המדריך לחיים הטובים של ה-OECD

"יש יותר לחיים מאשר המספרים הקרים של התוצר המשקי הגולמי". תחת הסיסמא הזאת השיק השבוע הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) את מדד החיים הטובים שלו. המדד מדרג את המדינות החברות בארגון, שנחשבות למדינות מפותחות ביותר כלכלית בעולם, על פי תחומים שונים; ומאפשר לגולש לבחון את הפערים בין המדינות, לא רק בהיקף הפעילות הכלכלית שלהן, אלא גם ביחסן לאיכות הסביבה, בתנאי הדיור, ברמת החינוך ובנושאים נוספים.

OECD - כותרות אחרונות בערוץ הכלכלה :

• מדינות מצטיינות בחינוך: איך הן עשו את זה?
• ה-OECD מייעץ לממשלה שוב להעלות מסים
• OECD: ההיי-טק בארץ פורח, רמת החיים נמוכה
  

בתחום החינוך, נמדדו אחוז בעלי תעודת בגרות בגילאי העבודה (25-64), תוצאות תלמידי המדינה במבחני פיז"ה ומספר שנות הלימוד הצפוי לילד בן 5. בתחום הסביבה, נמדדים ריכוז החומרים המסרטנים באוויר הערים ואיכות מי השתייה במדינה.

בתחום המעורבות האזרחית, נערך סקר שבו נשאלו עובדי ממשל במדינות החברות בארגון, עד כמה הם מעריכים את יכולתם של אזרחים וארגונים חברתיים להשפיע על החלטות של המחוקק או הרגולטור. תוצאות הסקר שוקללו עם שיעור ההצבעה בבחירות הכלליות במדינה.

בתחום הביטחון האישי, שוקלל אחוז האזרחים בכל מדינה, שציינו בסקר כי הם הותקפו או נשדדו בשנה האחרונה, יחד עם נתוני המשטרה באותה מדינה לגבי כמות הרציחות באותה שנה. בתחום האיזון בין עבודה לחיים פרטיים, בדקו בארגון כמה אחוזים מהשכירים בכל מדינה עובדים למעלה מ-50 שעות בשבוע, וכמה שעות ביום בממוצע מקדיש כל שכיר לפעילות שאינה עבודה.

מטה ארגון ה-OECD בפריז(צילום: OECD)

ישראל מדורגת נמוך ברוב התחומים

לאחר איסוף הנתונים על תחומי החיים השונים, העניקו בארגון ה-OECD לכל מדינה החברה בארגון ציון בכל תחום שנע בין 0 ל-10. אתר המדד מאפשר לגולש לבחון את הישגיה של מדינה מסוימת ולהשוות בין שתי מדינות או יותר. את ההשוואה ניתן לבצע תוך הענקת משקל שווה לכל תחום, או תוך הענקת עדיפות לתחום אחד או יותר.

מדינת ישראל, שהצטרפה לארגון ב-2009 ונחשבת עדיין לחברה הטרייה ביותר בו, מדורגת נמוך יחסית ברוב התחומים, אם כי לא בכולם. התחום שבו דורגה ישראל נמוך יותר מכל המדינות האחרות החברות בארגון הוא תחום המעורבות האזרחית, שבו זכתה ישראל לציון של 2.2 מתוך 10.

ישראל דורגה נמוך בתחום זה, בעיקר בשל השיעור הנמוך של בעלי זכות הצבעה המממשים את זכותם להשתתף בבחירות. 65% מבעלי זכות ההצבעה בישראל הצביעו בבחירות האחרונות, לעומת שיעור ממוצע של 72% במדינות הארגון.

דירוגה של ישראל היה נמוך, יחסית, גם בתחום החינוך. זאת, מאחר שהציון של תלמידי ישראל במבחני הפיז"ה היה נמוך משמעותית מהציון הממוצע של המדינות האחרות - 459 לעומת 497; ולמרות ששיעור האזרחים בגיל העבודה, שהם בעלי תעודת בגרות, היה גבוה יותר בישראל (82%) מאשר הממוצע במדינות הארגון (74%).

תחום נוסף שבו דורגה ישראל במקום נמוך, הוא האיזון בין עבודה לחיים פרטיים. בארגון ה-OECD טוענים כי 27% מהגברים בישראל מוגדרים כעובדים "הרבה מאוד שעות" (מעל ל-50 שעות עבודה בשבוע).

והכין מדורגת ישראל דווקא במקום גבוה?

ישראל נהנית מדירוג גבוה בתחום הבריאות, ותופסת את המקום החמישי בקרב מדינות הארגון בתחום זה. הדירוג הגבוה יחסית של ישראל בתחום הבריאות נובע בעיקר מתוחלת החיים הגבוהה בישראל, שעומדת על 82 שנים, לעומת ממוצע של 80 שנים בכל מדינות הארגון.

ישראל דורגה גם במקום ה-13 מתוך 36 מדינות בתחום שביעות הרצון מהחיים. זאת, למרות ששיעור הישראלים שדיווחו כי הם עוברים יותר חוויות חיוביות ביום מאשר חוויות שליליות, עמד על 70%, לעומת ממוצע של 80% לכל מדינות הארגון.

הציון המשוקלל של ישראל בכל המדד היה גבוה מ-5, והיא דורגה במקום ה-24 מתוך 36 מדינות. 12 המדינות שדורגו נמוך מישראל היו: טורקיה, מקסיקו, ברזיל, צ'ילה, אסטוניה, יוון, רוסיה, הונגריה, קוריאה, פולין, פורטוגל וסלובקיה.

בדירוג האחרון שערך ה-OECD, על פי הפרמטר הכלכלי המקובל של רמת חיים ותוצר לנפש, דורגה ישראל במקום ה-25 מתוך 40 מדינות. יוון וקוריאה, שדורגו מתחת לישראל במדד החיים הטובים החדש, דורגו גבוה יותר בתוצר לנפש; ואילו צ'כיה, שבה התוצר לנפש נמוך יותר, דורגה גבוה יותר מישראל במדד החיים הטובים.