בית משפט: חברת AIG ביזתה את כבוד האדם

משפחה מאשקלון נאלצה לעזוב את הדירה בגלל פיצוץ בצנרת. מאז, במשך שנתיים וחצי, דחתה חברת הביטוח את התיקון או את המימון שלו בנימוקים שונים ומשונים. השופט קבע: החברה ניצלה באופן ציני את המצוקה שלהם

עו"ד דוד מימוןפורסם: 23.01.14 , 09:33

ביוני 2011 הודיעו בעלי דירה באשקלון, המבוטחת בפוליסה של AIG ישראל, כי אירע פיצוץ בצנרת המים בדירתם. המבטחת שלחה את נציגי חברת "שחר", שמבצעת עבורה את עבודות האינסטלציה, כדי לבדוק את הנזקים ואלה הוערכו בבדיקה שמאית בכ-70 אלף שקל. AIG החליטה שנציגיה הם שיתקנו את הנזקים, אך בפועל לא עשתה זאת אף שהמשפחה יצאה מן הדירה למשך חודש.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לאחר שלא הצליחו להגיע עם AIG לעמק השווה, תבעו אותה המבוטחים בבית משפט השלום בתל אביב לפיצוי על הנזקים ועוגמת הנפש שנגרמו להם. בתביעה תיארה בעלת הדירה את הסבל של בני המשפחה, שגרים תחת צל הטחב והרטיבות ומנועים מלארח. בין היתר סיפרה על הקושי בכך שמצב המטבח החלבי אינו בר שימוש.

AIG טענה מצידה שבהתאם לפוליסה היא רשאית להחליט אם לפצות על הנזקים או לתקן אותם בעצמה. לטענתה, התובעים לא אפשרו לאנשי "שחר" לתקן את הנזקים, בניגוד לתנאי הפוליסה ובחוסר תום לב.

אילוסטרציה. השופט: החברה נהגה ברשלנות חמורה(צילום: shutterstock)

בתשובה לטענה זו השיבה בעלת הדירה כי היא זו שרדפה אחרי אנשי המקצוע. בין היתר סיפרה שהם איחרו לפגישות שקבעה עמם, ניהלו איתה ויכוחים קולניים בקשר לעלות התיקון, והיה מקרה שבו איש מקצוע הגיע ללא כלי עבודה. לדבריה, כחודש לאחר הגילוי הראשוני של הבעיה חדלו מלהגיע כלל לדירה.

זלזול במבוטחים

השופט אלי ספיר קיבל את התביעה במלואה וקבע ש-AIG פעלה בחוסר תום לב מובהק וברשלנות חמורה. הוא הוסיף שהאמין לתובעים, שרצו בכל מאודם שהתיקון יתבצע כראוי, ולראייה הם אף פינו את הדירה למשך חודש ימים.

הוא הזכיר שמדובר במשפחה בת שבע נפשות שחיה בדירה מלאה ברטיבות חריגה זה כשנתיים וחצי, שבהן הנתבעת לא פעלה לתיקון הנזקים ללא כל הסבר, ומצד שני גם לא שילמה להם את עלות הנזק. התנהלותה חמורה עוד יותר, קבע השופט ספיר, על רקע העובדה שהייתה בידה חוות דעת שמאית שאותה לא טרחה להראות לתובעים, ככל הנראה מתוך תקווה שהייאוש יביא אותם להסכים לתיקונים הזולים שהציעה.

על פי השופט, עצם העובדה שהנתבעת הייתה רשאית לבצע את התיקונים בעצמה, אין משמעותה כי היא רשאית להשאיר את הדירה "בתיקון" במשך שנים וללא כל צפי ליום שבו יסתיים. חובת התיקון, הוסיף השופט, אינה "מתת חסד" והתובעים לא היו חייבים להסכים לכל הצעה.

"הנתבעת, באופן ציני וכוחני, ביקשה למעשה להביא לכך שהמבוטחים ייאותו לכל תיקון שיוצע להם, ובכך ביקשה הנתבעת לנצל את מצוקתם. חברת הביטוח טיפלה במבוטחים כאילו הם אינם ראויים למגורי אנוש וביזתה את כבוד האדם שלהם", כתב השופט והורה ל-AIG לשלם לתובעים 110,620 שקל.

השופט גם חייב את החברה להחזר הוצאות המשפט בפועל, בשכר טרחת עו"ד בשיעור 25 אחוז מהפיצוי וכן בהוצאות נוספות של 50 אלף שקל.