"אין לי שום דחף שהעולם יראה את הציצי שלי"
לינה דנהאם הפכה לכוכבת מאז שהסדרה שלה "בנות" עלתה לאוויר, אבל עדיין מרגיז אותה שאנשים מבקרים את העירום בתוכנית: "ככה אנשים מתנהגים, מי שזה מפריע לו יכול להעביר ערוץ". מבחינתה מדובר בסדרה מציאותית, עם הרבה זוויות יהודיות, כולל ג'רי סיינפלד
אם הייתם שואלים את לינה דנהאם בגיל 20 איפה היא תהיה בגיל 27, לא היה עולה על דעתה לענות כי היא תיבחר לאחת ממאה האנשים המשפיעים בעולם על פי מגזין "טיים", תיחשב לאייקון אופנה ותככב על השער של המגזין "ווג" (וגם תחטוף ביקורת על השימוש שנעשה שם בפוטו שופ). על אחת כמה וכמה לא היה עולה על דעתה כי היא תכתוב, תפיק, תביים ותככב באחת מסדרות הטלוויזיה המדוברות ביותר בעולם כיום - "בנות".
"בחיים לא ציפיתי שהסדרה כל כך תצליח", היא אומרת בראיון, "אולי אנשים מתחברים למה שהם מזהים כריאליזם או כנות. אני מקווה שזה הדבר שהם מגיבים אליו. אם לא, אז אולי הם פשוט אוהבים לראות אנשים עירומים על מסך הטלוויזיה שלהם, לא משנה איך שהם נראים".
למקרה שתהיתם על מה ומי מדובר, או למקרה שחייתם מתחת לסלע בשנתיים האחרונות, הנה תקציר העניינים: "בנות" (שעונתה השלישית משודרת בימי רביעי בשעה 22:00, בערוץ yes Oh HD וב-yesVOD) היא דרמה קומית העוקבת אחר האנה, מארני, ג'סה ושושנה, ארבע חברות קרובות בשנות העשרים ומשהו לחייהן המתגוררות בברוקלין שבניו יורק. הסדרה זכתה בשמונה פרסים (כולל אמי, גלובוס הזהב ובאפטא) בשתי העונות הראשונות שלה, והמבקרים כינו אותה "שוברת מוסכמות" בשל התוכן האמוציונלי שלה, ההומור והריאליזם.
ולכל הדבר הזה אחראית אחת לינה דנהאם - יהודיה, או חצי יהודיה כפי שהיא נהנית להגיד, בת לזוג אמנים. דנהאם למדה כתיבה יוצרת באוברלין, קולג' ליברלי לאומנויות. אחרי שסיימה את לימודיה בגיל 20, היא כתבה, ביימה וכיכבה בסרטים קצרים בדמויות שהזכירו את עצמה באופן מחשיד. תוך שנתיים מסיום הלימודים היא ביימה סרט ראשון באורך מלא - "רהיטים קטנים". אותו סרט מצא דרכו לאולפני הטלוויזיה של HBO, שהחליטו שלדנהאם יש פוטנציאל ענק ואיפשרו לה ליצור סדרה משלה.
"סדרה על דברים נוראיים שקרו לי"
לראיון במלון בלונדון היא מגיעה עם חיוך רחב על הפנים, לבושה שמלה ארוכה בצבעי לבן, שחור וכחול, מאופרת בקפידה ונראית הרבה יותר אלגנטית מהאנה - הדמות שהיא מגלמת בסדרה. אפילו הקעקועים הכל כך מזוהים שלה לא מציצים מהשמלה, מה שכמעט הופך אותה לבלתי מוכרת. כשאני מעירה לה על כך, היא צוחקת, "הקעקועים שלי הם הדרך העיקרית שבה אנשים מזהים אותי". רוב הקעקועים אגב, היא מסבירה, לקוחים מתוך סיפורי ילדים אהובים עליה.
דמותה של האנה מבוססת בעיקר על תקופה קצרה בחייה של דנהאם שבה היא הרגישה תלושה, לא הצליחה לזהות את המטרות האמיתיות שלה בחיים, עבדה בעבודות מזדמנות, רבה עם החברות שלה והתחברה עם כל הגברים הלא נכונים. נשמע מוכר? "יש לי אובססיה לקו הדק הזה שבין מציאות לדמיון. זו הדרך שלי לספר סיפור. אז חלקים מהסדרה הם אמיתיים וחלק בדיוניים, אבל היא מבוססת לחלוטין על הניסיונות שלי ושל אנשים שאני אוהבת. זה מה שעושה את זה נהדר - אני יכולה לשים שם את כל הדברים הנוראיים שקרו לי".
אחד מאותם אקסים זיהה את עצמו בתוכנית?
