אלימות בבתי ספר: "רשעות של ילדים"
תקיפת נער בחטיבה בי-ם, אם ובנותיה התעמתו עם מנהל בחיפה, אב שהיכה בהוד השרון והורה גזען שתקף מורה ערבייה באילת. מורים שמתמודדים עם אלימות יום-יומית טוענים: "לא מטפלים בשורש הבעיה ולא נותנים לנו גיבוי"
עוד בחדשות:
- ניצב ארביב בדרך החוצה: "יש אנשים רעים"
- הכנרת בוכה: החודש הכי יבש בהיסטוריה
- עסקה והסתרה: 36 גופות יוחזרו מהיום לרשות
חרף העובדה שהוא היה זה שהותקף, אותו מורה היה זה שנאלץ בסופו של דבר לעזוב את בית הספר ולעבור למוסד אחר. "תלמידים שואלים אותי למה אני זה שעזב ואין לי תשובה בשבילם", הוא אומר. "בחרתי להמשיך ללמד בגלל הערכים, בגלל שזה חשוב ולי ובגלל שאי-אפשר להפקיר את הזירה הזו".
התקרית החמורה יותר התרחשה אתמול בצהריים בחטיבת ביניים בירושלים. על-פי החשד כמה תיכוניסטים נכנסו לבית הספר במטרה "לסגור חשבון" עם תלמיד בן 14, תקפו אותו והוא נפגע בשיניו. הוריו לקחו אותו לבית החולים הדסה עין כרם, ומצבו הוגדר קל עד בינוני. בעקבות המקרה הנחתה עיריית ירושלים את כל בתי הספר בעיר לפתוח היום את יום הלימודים בפעילות הסברה למניעת אלימות.
מקרה נוסף התרחש ביום שישי בתיכון בחיפה. אם שזומנה לשיחה ושתי בנותיה (15 ו-16) התעמתו עם המנהל, ולטענתן הידרדר האירוע לחילופי מהלומות. הבנות הגישו תלונה בטענה שהותקפו ושוטרים הגיעו לעצור את המנהל, אבל צילומי האבטחה מהמסדרון מעלים שאלות
בקשר להתפתחות האירועים. בסופו של דבר הבנות משכו את התלונה שלהן והמנהל שוחרר.
בעקבות המקרה מסרה הסתדרות המורים כי הלימודים בכל בתי הספר העל-יסודיים (בחינוך הרגיל) בחיפה יחלו היום בשעה 9:00 בבוקר.
בחודשים האחרונים אירעו כמה מקרים שבהם הורים נהגו באלימות כלפי אנשי הוראה. לפני כשבועיים נגזרו חמישה חודשי עבודות שירות וקנס של 15 אלף שקל על אב מהוד השרון שלפני כשנה היכה את המורה של בנו, לאחר שזה החרים לו את הטלפון הנייד.
אבא מרגיש חוסר אונים
אחרי האירוע האלים בירושלים אתמול, תהתה אמו של התלמיד כיצד הצליחו החשודים בתקיפת בנה - שכלל אינם לומדים בבית הספר - להיכנס למבנה חטיבת הביניים. "הרי כשאני מגיעה בודקים לי את התיק, אבל הנערים הללו נכנסו באין מפריע ותקפו את הבן שלי", אמרה. לדבריה, המנהלת אמרה שהשומר בכניסה לא הבחין בהם כשנכנסו.
יו"ר ארגון ההורים בבית הספר, אריק פלדמן, נפגש אתמול עם המנהלת, הסגניות שלה והיועצות החינוכיות. "דרשתי לשנות את כל
"בתור אבא אני יכול להגיד שזו הרגשה של חוסר אונים. הרי היום זה התלמיד הזה ומחר או מחרתיים אלה יכולים להיות הילדים שלי. אתה דבר ראשון חושב על הרשעות של הילדים שמסוגלים לעשות דבר כזה, לא משנה בכלל מה הסיבה. בסופו של דבר אני שולח את הילדים שלי לבית הספר ורוצה שהם יהיו מגונים".
פלדמן מודע לכך שלא מדובר בתופעה הייחודית למערכת החינוך אלא בבעיה חברתית עמוקה: "החברה שלנו הולכת ונעשית אטומה יותר, רעה יותר. אם ילד רואה את ההורים שלו צועקים או מכים מורה, רופא, או אחות - מה אפשר לצפות מאותו ילד? זו החברה שחולה, הרבה לפני שמערכת החינוך חולה".
מי שחזק כופה את דעתו
אמנון רבינוביץ', מורה בתיכון "זיו" בירושלים וממייסדי תנועת המורים, אמר אמש: "צוותי ההוראה צריכים להרגיש מוגנים כשהם עושים את העבודה שלהם.
אנחנו לא יכולים למצוא את עצמנו מותקפים כי ייתכן שקיבלנו החלטה כזו או אחרת שלא מצאה חן בעיני התלמיד או ההורים שלו".
רבינוביץ' ציין שמעולם לא הותקף על-ידי תלמיד או הורה, אבל הדגיש ש"אם אגיע למצב שאני חושב פעמיים על החלטה חינוכית שאני צריך לקבל, מחשש למה שיגיד או יעשה התלמיד או ההורה שלו - זו תהיה מבחינתי העדות לכך שאנחנו במקום מאוד לא טוב".
אביב עגור-הלוי, מורה ממרכז הארץ, הוסיף: "אני מלמד בבית ספר שבו יש אפס סובלנות לאלימות, וגם מקרה אלימות קל ביותר מטופל בצורה קשה מאוד. אבל הבעיה הרבה יותר עמוקה. השיח הציבורי כיום בארץ הוא שיח אלים. רואים את זה מול המורים, הרופאים, האחיות, העובדים הסוציאליים. תראו את נבחרי הציבור שלנו - כמה פעמים הם משתלחים זה בזה בכנסת. ברגע שזו הדוגמה שנותנים לנו נבחרי הציבור, זה מחלחל. אנשים פה לא מכילים את האחר, לא מכירים בדעות שונות משלהם, ומי שחזק יותר כופה את דעתו".