מרגישים שייכים: צעירים דרוזים נחשפים דרך המצלמה
החברה הדרוזית נחשבת לסגורה, תערוכה חדשה מספקת הצצה למה שבני הדור הצעיר של העדה חושב עליה. "הצלמים הדרוזים הצעירים חיים ומרגישים את מערכת היחסים המתמשת בין דרכים מסורתיות לבין העולם המודרני המונע על ידי המדיה", אומר מייקל דמפסטר, צלם וקולנוען דוקומנטרי, ששיתף פעולה עם 80 צעירים דרוזים
העדה הדרוזית ידועה בזיקה העמוקה שלה למדינת ישראל ולצה"ל. ואמנם, 83% מקרב המועמדים לגיוס בקרב בני הנוער הדרוזים מתגייסים לצבא – שיעור גבוה מהממוצע הארצי. עם זאת, חלק מהצעירים הדרוזים מוצאים את עצמם לאחר השירות הצבאי מבולבלים ותרים אחרי זהותם הלאומית והתרבותית. לא אחת חשים המשוחררים הטריים כפיות טובה מצד המדינה שעה שהם נתקלים בהזנחה ובהעדר ההשקעה בתשתיות, בכבישים, בתברואה ובתכנון ובנייה ואפילו בקליטה בעבודה במשרדי הממשלה ובמגזר הפרטי.
דוגמא בולטת לכך הן המסגרות החוץ בית-ספריות לחינוך בלתי-פורמאלי. מאחורי השם הארוך מסתתרים מתנ"סים, יחידות נוער ברשויות המקומיות וארגוני נוער הפועלים בשעות אחר הצהריים ומציעים לבני הנוער פעילויות ספורט, תרבות ואמנות. הפעילויות הללו הן לא פחות מקריטיות להתפתחותם הקוגניטיבית, החברתית, הרגשית והפיזיולוגית של בני הנוער והן מאפשרות לדור הצעיר לשפר הישגים בלימודים, לחזק את הבטחון העצמי ולבנות מודעות אזרחית וחברתית.
ואולם, נכון להיום, מתוך 14 הישובים הדרוזיים בצפון קיימים מתנ"סים רק בשלושה ישובים – מע'אר, ג'וליס וסאג'ור. בין 2003 ל-2007 נסגרו לא פחות מ-80% מהמתנ"סים שפעלו בישובים הדרוזיים לאחר שצברו חובות שתפחו לגובה של 12 מיליוני שקלים. גם הקיצוץ שהובילה אז הממשלה במענקי האיזון לרשויות המקומיות, והיעדר התמיכה הממשלתית, תרמו לסגירת המרכזים שהעסיקו את בני הנוער אחרי שעות הלימודים. התוצאה: לפי מחקר שערך מכון ברוקדייל, קיימים פערים משמעותיים בין המגזר הדרוזי לבין המגזר היהודי ברמת החינוך הבלתי-פורמאלי. בנוסף, במרוצת העשור החולף נרשמה עלייה בשימוש באלכוהול, בוונדליזם, ובהתנגשויות אלימות בין המשטרה לבני הנוער הדרוזים.
החדשות הטובות הן שהממשלה התעוררה בזמן. ב-2006 החליטה ממשלת אולמרט להשקיע בתשתיות, בחינוך ובתעסוקה במגזר הדרוזי, החלטה נוספת בהיקפים גדולים יותר התקבלה ב-2011 על-ידי ממשלת נתניהו. משרד ראש הממשלה פעל מאז בשיתוף ארגונים דוגמת הג'וינט קרן רש"י וקרנות נוספות והקימו מחדש מסגרות, המציעות חוגים בתחומים החל מספורט אתגרי דרך צילום וכלה ברובוטיקה. שיתוף הפעולה בין הממשלה למגזר השלישי איפשר אף להשיק תכניות ייעודיות דוגמת, מרכזי הכוון תעסוקתי, התכנית לשיקום שכונות חברתי, שנת התנדבות לצעירות דרוזיות בקהילה, ועוד.
דוגמא טרייה לפירות שהבשילו בקרב בני הנוער הדרוזים כתוצאה משיתופי הפעולה הללו ניתן לראות ב'תכנית נעורים' בעמותת 'מרכז מעשה', הפועלת לקידום המצוינות ושוויון הזדמנויות בעדה הדרוזית והצ'רקסית. התכנית מופעלת על ידי קואליציה של שותפים הכוללים את משרד ראש המשלה, קרנות וגופים פילנתרופים. את אחד מתוצרי התכנית ניתן לראות בימים אלה דווקא בתל-אביב. מדובר בתערוכת צילומים, שצילמו כ-80 בני נוער דרוזים מהגליל והכרמל, לאחר שהשתתפו בחוג צילום במסגרת חוץ בית-ספרית. הצילומים משקפים את יחסם של בני הנוער לכפריהם, לנוף ילדותם ולמסורת הדרוזית, ומעבר לעניין הרב שיש בהם עבור הצופים ניתן ללמוד מהם גם על ההתקדמות האדירה שעבר החינוך הדרוזי הבלתי-פורמאלי בשנים האחרונות.
