בבושקה מקערת ההקאה: שקד מציירת נגד הסרטן

מה משותף למטריושקה, בחורה בביקיני, "הצעקה" של אדוורד מונק וקאפקייק? את כולם, מסתבר, אפשר לצייר על צדה האחורי של קערת הקאה/סיר לילה תקני של בית חולים. כך, עם הרבה הומור וחדוות יצירה, מתמודדת שקד צפריר בת ה-14 מנשר עם מחלת הסרטן שממנה היא סובלת.

מאז שהתגלתה המחלה לפני שלוש שנים, שוהה שקד תקופות ממושכות בבית החולים רמב"ם בחיפה. בכל פעם מצליחות שקד ואמה, האמנית טל צפריר, להפוך את החדר המנוכר במחלקה לחם ומקושט להפליא, באמצעות מנורות מיוחדות ומגוון יצירות שמקלות את האשפוז הממושך.

"ככל שהיא צריכה להיות יותר זמן בחדר, כך ההשקעה תהיה גדולה יותר", מספר האב אייל. "כשהיא הייתה צריכה להיות מאושפזת תקופה ארוכה אחרי ניתוח, כבר הכנו לה את החדר מראש". "אנחנו מקשטות במדבקות ובמנורות מסוגים שונים, וגוזרות גם אותיות להדביק", מספרת שקד.

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

עוד חדשות בריאות:

• בזכות אומגה 3: בן 16 התעורר מתרדמת
• צפו: נחבט בראשו - והחל לראשונה להבחין בצבעים
• צמידי הכושר גורמים לאלרגיה קשה בעור
  

בחדר שבו היא מאושפזת כעת מודבקות פיות על הקירות, ושרשרת אורות של פיות תלויה מצדו האחד של החדר לצדו השני. על הקירות מודבקים טפטים גזורים היוצרים את המילה "אהבה", לצד תמונות בני המשפחה. "הן אחראיות על היצירה ואני על התלייה", מבהיר האב בחיוך.

על כל אלה מאפיל הפרויקט האחרון - ציור על קערות ההקאה העשויות קרטון. "ראינו שיש להן צורה של בבושקה", מספרת שקד, "והתחלנו לצייר. הבבושקה הייתה הראשונה ואחר כך באו האחרות. אני הכי אוהבת ארבע מהן: הבבושקה, הצעקה, הביקיני והקאפקייק". בנוסף לאלה יש כבר חייל באולינג, עוד קאפקייק, מנורה, ראש ג'ינג'י עם הרבה תלתלים והיד עוד נטויה.

"מתחילת האשפוז שלי העברנו את הזמן באמנות. עכשיו כשאנשים נכנסים לחדר יש גם אווירה נעימה יותר וזה הופך את האנשים לנעימים יותר", היא אומרת.

ככל שהאשפוז ארוך - ההשקעה גדלה. שקד והקערות המצוירות(צילום: פיוטר פליטר)

כעת עוסקות טל ושקד בפרויקט נוסף, ספר בחרוזים המלווה בצילומי דמויות העשויות מבצק סוכר, תחום התמחותה של האם. השתיים יוצרות יחד את הדמויות ושקד מסייעת בעיצוב. "כולם שואלים אותי אם אהיה אמנית כשאהיה גדולה, בגלל אמא שלי, אבל אני אומרת שאני עוד לא יודעת. יש עד אז הרבה זמן וכלום לא בטוח", היא אומרת.

טל מספרת כי בחלוקת התפקידים המשפחתית היא האחראית על המורל. "כשילד חולה זה תוקף מכל הכיוונים, גם אותו וגם את המשפחה. צריך לטפל באלמנטים הרפואיים-בריאותיים וגם בהיבטים הנפשיים, בעיקר כשמדובר בילד בגיל ההתבגרות. אצלנו במשפחה יצא באופן טבעי שבעלי מטפל בהיבטים הרפואיים ואני אחראית המורל.

"בכל בוקר אני מגיעה אליה עם סל מלא חומרי יצירה שונים. לפני שנולדה אחותה הקטנה תפרנו בגדים לתינוקת. בכל פעם משהו אחר. הסיפור של קערות ההקאה נולד מתוך צורך: נתקענו באשפוז ארוך שלא היה מתוכנן, אז לקחנו את מה שהיה – הקערות וצבעים מכיתת הלימוד במחלקה. שקד בעצמה אומרת שכשאנשים נכנסים לחדר יש אווירה אחרת. הם שואלים אותה קודם כל על הציורים ולא על המחלה. לא רואים את כל הצינורות והאינפוזיות אלא את היצירות".

בבית החולים מתייחסים ליוזמה כאל דבר מבורך, משתפים פעולה עם המיזמים האמנותיים ואף משאירים חלק מהיצירות למאושפזים הבאים. "יצירה היא דבר חיובי, שמאפשר לילדים המאושפזים להתעודד ולבטא את עצמם", מסבירה פרופ' מרים בן-הרוש, מנהלת מחלקת המטו-אונקולוגית ילדים ברמב"ם. "לעיסוק עם יצירה יש השלכות חיוביות על ההתמודדות עם מחלת הסרטן, ואנו מקיימים פעילות יצירתית ענפה עבור הילדים.

"צריך להבין שהילדים יכולים להיות מאושפזים במחלקה זמן ארוך לפעמים, וזה לא קל עבורם. אנו מעודדים אותם לעסוק בכל מה שמשמח אותם וגורם להם להרגיש טוב יותר ולהעביר את הזמן במחלקה באופן חיובי יותר. שקד היא ילדה מקסימה ויצירתית מאין כמוה. בעידוד המשפחה שלה וצוות המחלקה אנחנו תמיד שמחים לראות איך היצירות שלה מכניסות אור למחלקה ומשמחות את כל מי שנמצא מסביב".