו עסוקים כל הזמן בהסתכלות על הדברים הרעים, למשל על כמות היורדים מישראל. למעשה, מדובר על מספרים מצחיקים ביחס למספר תושבי ישראל: מספר היורדים נטו (בניכוי הישראלים הרבים החוזרים בשנים האחרונות לארץ), הינו כ-5,000 לשנה שהם כ-0.000617 ממספר תושבי ישראל.
אם זה בכל זאת מטריד אתכם, אז מספרים אלו מקוזזים ואף הרבה יותר מכך על ידי כ-18,000 עולים חדשים שמגיעים מדי שנה. שלא לדבר על יהודים המגיעים לחיות כאן מבלי לעשות אפילו תעודת עולה חדש ולכן הם אינם נספרים בסטטיסטיקה - אבל הם כאן.
למעשה, ישראל נהנית כיום מעוצמה פיננסית וכלכלית גדולה כפי שלא ידעה מעולם והמצב בישראל משופר באופן יחסי למדינות בהם מצויים מירב הישראלים היורדים. זו סיבה מרכזית לכך שמספר הישראלים החוזרים מקזז בשנים האחרונות את רוב הישראלים היורדים - תופעה שלא היתה כאן מאז ומעולם.
שלוש המהפיכות הכלכליות הגדולות
הצמיחה הזו ב-5 השנים האחרונות, על רקע סטגנציה במדינות מערביות כה רבות, קשורה לדעתי ל-3 מהפיכות כלכליות שמתממשות. הראשונה, מהפיכת ההיי-טק, שהחלה לפני כ-20 שנה והביאה אותנו למצב ייחודי מבין מדינות העולם עד כי יותר מ-50% מהחיצוא הישראלי מבוסס כיום על היי-טק, ביומד וביוטק.
ישראל, המצויה בקדמת הטכנולוגיה, טובה יותר במובנים אלו ממדינות שאנו מאדירים את שמן, דוגמת אוסטרליה וקנדה. שתי מדינות אלו למשל, מומחיות בכרייה ויצוא של נפט, גז, מחצבים ומינרלים בשטחיהן האדירים, אבל אלו תחומים שחשופים מאד להאטה כלכלית עולמית והן לא ממש השכילו להקים חברות טכנולוגיה יוצאות דופן. משום כך הן מצויות כיום בבעיות כלכליות לא פשוטות.
השנייה - מהפיכת הגז בישראל, שהחלה לפני מעט יותר מעשור עם מאגר "ים תטיס" ובהמשך עם תגליות הגז הימיות של "תמר" ו"לויתן" - התגליות הגדולות ביותר בעולם בעשור הראשון של המאה ה- 21. במקביל רישתו את המדינה בצנרת אדירה של הולכת גז, שמביאה לירידה מתמדת בעלויות האנרגיה של חברת החשמל ושל התעשייה הכבדה בישראל ולניתוק חלק מהתלות שלנו ביבוא תזקיקי נפט ופחם מחו"ל.
ההמשך יבוא עם בניית תעשיות עתירות אנרגיה בנגב ומתגמולים ומיסים ישירים ועקיפים בהיקפים מצטברים של מאות מיליארדי שקלים שהמדינה תקבל במהלך העשורים הקרובים מחברות הגז.
השלישית היא מהפיכת המים, שהחלה לפני כ-5 שנים, כאשר שורה של מתקני התפלה מהגדולים בעולם נבנו לאורך חופינו. לצד זאת נעשו השקעות אדירות גם בהשבת מי קולחין וכיום כ-80% ממי הקולחין בישראל מושבים לחקלאות - שיא עולמי. כל אלו הפכו את ישראל למדינה שאין בה יותר מחסור של מים, על כל ההשלכות הגיאופוליטיות והכלכליות החיוביות הכרוכות בכך.
מקלקלים את התמונה: מחירי הדירות ושער הדולר
האם כל הדברים הנפלאים הללו הם תודות לממשלות שהיו כאן ב-20 השנים האחרונות? לא ממש. כבודן במקומן מונח, אך הן לא עשו הרבה בכדי לקבל את התוצאות הטובות האלה והשבחים לא מגיעים להן כלל וכלל.
הדבר החכם העיקרי שהממשלות כן עשו הוא שהן פשוט לא הפריעו. כנראה שגם היה להן ולכולנו מזל,בעיקר בנוגע לתגליות הגז ולמוחות המצוינים בענפי ההיי-טק. נפוליון כבר אמר שהוא מסתפק בגנרלים עם מזל.
הממשלה הנוכחית נהנית כמובן מהרקע הזה ומרגישה עם עצמה מצוין בסכך הכל. אם מחירי הדיור לא היו מקלקלים את התמונה ואם הדולר לא היה כל כך נמוך שהוא מתחיל לאיים על כל תעשיית היצוא, אז המצב היה מבחינתה פשוט נפלא.
אמנם 72% מהמשפחות הישראליות מחזיקות דירה - וכן, זה גבוה יותר מהממוצע ב-OECD, וייתכן שחלק מהמשפחות לא רוצות בכלל שמחירי הדירות ירדו, כי הן מרגישות עשירות יותר, אך העובדה שמשפחה צעירה צריכה לעבוד במשך כ-130 חודשים על מנת לרכוש דירה, היא לא פחות משערורייה.
אם מחירי הדירות לא ירדו - יבוא היום שמפלגות יאבדו קולות רבים בבחירות על רקע זה. החגיגה גם תיגמר אם תהיה פגיעה אנושה ביצוא ועובדים רבים יפוטרו. סכנה זו דווקא פתירה ביתר קלות, אך כדי להתמודד איתה - על בנק ישראל ומשרד האוצר לגלות נחישות.
הכותב הוא יו"ר רויטר מידן ומנכל חיסונים פיננסים