כן ולא: מרצ תמכה בעבר בחוק המשילות
לפני חצי שנה עמדה יו"ר מרצ זהבה גלאון מעל בימת הנאומים במליאה ובכתה בדיון על החוק שקורא להעלות את אחוז החסימה. כעת מתברר שבשנת 1999 תמכו הח"כים בחוק דומה. מרצ בתגובה: "הנסיבות אז היו שונות"
איך שגלגל מסתובב לו: מרצ היא אחת הסיעות המובילות את המאבק נגד חוק המשילות לשינוי שיטת הממשל. במהלך הדיון בהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה בסוף חודש יולי הם עלו לדוכן במליאה ושתקו כאות הזדהות עם המפלגות הערביות. עם זאת, מתברר כי בעבר חלק מאנשיה תמכו בחוק דומה.
הצעת חוק שהוגשה במהלך הכנסת ה-15 קראה להעלות את אחוז החסימה ועליה היו חתומים יו"ר מרצ כיום, זהבה גלאון, ח"כ אילן גילאון וחברי הכנסת לשעבר אבשלום וילן, חוסניה ג'בארה, נעמי חזן, ענת מאור ואמנון רובינשטיין.
עוד בחדשות:
תיעוד: מטפלת גררה, היכתה והשפילה קשישה
רכבת דרסה למוות רוכב קלנועית ברמלה
מה הוא קופץ? זינק עם אופניו מצוק ונפצע
במרצ טוענים כיום כי חוק המשילות נועד להשאיר מפלגות קטנות, ובהן המפלגות הערביות, מחוץ לכנסת. "זה חוק לחיזוק הגזענות", זעקה גלאון. בשנת 1999 הם חשבו להפך ונימקו את ההצעה בכך שהשיטה הנוכחית מאפשרת ל"מפלגות קיקיוניות", כהגדרתם, להתמודד בבחירות לכנסת. בהצעת החוק בכנסת ה-15 טענו חברי הכנסת ממרצ כי יש להביא למצב שבמליאה יהיו מיוצגות מפלגות עם לפחות ארבעה מנדטים.
"אחוז החסימה הנמוך עודד מפלגות קיקיוניות להתמודד בבחירות וליהנות ממימון המדינה. המצב המפלגתי של הכנסת מקשה את העבודה הפרלמנטרית ופוגע ביציבות הממשל בשם פירוש מוגזם לעקרון הייצוגיות", הסבירו אז במרצ את הצעת החוק.
מפלגת השמאל לא הייתה היחידה שכעת מתנגדת לחוק ותמכה בו בעבר. גם יו"ר האופוזיציה כיום ויו"ר העבודה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, כבר נמצא מזגזג באותו נושא לאחר שבעבר חתם גם הוא על הצעה המבקשת להעלות את אחוז החסימה.
אחד מיוזמי החוק, ח"כ רונן הופמן (יש עתיד), לא מופתע: "הצעת החוק הזו מוכיחה שהתנגדותם של חברי הכנסת ממרצ להעלאת אחוז החסימה מונעת משיקולים פוליטיים ולא מטעמים ענייניים", אמר הופמן. "כעת מתברר ששתיקתה המלודרמטית של זהבה גלאון מעל בימת הכנסת, במחאה על הצעת החוק, הייתה הצגה. היא הפכה את הכנסת לקרקס תקשורתי במקום לאפשר דיון מהותי".
מרצ: "התרבות הפוליטית הייתה שונה אז"
ממרצ נמסר בתגובה: "חברי הכנסת זהבה גלאון ואילן גילאון חתמו על הצעת החוק בשנת 1999 כשהנסיבות החוקתיות היו שונות לחלוטין, תחת משטר חוקתי של בחירות ישירות לראשות ממשלה. יתרה מכך, התרבות הפוליטית הייתה שונה לחלוטין".
עוד נמסר מהמפלגה כי "מאז התחזקו מגמות וחוסר סובלנות כלפי קבוצות מיעוט וגורמי האופוזיציה. לכן כיום, יותר מתמיד, יש להתנגד להעלאת אחוז החסימה בגלל החשיבות בייצוגיות שהיא גדולה יותר לנוכח התנהלות עריצות הרוב הכנסת".
הצעת החוק עברה בסוף חודש יולי בקריאה ראשונה ונמצאת כעת בדיונים בוועדת החוקה של הכנסת לקראת העלאתה לקריאה שנייה ושלישית. בין היתר, ההצעה כוללת צמצום מספר השרים ל-19 ומספר סגני השרים לארבעה. לפי החוק, הצעות אי-אמון יתקיימו פעם בחודש בנוכחות ראש הממשלה או לבקשת 61 חברי כנסת. במקרה כזה יתקיים הדיון בדחיפות.
בנוסף, אם הצעת התקציב לא עוברת בתוך שלושה חודשים, הכנסת תתפזר. אחרי בחירות יינתנו לממשלה ולכנסת 100 ימים להעברת תקציב, שיתחלקו ביניהן כך: 55 ימים לממשלה ו-45 ימים לכנסת.
לפנייה לכתב/ת 