שיתופי הפעולה בין הממשלה לארגוני החברה האזרחית חייבים אפוא להמשיך ואף להתעצם כדי לחזק עוד יותר את המסגרות החוץ בית-ספריות במגזר הדרוזי. המסגרות הללו מספקות לבני הנוער שייכות, מלוות אותם בשלבים הרגישים ביותר של ההתבגרות, ונותנות כלים לצעירים להתוודע ליכולות האמיתיות שלהם ולגבש בעצמם סט ערכים וסדרי עדיפויות ומחויבות חברתית וקהילתית.
כאישה דרוזית, המובילה את תכנית נעורים יחד עם חבריה, אני מתמודדת מדי יום עם סימני שאלה ואתגרים לגבי הסיכוי לעתיד טוב יותר לצעירים דרוזים בישראל. אך הנסיון שצברתי נוסך בי אופטימיות כי החלטנו לא רק להצביע על הדרך אלא גם ללכת בה. כיום אני מבינה עד כמה לקיחת אחריות על גורלנו היא המפתח להצלחה וליכולת לקדם שינוי במו ידינו. שיקומו המוצלח של החינוך הבלתי-פורמאלי בקרב הדרוזים, והשינוי החיובי שיצר בשטח, מוכיחים שיש סיבה טובה לתת אמון בבני הדור שלי ובנכונות שלנו לקחת אחריות.
- בדר עבאס מנהלת את 'תכנית נעורים' המופעלת על ידי 'מרכז מעשה', עמותת בת של קרן רש"י, בשותפות עם משרד ראש הממשלה וקרנות נוספות
- תערוכת הצילומים "אנחנו, מקום ומסורת" מוצגת בספריית מדעי החברה והניהול באוניברסיטת תל אביב עד 28 בפברואר 2014. הכניסה ללא תשלום. התערוכה מביאה לקהל הישראלי את נקודת מבטם של בני נוער דרוזי על העדה. התערוכה עוסקת ביחסם של בני הנוער לכפריהם, לנוף ילדותם ולמסורת העדה הדרוזית, כפי שחוו אותם והיא עוסקת בנושאים, כגון: המתח בין קדמה למסורת, זהות, שינוי, מתח בין דורי. התערכוה כוללת צילומי פורטרטים של בני הנוער ושל זקני העדה, צילומי טבע דומם ובתים ועוד
תערוכת הצילומים היא תוצאה של עבודה משותפת בין מייקל דמפסטר, צלם וקולנוען דוקומנטרי יהודי אמריקאי בן 27, שהגיע לישראל באוגוסט 2012 להתנדב ב'תכנית מעשה עולם' של 'מרכז מעשה', עמותת בת של קרן רש"י, ו'תכנית מסע', כמסייע להוראת אנגלית בחינוך פורמלי ובלתי פורמלי בישובי הפריפריה, והעביר חוגי צילום באנגלית ב-12 כפרים דרוזים בכרמל ובגליל לכ-80 בני נוער מישובים אלה.
זו השנה הראשונה שהתערוכה יוצאת מגבולות הכפרים הדרוזים ותוצג בתל אביב לציבור הרחב. בעקבות שנת ההתנדבות בישראל החליט לאחרונה מייקל לעלות לישראל ולהשתקע בארץ וכיום הוא מועסק בעמותת 'מרכז מעשה' בהיקף של חצי משרה בתחום גיוס ומיון מועמדים ב'תכנית מעשה עולם'.
התערוכה נערכת במסגרת 'תכנית נעורים' מטעם משרד ראש הממשלה, המופעלת על ידי 'מרכז מעשה', מיסודה של קרן רש"י.
בפתיח לתערוכה, כותב מייקל דמפסטר: "התמונות מבטאות את האינטימיות העמוקה בין חלל בנוי לחלל פנימי, בין הקצה למרכז הילדות, מקום וזהות. מה שנראה כמו חורבות תרבותיות ושרידים נחשפים כמי שנושמים עם חוכמה, מורשת, ומידע בין דורי משותף. הצלמים הדרוזים הצעירים חיים ומרגישים את מערכת היחסים המתמשת בין דרכים מסורתיות לבין העולם המודרני המונע על ידי המדיה".
לפנייה לכתב/ת 