"הדבר המצחיק הוא שכמה מהאנשים הלא נכונים זיהו את עצמם. בחורים שהיו לי ניגשו אליי בקטע של 'אני יודע שהדמות הזאת מבוססת עליי', ואני אומרת להם: 'גבר, תתעורר. לא חשבתי עליך כבר איזה עשר שנים, זה ממש לא אתה'. אנשים אוהבים את הרעיון שהם הבסיס לתוכנית טלוויזיה, לא משנה כמה גרוע הם מוצגים בה".
עם זאת, מתברר שגם לדנהאם יש כמה גבולות: "אני לא רוצה לפגוע במשפחה והחברים שלי. נורא חשוב לי שכל מי שנמצא בחיי ירגיש בטוח ולא יחשוב שאני גונבת את השורות שלו כל הזמן לטלוויזיה. מעבר לזה, אני לא רוצה להכניס משהו שמשפיל נשים. אני רוצה להכניס דברים שיכול להיות להם אפקט חיובי. אלה בגדול הקריטריונים שלי".
גם החברה וגם הבוס
"בנות" נוקטת בקו פמיניסטי די ברור. היא מעבירה מסר - נשים הן מגוונות מכל הבחינות - כולל מבנה גופן. דנהאם מדגישה כי היא רוצה שהסדרה תציג נשים בצורה נכונה: "אני חושבת שלא כל הסדרות הן טובות לנשים. המטרה שלי היא לא רק להגדיל את הנוכחות הנשית בטלוויזיה, אלא גם בצורה שתייצג אותן בתור אינדיבידואלים. אין לי בעיה עם זה שנשים
יתנהגו לא כמו שצריך, כל עוד ברור מה הסיבה מאחורי זה. שלא ייצא שהן נבזיות חד מימדיות".
האנה מבלה חלק ניכר מזמן המסך שלה בעירום מלא או חלקי. העניין גרר לא אחת ביקורות שליליות, במיוחד על דנהאם, שלא בדיוק נכנסת למשבצת נערות השער הזוהרות והצנומות של הוליווד. "היה איזה עיתונאי שאמר לי שהוא לא מבין למה הוא צריך לראות על המסך דווקא אותי בעירום", היא מספרת בכעס. "הוא אמר שברור לו למה יש עירום ב"משחקי הכס" לדוגמה, שם הם עושים את זה כדי לפתות או לעורר את הצופים, אבל שהעירום שלי הוא לא בדיוק מושך או מעורר. ניסיתי להסביר לו שעירום מייצג עבורי הבעה ריאליסטית של החיים - ככה הרי אנשים מתנהגים. אני לא אקסהביציוניסיטית שיש לה דחף בלתי מוסבר שכל העולם יראה לה את הציצי או יספור את הקפלים בבטן שלה. אם יש מישהו שהוא לא בקטע שלי או שהעירום שלי בסדרה מפריע לו, זאת בעיה שלו. הוא מוזמן להעביר ערוץ או לכבות את הטלוויזיה. אף אחד לא מכריח אותו להסתכל".
"לינה היא מדהימה", אומרת אליסון וויליאמס, שמגלמת את מארני, ה-BFF של האנה בסדרה. "הראש שלה עובד בצורה שלא ראיתי אצל אף אחד אחר. היא כל כך בטוחה בקול שלה, במה שיש לה להגיד, בעשייה שלה, ולא ממש אכפת לה מה אנשים אומרים. יש לה נשמה של מישהי נהדרת בת 85. אני לא עשיתי גוגל כבר ארבע שנים ואין לי פייסבוק או טוויטר מהפחד שלא אמצא חן, שאצטייר כמשעממת, שלא אוהב מה אנשים כותבים עליי. לינה מוכנה להסתכן. בלי פחד או חשש".
"זה מדהים שהיא חברה טובה שלי ושל יתר הבנות על הסט, ובלי לפגוע בחברות הזאת היא גם הבוס, ועושה את זה באופן מעורר השראה", היא מוסיפה.
לצד הדברים האלה נשמעים גם קולות אחרים. כריסטופר אבוט, שגילם את צ'רלי, מושא האהבה של מארני בשתי העונות הראשונות, הודיע בפתאומיות שהוא עוזב את הסדרה ולא ממשיך לעונה השלישית. השמועות גורסות שהוא לא אהב את התפתחות הדמות שלו ואת הצורה שבה יתר הגברים בסדרה מוצגים. הדבר הכריח את דנהאם וצוות הכותבים שלה לשכתב מחדש את דמותה של מארני ממש לפני תחילת הצילומים.
"לפני תחילת צילומי העונה השלישית התקשרה אליי ג'ני קונור, מפיקת הסדרה (ואחת מהכותבות שלה – ש.ג.) והיא הסבירה לי מה קורה עם מארני בעונה החדשה: צ'רלי והיא החליטו לתת ליחסים שלהם צ'אנס, הם צריכים להתמודד עם בעיות ביחסים במהלך העונה, ולקראת סופה לגלות כנראה שזה באמת לא עובד. שבועיים אחר כך היא התקשרה שוב: 'דברים השתנו. אין צ'רלי'", מספרת וויליאמס.
