נדיר: רוני עבר שבץ מוחי בגיל 7 וחצי - ושרד
בהיותו בכיתה ב' בלבד חווה רוני אולשנסקי אירוע מוחי שפגע קשות בצד השמאלי של גופו. זה שלוש שנים הוא עובר שיקום אינטנסיבי, כעת גם במערכת מיוחדת המאפשרת לו לשחק בבית מול המסך - ולעבוד על השרירים. "החלום שלי הוא לחזור להיות ילד רגיל", הוא אומר ומספר על הדרך לנורמליות
לפני שלוש שנים, בשמונה בבוקר, הגיע רוני אולשנסקי לבית הספר - ובשעה 8:15 השתנו חייו לנצח: מי שהיה אז בן ה-7.5 בלבד, תלמיד כיתה ב', זוכר כל רגע מאותו אירוע. "קמתי רגיל והלכתי לבית הספר כרגיל", הוא מספר בראיון ל-ynet. "הלכתי לשחק עם החברים שלי לפני השיעור. כאב לי הראש אז חזרתי לכיתה, והתחלתי לראות מטושטש. נפלתי, איבדתי את ההכרה - ומשם אין לי מושג מה קרה".
אולשנסקי התעורר בבית החולים, שם התברר כי הוא עבר אירוע מוחי, עניין נדיר מאוד בהתחשב בגילו הצעיר. "לא הבנתי איפה אני ושאלתי את אמא שלי היכן אני נמצא", הוא אומר. "התחלתי לצעוק שאני רוצה הביתה, ואז הרדימו אותי".
עוד על שבץ מוחי:
- שבץ: הטיפול בישראל איטי מדי - ולחולים נגרם נזק
- שבץ מוחי: הסימנים שיכולים להציל את חייכם
- לא תמיד תדעו שהוא תוקף: הכל על שבץ מוחי
אמו של רוני, טטיאנה, היא שקיבלה את שיחת הטלפון הדחופה שקוראת לה לבוא לבית הספר באריאל, שם גרו אז. "באותו בוקר לא היו סימנים לכלום", היא אומרת. "רוני אכל וצחק כרגיל, ותוך רבע שעה התקשרו אלינו שנבוא".
-באיזה מצב מצאת את רוני?
"הוא שכב על הרצפה, ראיתי שהוא שומע אותנו ומנסה להגיד משהו, אבל הוא לא פתח את העיניים ולא הצליח לקום. לקחנו אותו על הידיים לקופת החולים שבמרחק הליכה, והרופאה, שמכירה אותו טוב, אמרה שצריך להזמין מיד אמבולנס".
רוני הקטן הובהל לחדר מיון בשניידר, שם הבחינה האחות שכשהוא מנסה לקום יד שמאל שלו נותרת מאחור. "הוא צעק שכואב לו הראש", מספרת האם. "עשו לו MRI ואחרי כמה שעות הודיעו לי שהוא עבר שבץ מוחי. לא האמנתי. חשבתי שהוא פשוט קיבל מכה או זעזוע מוח והסתיר את זה ממני, כי הוא ילד שובב. הרופא הבכיר הסביר לי מה קרה, ושאלתי אותו כמה פעמים אם הם טועים. לא ידעתי שדבר כזה יכול לקרות לילד בגילו".
שיקום תוך כדי משחק
במשך חמישה ימים שכב אולשנסקי בטיפול נמרץ, מהם יומיים כשהוא מורדם כיוון ש"נלחם" וביקש להשתחרר מהמכשירים. לאחר שבועיים באשפוז הוא הועבר לתל השומר, שם החל במסע שיקום אינטנסיבי של שמונה חודשים. "בכל יום הוא עבר פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, חדר כושר, טיפול של קלינאית תקשורת ועוד", מספרת אמו. "כל פלג הגוף השמאלי שלו נפגע והיה משותק, מה שגרם לו לשכב כל הזמן - ולהיחלש. הפנים של רוני התעקמו, כאילו חצי גוף בכלל לא היה שלו".
בין הטיפולים ניסה אולשנסקי להשלים גם מעט לימודים בעזרת מורה שלימדה אותו עברית, חשבון ואנגלית. "ממש קצת, כי הוא היה נורא מתעייף", אומרת האם. כיוון שרוני שמאלי וידו אינה מתפקדת בשלב זה, הוא נאלץ ללמוד לכתוב ביד ימין. היום, בגיל עשר, הוא עדיין לא כותב מהר כבעבר והוא נעזר בסייעת בבית הספר, אך המצב הולך ומשתפר. "בהתחלה הוא חזר רק לשעה לבית הספר", מתארת האם, "ובכל פעם נשאר קצת יותר. היום הוא מצליח לשבת ולהתרכז כמו כולם".
בינתיים עברה המשפחה להוד השרון, כדי להיות קרובים יותר למגוון הטיפולים היומיומיים שאולשנסקי זקוק להם. הוא נעזר כיום במכשיר המחובר לברכו ובמכשיר בכף הרגל, ונוסע מדי יום לפיזיותרפיה, הידרותרפיה, פלדנקרייז ועוד.
כשצפתה טטיאנה יום אחד בטלוויזיה, גילתה במקרה טיפול נוסף שהפך במהרה לגולת הכותרת השבועית שלהם. "הראו שם כתבה על אישה שעוברת שיקום מרחוק עם מרפאה בעיסוק, כשהיא נמצאת בבית והמטפלת מתקנת אותה באמצעות מסך הטלוויזיה או המחשב", היא מספרת. "אף פעם לא שמעתי על זה, וחיפוש באינטרנט העלה שהטיפול נעשה למבוגרים. קבענו פגישה בשיקום מבוגרים בתל השומר, ושם אמרו שרוני מתאים למערכת".
