פינטו, ארביב ודילמת האסיר
מה האופציות העומדות בפני ניצב מנשה ארביב לרב יאשיהו פינטו בחקירה המתנהלות בעניינם בימים אלה? האם המצב האופטימלי עבור כל אחד מהם הוא לשתף פעולה עם החוקרים, או שמוטב לכל אחד מהם לשמור על זכות השתיקה? ד"ר יוסי מערבי מנסה להסביר את הדינמקיה של חקירות המשטרה באמצעות תורת המשחקים
כותרות אמצעי התקשורת מלאות בפרשת "פינטו-ארביב". ניתוחים רבים נכתבו בעקבות פרשה זו על יחסי הדת והמדינה, תופעת חצרות הרבנים, היחס של אנשי החוק לחוק וכדומה. עם זאת, נושא שלא זכה לתשומת לב מספקת בהקשר זה היא הדינמיקה של חקירות המשטרה.
- הרב פינטו, ה-FBI והשר: הקשרים נחשפים
- גרסת ארביב: איך מאמינים לרב פינטו?
- הרב פינטו: "זאת רדיפה ושפיכות דמים"
יש דרכים רבות ומגוונות להסביר מדוע אדם הופך לעד מדינה או מפליל אחרים: החל בלחץ נפשי שבו שרויים המעורבים, דרך רגשות נקמה וכלה בטובות הנאה משפטיות וכספיות המובטחות למשתפי הפעולה. כאן נתמקד במושג מתורת המשחקים המכונה "דילמת האסיר".
תורת המשחקים היא ענף במתמטיקה שזכה לתנופה בעקבות מחקריהם של וון נוימן, מורגנשטרן ונאש, באמצע המאה הקודמת. תורה זו יוצרת מודלים מתמטיים המיועדים למצבי החלטה אסטרטגיים, שבהם קיימת אינטראקציה תחרותית בין שני גורמים או יותר.
חישבו למשל על הבעיה הבאה: היכן כדאי ליבואן רכב למקם את אולם התצוגה הראשי שלו? האם במרכז תל אביב - שבו יש לקוחות רבים, אך גם תחרות רבה; או שאולי דווקא באזור פריפריאלי שבו מעט לקוחות, אך גם התחרות מועטה? מתמטיקאים העוסקים בתורת המשחקים יהפכו בעיה זו למודל מתמטי שימליץ על אסטרטגיה מנצחת ליבואן, תוך התחשבות בפעולותיהם הצפויות של שאר השחקנים.
בעשורים האחרונים תורת המשחקים התפתחה מאוד, וכיום תחומים נוספים במדעי החברה עושים בה שימוש. אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר בתורת המשחקים, שיכולה להציע הסבר למה שהתרחש בחדרי החקירות של המשטרה בפרשת "פינטו-ארביב", נקראת "דילמת האסיר". דילמת האסיר מכונה כך, מכיוון שהיא מספרת על שני אסירים שנמצאים בתאי חקירה נפרדים, ללא כל אפשרות לתקשר ביניהם, ושכל אחד מהם צריך להחליט אם להסגיר את חברו בעבירה מסוימת או לשתוק.
מה עושה האחר
הטבלה הבאה מדגימה את דילמת האסיר. דמיינו שאתם נמצאים באחד התאים הללו, וחושבים לעצמכם: "כיצד אני אנהג?" בטבלה מופיעים נתונים אודות מספר השנים שאתם והנחקר האחר תבלו בכלא (לכן המספרים השליליים) בכל תרחיש.
במקרה של חקירה אמיתית במשטרה טורחים החוקרים להבליט אינפורמציה זו, כדי להשפיע על הנחקרים. המספרים המודגשים בקו שייכים לכם, והמספרים ללא קו לנחקר השני.
כדי להחליט כיצד לנהוג עליכם לנתח את התנהגות הנחקר האחר. ובכן, הבה נעשה זאת:
1. אם הנחקר האחר מסגיר, הרי שאתם יכולים להסגיר גם כן, ולשבת 3 שנים בכלא, או לשתוק ולשבת 5 שנים בכלא. במקרה זה עדיף להסגיר.
2. אם הנחקר האחר שותק, הרי שאתם יכולים להסגיר ולא לשבת כלל בכלא (0 שנים בכלא) או לשתוק ולשבת שנה אחת בכלא. וגם כאן – עדיף להסגיר.
יוצא אפוא שבכל מקרה כדאי לכם להסגיר! מכיוון שהטבלה סימטרית לחלוטין, הרי שגם הנחקר השני מגיע לאותה מסקנה, וכך יוצא ששניכם מסגירים זה את זה, ו "חוטפים" שלוש שנים בכלא.
הנקודה המעניינת היא שאילו שני הנחקרים היו שותקים הם היו מקבלים רק שנה אחת בכלא כל אחד. כלומר: כל אחד מהנחקרים עשה את הדבר הנכון והרציונאלי ביותר, אך באופן פרדוקסלי הם לא הגיעו לתוצאה המיטבית עבור עצמם.
מדוע הדבר קורה? הסיבה לכך נעוצה בעיקר בהיעדר תקשורת, שיתוף פעולה ואמון בין הנחקרים. אילו הנחקרים יכלו לתקשר ולתת זה בזה אמון שניהם היו מתחייבים לשתוק, וכך היו מקבלים רק שנה אחת בכלא במקום שלוש.
ואולם החוקרים יודעים זאת, ולכן הם דואגים למנוע תקשורת בין הנחקרים ולערער את האמון שאולי שרר ביניהם בעבר. קבוצות מאפיה מתגברות על בעיה זו על ידי הטלת אימה על חבריהן בפגיעה בהם או במשפחותיהם, עוד בטרם נתפסו לבל ישתפו פעולה עם החוקרים, ובכך משנות את טבלת העונשים מולה ניצבים האסירים.
מדוע לא דאגו גם הרב פינטו וניצב ארביב לפתרון שכזה מבעוד מועד? לא ברור: יתכן שלא היה להם במה לאיים זה על זה, ייתכן שלא העלו על דעתם שייתפסו, וכמובן שייתכן שכלל לא עשו דבר, וחפותם תתברר בהמשך הדרך.
כך או כך, פרשה זו מאפשרת להשתמש בדילמת האסיר כדי להאיר חלק משיטות הפעולה המרתקות שבהן משתמשים חוקרי המשטרה כדי לגרום לנחקרים להפליל זה את זה
הכותב הוא מרצה בכיר במל"א, המרכז ללימודים אקדמיים.
לפנייה לכתב/ת 
