לינקים: הנשיא שהתבולל איתי
מי מטרילה את ארגון להב"ה, האם העמוד של הארגון השומר על היהודיות ייסגר ולמה שולחים חתול על סקייטבורד? וגם: פולנים וילדים ומשחקי הכס ביפן הפיאודלית. זה בערך סיכום של מה שקורה ברשת השבוע ובשבוע שעבר. ואף מילה על חן טל. בינתיים. נראה בשבוע הבא אם היא תעשה משהו. אולי
אבל ישנם כאלה שדווקא אוהבים למצוא דווקא את אלו שלא מסכימים איתם כדי לדון ובאמת להחליף דעות, כלומר קללות, וישנם שמגיעים להצחיק ולהטריל, כמו שקוראים לזה אצלנו. רות למשל, עשתה את זה מצוין לדף של להב"ה. הארגון למניעת התבוללות בארץ הקודש, כלומר, המתנגד לנישואים בין עדתיים בארץ ישראל.
אז רות עשתה הבה נתחכמה לו, והעלתה תמונה שלה מחובקת עם החבר מסתנן עבודה שלה. גולשי הדף לא חסכו ממנה את דעתם על השעטנז הזה, עד שלבסוף גילו כי מדובר בעיבוד לתמונה ישנה של הנשיא האמריקאי אובמה. סוף דבר: התמונה הוסרה מהעמוד. מנהלי העמוד מטעם להבה אמרו לנו כי אכן התמונה נמחקה ברגע שהם ראו את ההטרלה ושאין מקום לדברים שכאלה בעמוד. “התבוללות זה לא מצחיק, ויש מספיק דפים לבדיחות שלה”, סיכמו. .
רות מצידה אומרת כי היא זה "עמוד גזעני וחשוך ששם לו למטרה להתערב בחיים האישיים של אנשים ללא רשותם וזו חדירה לפרטיות". ההטרלה שלה בכל מקרה נהדרת כי היא בעצם סאטירה על חוסר היכולת לראות את האדם ולא את הצבע שלו.
מלחמה ברשת
והנה עדכון שהגיע זה עתה: נראה שישנם מתנגדים רבים לקונסטלציה המוצגת בדף הזה ולדברי בנצי גופשטיין, מנכ"ל הארגון דיווחו על העמוד. אם תורשה שנייה דעה: עדיף דף שאתה יודע איפה הוא מדף נסתר. אי אפשר להכחיד רעיון באמצעות צנזורה. המלחמה, אם ישנה כזו, אינה על הפיד בפייסבוק, אלא על המציאות. אם ישנה הסתה חלילה, כי אז העניין למשטרה ולא למנכ"ל פייסבוק.
#סליחה
והנה עוד עמוד שמטריל מהשמאל. סליחה. אני מבטיח שבשבוע הבא יהיו סטטוסים תבוסתניים של פוסט ציוניים, שמנסים להפסיד בכוח לאויבים שהם ניצחו ושרטוטים מדליקים של בית המקדש החדש - צפו. אז איפה היינו? אה, הדף הזה שירת הימין שמו לוקח סטטוסים קיצוניים במיוחד והופך אותם לשירה. ככה:
את הדף מנהלת בחורה שמעדיפה להישאר בעילום שם, שמסבירה כי את הסטטוסים היא לוקחת ממבחר עמודי הימין כמו להב"ה או של מיכאל בן ארי, מאתרי חדשות (הי!) או לחלופין "מעמודי שמאל שימנים מגיעים אליהם כדי להפיץ את משנתם”. “בגדול”, מוסיפה בעילום, “למצוא סטטוסים גזעניים בפייסבוק זו לא משימה כל כך קשה, אבל על הסטטוסים למלא שני כללים: 1. סטטוסים פומביים 2. כותב הסטטוס חתום עליהם בשמו המלא”.
אלמונית פלונית גם מספרת למה היא עושה את זה. לא לשם הביוש הפומבי ולא לשם החינוך של המפרסמים לטענתה. “אני זוכרת איך לפני כמה שנים אנשים טענו שאם הטוקבקיסטים יחוייבו לחתום בשמם המלא, רמת ההתלהמות תרד", היא אומרת, “ואז הגיע פייסבוק, ואנשים לא מתביישים לפרסם אפילו קריאות לרצח תינוקות תוך כדי הזדהות בשמם, יישוב מגוריהם ומקום עבודתם. בהתחלה זה הרגיז אותי, אחרי זה העציב אותי, ובסופו של דבר החלטתי שעדיף לחפש את הפואטיקה שברפש הזה”.
"לחפש את הפואטיקה שברפש". עצה לחיים כמעט ממש. אנחנו אוהבים.
פולנים הם התסריטאים הטובים ביותר
וסיימנו עם הפוליטי. לא כאב נכון? שני עמודים מצליחים ומוצלחים חוגגים יומולדת שנה ואנחנו מפרגנים. הראשון הוא "פולניה זה כאן", (שנמצא כאן) שנותן בית (חשוך) לכל מיני שלטים בהם אלימות מודחקת, כעסים, או סתם פולניות. לרגל המאורע בחרנו שניים. שיהיה במזל - בקרוב אצלכם.
העמוד השני שחוגג הוא ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם. הנה כאן. כ-62 אלף לייקים יש כבר לעמוד הזה אליו נשלחים דברים המצחיקים שאומרים עוללים. זה הפייבוריט שלנו:
החורף מתקרב ליפן
והנה עוד קצת יופי: משחקי הכס ביפן הפיאודלית. יותר מ-90 אלף כבר צפו בפרשנות של אמן בשם seiji לסדרת הספרים והטלוויזיה. יש ספוילרים לא משמעותיים לנודניקים שעוד לא קראו את הפרק הרביעי בספר השלישי או או משהו כזה.
ואמן מצלם במצלמת הילוך איטי מתוך הרכבת התחתית בניו-יורק. 8 שניות הללו מוקרנות בהילוך איטי ב-2 דקות. עזבו, זה מהפנט. צפו
וזהו הנה חתול על סקייטבורד. אנחנו חוזרים: חתול על סקייטבורד. שבת שלום. אל תעשו שטויות בחיים האמיתיים. בפייסבוק זה בסדר.