תבעה מזונות מגבר שהפר הבטחה להתחתן

מערכת יחסים סוערת בין בני זוג כללה ריבים אלימים, תלונות במשטרה וצווי הרחקה. אחרי הפרידה הסופית פנתה האישה לבית המשפט ודרשה פיצויים בטענה שהיו ידועים בציבור ושעזבה את עבודתה כדי לסעוד אותו

עו"ד שלומית לבפורסם: 22.01.14 , 08:06

רווקה בת 43 וגרוש בן 46 הכירו ב-2004 וזמן קצר לאחר מכן עברו להתגורר יחדיו בצפון תל-אביב. האהבה פרחה ולאחר חצי שנה בלבד הגיעה הצעת הנישואין, אלא שהגבר הודיע שהוא מעוניין בהסכם ממון. תחילה האישה הסכימה, אולם חזרה בה אחרי שבחנה את תוכן ההסכם, ומיהרה לעזוב את הדירה המשותפת.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

למרות הפרידה השניים נותרו בקשר, עד שהאישה נעתרה לחיזורי בן זוגה ושבה להתגורר עמו. אלא שגם אז המשיכה מערכת היחסים בין השניים להיות סוערת: הם נפרדו וחזרו, הגישו תלונות במשטרה והוציאו האחד נגד השנייה צווי הרחקה בטענות לאלימות. למרות כל זאת, בראשית 2008 שוב שלף הגבר טבעת.

בינתיים הידרדר מצבו הבריאותי של האיש והוא נזקק לניתוח והוא ביקש מהאישה לדחות את ההכנות לחתונה. הפעם הביא הדבר לפרידה סופית, מבלי שהשניים התחתנו או חתמו על הסכם ממון. אבל בעקבות זאת הגישה האישה תביעות למזונות משקמים ולפיצוי בגין הפרת הבטחת הנישואין.

אילוסטרציה. עזבה את עבודתה בגלל מחלתו(צילום: shutterstock)

התביעות הוגשו לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב והיא טענה בהן שהייתה הידועה בציבור של הנתבע, אשר דאג לכל צרכיה הכלכליים. היא הוסיפה שעזבה את עבודתה על מנת לסעוד אותו כשבריאותו התדרדרה. הנתבע טען מנגד שהפרידות המרובות והתלונות במשטרה מעידות כי השניים לא היו ידועים בציבור. הוא הוסיף כי כל עוד לא חתמו על הסכם ממון, הם לא ראו עצמם מחויבים זה לזו.

האישה צריכה להתאושש

השופטת הבכירה עליסה מילר הכירה בבני הזוג לשעבר כידועים בציבור, למרות התנגדות הנתבע. בסוגיית המזונות היא ציינה שהחובה לשאת במזונות ידועה בציבור אינה חוקית, אלא נקבעה ונוצרה בידי בתי המשפט אשר נוהגים לפסוק "מזונות משקמים" בנסיבות מסוימות.

השופטת בחנה את נסיבות המקרה הספציפי על מנת לבדוק אם הן מצדיקות פסיקת מזונות: הם הכירו כשהאישה הייתה רווקה בת 43, היא התמסרה לבן זוגה, התפטרה ממקום עבודתה וסעדה אותו מתוך כוונה אמיתית להקים עמו משפחה. בני הזוג חיו תחת קורת גג אחת במשך שנתיים, שבהן האיש מילא את צורכי האישה. התנהלות זו של האישה, קבעה השופטת, מצדיקה לפסוק לה פיצויים משקמים בשל הפרידה.

השופטת קבעה שהנתבע ישלם לתובעת 7,500 שקל בחודש למשך שנה, או לחלופין תשלום חד פעמי של 75 אלף שקל.

החלטת השופטת נכונה עובדתית ומשפטית. למרות הבטחת הנישואין, בית המשפט סבר ובצדק שכל אחד מהצדדים היה רשאי לחזור בו מן ההבטחה ללא חיוב בפיצויים. הדברים היו שונים לו הוצאו כספים בפועל על ארגון החתונה.

למרות זאת, תחושת הצדק וההגינות הביאו את השופטת לפסוק לאישה מזונות משקמים. הדבר נפוץ במיוחד כאשר הידועה בציבור הייתה תלויה כלכלית בבן זוגה. סכום הפיצויים נקבע בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה תוך התחשבות בטיבה ואופיה של התלות הכלכלית שנוצרה.