"לא דיברתי עם כריס אבוט מאז שהוא עזב, אבל אני חייבת להגיד שאני חושבת שהעזיבה שלו עשתה למארני רק טוב. לינה וג'ני היו צריכות לכתוב אותה מחדש ויצאה להן מארני אחרת. היא מתפתחת מאוד, ומה שקורה איתה בעונה הזאת הרבה יותר מעניין ומאתגר".
כשדנהאם נשאלת על העזיבה הפתאומית של אבוט, היא לא מנסה להתחמק. "זה ממש אישי לכל אחד. אם אתה משתתף בסדרת טלוויזיה שאנשים אחרים אוהבים, זה לא אומר שאתה חייב לאהוב אותה ושהיא תרגיש לך נכונה כבחירה קרייריסטית, ואף אחד לא מבין את זה יותר טוב ממני. אז אין דם רע ביני לבין כריס. אנחנו מרגישים בני מזל על שהוא הכריח אותנו למצוא למארני סיפור חדש, לחשוב מחוץ לקופסה בשבילה. זה נכון שאף פעם לא נחמד לשמוע על עצמך שמועות שאת דיקטטורית, אבל הצלחתי לשים את זה בצד ולא להתייחס לזה. אם באמת הייתי דיקטטורית פאשיסטית, כמו שמיהרו להגיד שכריס טוען, אני מתארת לעצמי שהייתי מאוד נעלבת מהשמועות האלה. אני חושבת שהוא שחקן מאוד מוכשר ואני באמת מאחלת לו המון בהצלחה".
הצלע היהודית
גם לזושה מאמט, שמגלמת את שושנה בסדרה, יש רק דברים טובים להגיד על דנהאם. "היא פשוט גאונה והמוח שלה והצורה בה היא חושבת הם סוד הקסם וההצלחה שלה. אני חושבת שזה מגניב שיש אנשים כמו לינה שלא מפחדים להביע את דעתם בהוליווד. אני יודעת שהמון אנשים מרגישים שהוליווד זה מאפיה, ואם הם יגידו את מה שהם חושבים, באמת יבעטו בהם החוצה, ואני מרגישה שכל כך חשוב שיהיו אנשים כנים, כי זו הדרך היחידה לעשות שינוי".
שושנה היא הצעירה בחבורה. היא מתחילה את הסדרה כשהיא עדיין בתולה הן מבחינה פיזית והן מבחינת יחסיה עם גברים. "בעונה הקרובה שושנה נפתחת. היא הופכת להיות אישה שיותר בטוחה בנשיות ובמיניות שלה. חשוב לה להתנסות ועם זה מגיעים הרבה רגעים מעניינים, מרגשים ומצחיקים".
"העובדה שאבא שלי (התסריטאי והבמאי דיוויד מאמט) הוא יהודי ודרכו ודרך המשפחה שלו נחשפתי לתרבות היהודית, מאוד עזרה לי לגלם את שושנה. היא חלק ממה שנקרא תרבות הג'אפ בארצות הברית. היא לא הכי מתחברת להיותה יהודיה ברמה הדתית, אבל ברמה התרבותית - מאוד".
בתשובה לשאלה על שמה של הדמות - שושנה, דנהאם מתחילה לצחוק: "ג'רי סיינפלד נהג לצאת עם בחורה בשם שושנה
בשנות ה-90. היא היתה מעצבת בגדי ים יהודיה ומאוד קולית וטרנדית. אז חשבתי עליה ועל הווייב והמראה שלה. חוץ מזה, הלכתי לקייטנה עם בחורה בשם שושנה. הלכתי לקייטנה עם הרבה בחורות יהודיות טובות. בארצות הברית השם שושנה הפך להיות שם טרנדי ליהודיות מלונג איילנד. גם חשבתי ש'שוש' זה שם חיבה כיפי. גם השם של האנה הוא שם יהודי. אני חצי יהודיה. אמא שלי יהודיה ופה החלטתי שאבא של האנה יהיה יהודי".
חשוב לך להכניס את הנרטיב היהודי לסדרה?
"מאוד. למשל האנה - חלק מהילדות ומהגידול שלה הושפע מקרוביה היהודים, והחרדה והנוירוטיות שלה הושפעו רבות מכך שיש לה קרובי משפחה ניצולי שואה. זה אומנם מתון, אבל עדיין חלק חשוב מאוד בסיפור שלה. גם אצל שושנה זה חלק חשוב בהוויה שלה, וככה אני גם מרגישה בנוגע לחיים שלי. היהדות היא חלק ממי שאני. פריט טריוויה נחמד הוא שגם אני, גם זושה וגם ג'מיימה קירק, שמשחקת את ג'סה, חצי יהודיות, כך שהפן הזה מאוד מוכר לנו".
