"מוטי בן משה אינו בעל השליטה באקסטרה"

נוחי דנקנר לא מוותר: איש העסקים הגיש הבוקר (ד') לבית המשפט המחוזי בקשה לבטל את ההחלטה של השופט איתן אורנשטיין, על העברת השליטה בקבוצת אי.די.בי לידי אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה. דנקנר הגיש תצהיר בו הוא טוען כי בן משה אינו בעל השליטה בקבוצת אקסטרה השותפה בגרעין השליטה החדש באי.די.בי.

כותרות אחרונות על פרשת אי.די.בי:

• כתב אישום בכפוף לשימוע יוגש נגד דנקנר
• דנקנר ימשוך הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין
• "אם אצרף את דנקנר, הוא יפסיק ההכפשות"
  

בתצהיר שהגיש דנקנר נכתב, "אדגיש כי קבלת החלטה המפקיעה את השליטה בחברה בשעה שדו"ח הבדיקה שעל בסיסו ניתנה אותה ההחלטה נותר חסוי מבלי שניתנה האפשרות להתייחס אליו ולהפריכו, מקפחת את זכויותיי וגרמה לי לנזק עצום".

בסעיף אחר כותב דנקנר, "כזכור, בפסק הדין הראשון קבע בית המשפט, כי באותו מועד לא ניתן לבית המשפט ולציבור הנושים מידע מספיק באשר למקורות המימון ובאשר לזהות בעלי השליטה האמיתיים בקבוצת אקסטרא. ולכן קבע כי לא ניתן עדיין לאשר את הסדר הנושים שהוגש על ידי הקבוצה בראשות אקסטרא".

דנקנר ביקש דיון חוזר בעניין ולצורך כך שכר את שירותיהם של עורכי הדין קסוטו נוף. הוא צירף לבקשה שלושה תצהירים של גורמים שונים על פעילותו של מוטי בן משה.

כמו כן, צורפו מסמכים חדשים המעידים על ממצאים שונים לגבי הפעילות העסקית של בן משה באירופה, וכן דרישה לפרסם את הדו"ח של כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) ושל רשות ניירות ערך (ני"ע) לגבי בן משה.

החומר מבוסס על ממצאי חקירה שערכו משרדי חקירות וצוותים זרים ומקומיים אודות הפעילות של בן משה, לא רק בגרמניה - שם התמקדה בדיקת הכנ"ר ורשות ני"ע - אלא גם במדינות נוספות באירופה.

חלק מהדו"ח נותר חסוי

נזכיר כי ב-5 בינואר החליט השופט אורנשטיין לאשר את הצעת ההסדר של אלשטיין ובן משה לאחר עיון בדו"ח שהגיש המשקיף מטעם בית המשפט, חגי אולמן, בעניין קבוצת אקסטרה שבשליטת בן משה, משאביה הכספיים ומבנה השליטה בה. בנוסף, השופט הורה כי אולמן והמומחה מטעמו איל גבאי יהיו אחראים על ביצוע הסדר החוב על פי הצעת בן משה ואלשטיין.

הדו"ח על עסקיו של בן משה, שהוגש לבית המשפט במעטפה חתומה, כולל מידע אודות המקורות הכספיים של קבוצת אקסטרה שבשליטתו. חלק מהדו"ח נותר חסוי.

במקביל נענה בדיון השופט אורנשטיין לבקשת קבוצת דנקנר-גרנובסקי לעיכוב ביצוע של 15 יום לצורך הגשת ערעור, בכפוף להפקדת כספים בקופת בית המשפט.

ואולם, דנקנר משך לבסוף את הבקשה, ככל הנראה מכיוון שאף אחד מהשותפים בקבוצה לא היה מוכן לסכן את כספו ולהפקיד אותו כדרישת השופט, בתמורה לעיכוב הביצוע, ולחשוף אותו לפיצוי במקרה של נזק שייגרם לאי.די.בי פיתוח בשל העיכוב בביצוע ההחלטה.

הכתבה המלאה פורסמה ב"כלכליסט". לקריאת התצהיר המלא לחצו כאן