מדובר בפיתוח חדש מבית מכון גרטנר לחקר האפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, המאפשר שיקום מרחוק באמצעות המחשב הביתי של המטופל. מערכת התנועה נעזרת במצלמת קינקט, כמו זו הפועלת בקונסולת Xbox, המאפשרת למרפא בעיסוק או לפיזיותרפיסט היושב בתל השומר להדריך את המטופל הנמצא בביתו באשר לתנועות שעליו לבצע.
המערכת כוללת משחקים ברמות שונות, המפעילים את המטופל מוטורית וקוגניטיבית ואמורים לשפר את יכולות התנועה שלו. לדוגמה, במשחק מסוים מתפעל המטופל דוכן מנגל וירטואלי, ועליו להזיז שפודים מצד אחד של המסך לצד השני, לסדר את המוצרים ועוד. לא מדובר בתנועות אקראיות, אלא כאלה המדמות תרגילים טיפוליים ההכרחיים לשיקום המטופל. בשלב זה מדובר במשחקים לשיפור תנועות הזרוע, ובקרוב תציע המערכת גם תרגילים לשיקום הרגליים. שירות השיקום מרחוק זמין חינם לגמרי עבור מטופלים מכל חלקי הארץ. הוא מופעל מתל השומר, ובקרוב גם ממרכזים רפואיים נוספים.
"הטיפול נעשה בבית, וזה החלום של כל אחד שנמצא בשיקום", אומרת האם. "במקום לעמוד בפקקים, לחפש חניה ולהגיע עייפים לטיפול, יושבים בבית מול המסך ומשחקים במשחקים מעניינים מכל מיני סוגים. המרפאה בעיסוק יושבת פיזית בתל השומר ומתקנת דרך המצלמה את מנח הגוף שלו, את האופן שבו הוא מרים את היד וכן הלאה. חלק מהתנועות במשחק מבצעים ביד ימין וחלק בשמאל, כך שרוני לא יכול להתחמק יותר מלעשות תנועות בצד הזה".
למד הכל כמו תינוק
רוני הוא הילד היחיד העושה שימוש כיום במערכת בארץ. "הוא משתף פעולה ומתמיד", מספרת חני הרץ, מרפאה בעיסוק בתל השומר ומי שמטפלת מרחוק באולשנסקי. "דרוש טווח תנועה מסוים ויכולת קוגניטיבית כדי להשתמש במערכת, וברגע שמקבלים אישור שהוא מתאים למערכת הוא מתחיל לעבוד בבית, מול מצלמה שקולטת תלת-ממד ואת תנועת המפרקים.
"אם רוני צריך להרים רק את היד למעלה, למשל, והוא מזיז גם את הגב כדי להרים את הגוף - זאת תנועה לא נכונה שצריך להפחית ככל האפשר. תנועות לא נכונות עלולות להוביל לאורך זמן לקיצור השרירים ולכאבים, ואנחנו לא רוצים להגיע לזה.
"אחרי 11 טיפולים עם רוני אנחנו כבר רואים שיפור בכל מיני פרמטרים. הוא מתעייף פחות ועושה תנועות נכונות יותר, וזה הכי חשוב. המערכת עושה שימוש במשחקים מעניינים שמגבירים את המוטיבציה כדי לזכות בניקוד. גם מבוגרים נהנים יותר במשחק מאשר לעשות תנועות חסרות מטרה".
"זה חצי שעה של טיפול תכלס", אומרת אמו של רוני. "זה עוזר לו ביומיום, כי הוא זוכר את הפידבקים שקיבל מהמרפאה בעיסוק. בזמן הטיפול אני נמצאת לידו כדי לוודא שהוא עושה את התנועות, וגם המטפלת לא נותנת לו להתפזר. לא האמנתי שאנחנו מקבלים את זה לגמרי חינם, כשירות מהמדינה. זה מקל מאוד בין כל הטיפולים שצריך לממן. אחרי אירוע כזה המדינה עוזרת במשך שנה או שנה וחצי, ואחרי זה משאירים אותך לנהל לבד מלחמות מול הביטוח הלאומי וקופת החולים".
גם אחרי שנים של שיקום, מצבו של רוני ממשיך להשתפר, אם כי בצורה פחות חדה מאשר בהתחלה כמובן. "רוני התחיל כמו תינוק", מספרת אמו, "הוא למד להחזיק את הראש, לשבת, להתאפק עד השירותים ולרדת מהמיטה. היום הקצב מעט יותר איטי, אבל אני רואה שיפור בטווח התנועות וביציבות. יש הרבה אנשים שלא יבחינו כלל בבעיה אם הוא עומד או יושב. רוני כל הזמן אומר 'אני רגיל', והמון מההתקדמות שלו היא בזכות העקשנות שלו".
"בכל יום אני עושה טיפול אחר", מסכם רוני את שגרת יומו. "אני אוהב במיוחד את השיקום מרחוק כי זה גם כיף עם משחקים וגם עוזר לי, והכי קשה לי בחוג טאקוונדו, כי בו אני נמצא עם ילדים רגילים לגמרי וזה לא קל. לפעמים אבל אני מצליח כמו כולם".
-ומה החלום שעוד תרצה להגשים?
"החלום שאני הכי-הכי רוצה להגשים הוא להבריא לגמרי. להזיז את האצבעות ביד שמאל, ופשוט לחזור להיות לגמרי ילד רגיל. אני מאמין שזה יקרה".