שתף קטע נבחר
 

פה נפסלתי על מראה, באנגליה מצאתי אהבה

שתי נשים שהעתיקו את מקום מגוריהן בתקווה למצוא זוגיות, מספרות על המעבר והאם אכן, משנה מקום משנה מזל: האחת נדדה עד לאנגליה כדי למצוא את אביר חלומותיה והשנייה הסתפקה במעבר מתל אביב לירושלים

משנה מקום משנה מזל, כך אומרים. אולי בשל כך יש לנו נטיה, בכל פעם שהחיים ממאנים להסתדר במסלול לו קיווינו, להפליג על כנפי הדמיון ולצייר את חיינו במקום אחר, אם רק תינתן לנו ההזדמנות להתחיל מחדש. ישנם אנשים שבתום הדמיון המודרך, קמים ואורזים מזוודה. חלקם עוברים לעיר אחרת, חלקם לארץ אחרת. חלקם עוברים בתקווה לשפר את רמת החיים, חלקם עוברים בתקווה למצוא אהבה. חלקם מצליחים, חלקם לא.

 

שתי נשים שהעתיקו את מקום מגוריהן בתקווה למצוא זוגיות, מספרות על המעבר והאם אכן, משנה מקום משנה מזל: סיגלית, כיום בת 37, נדדה עד לאנגליה בשביל למצוא את אהבת חייה. מיד לאחר שירותה הצבאי היא נרשמה ללימודים באנגליה מתוך תקווה, בין היתר, ששם ישפר עליה מזלה הרומנטי. "הייתי חסרת ניסיון עם בחורים, אפילו לא התנשקתי עם אף אחד, והייתי בטוחה שלעולם לא אמצא מישהו שיאהב אותי".

 

 

"בגלל שהייתי שמנה חשבתי שבחורים ישראלים לא ירצו אותי, כי הישראלים הם שטחיים ואכפת להם מהמראה החיצוני יותר מידי. חששתי שאפילו אם אמצא חן בעיני בחור, הוא ידאג למה שהחבר'ה שלו יגידו עלי. קיוויתי שבאנגליה יהיה לי קל יותר וסיכוי טוב יותר למצוא בן זוג. מעבר לכך, רציתי גבר שונה, שיהיה ג'נטלמן ויפתח לי את הדלת. חלמתי על מישהו מהסרטים, כמו יו גרנט".

 

המעבר לאנגליה השתלם? הצלחת לפגוש את בן הזוג שחלמת עליו?

"כבר ביום הראשון ללימודים, בארוחת הבוקר במעונות, פגשתי את ג'יימס. הוא שמע אותי צוחקת והסתכל מסביב לראות מי צוחק, וכשראה אותי הוא ניגש וביקש לשבת לידי. התחלנו לדבר וחשבתי שהוא מדהים. ביום השלישי פגשתי אותו במסדרון המעונות".

 

"ההורים שלי הגיעו לאנגליה כדי לעזור לי בהתאקלמות, וחזרתי לחדר עם כל מיני דובונים. 'אבל כבר יש לך משהו חמוד בחדר', הוא אמר, ואני ישר עניתי באגרסיביות ישראלית, 'איך אתה יודע מה יש לי בחדר?!' עד שהוא גמגם 'אבל את בחדר שלך', ואז הבנתי שאולי הוא מחבב אותי".

 

"שלושה ימים לאחר מכן הוא הציע לי ללכת לבר לשתות. ישבנו בבר של המעונות, ואחרי שהוא נסגר הלכנו לחדר שלי. דיברנו מלא והייתי בטוחה שהרסתי את הכל, שהוא יבין שאני סחבקית שכיף לדבר איתה וגם הוא, כמו הבחורים שלפניו, בסך הכל ירצה להיות ידיד שלי. השתתקתי והסתכלתי למטה, ואז הוא בא לנשק אותי. מאז ועד היום אנחנו ביחד, כבר 17 שנים, אנחנו נשואים ויש לנו שני ילדים. לא הייתי מוצאת מישהו כמוהו בארץ".

 

האם חוסר המזל שלך עם בחורים בארץ השפיע על מערכת היחסים שלכם?

"בגלל ניסיון העבר הייתי ממש חסרת ביטחון. פחדתי שהוא יפקח את העיניים ולא יבין מה הוא מצא בי. כולם אמרו לי כמה שהוא אוהב אותי וממש כעסתי עליהם, כי כל הזמן הייתי בחשש שזה יעבור לו והוא יפסיק לאהוב אותי כל כך. בגלל חוסר הביטחון שלי עשיתי לו את המוות בהתחלה, כי רציתי שיוכיח לי שהוא באמת אוהב אותי. גרמתי לו להרגיש שאם הוא יעשה משהו לא בסדר אני פשוט אקום ואחזור לארץ, מה שכמובן לא קרה מעולם".

 

אתם רואים את עצמכם גרים יום אחד בארץ?

"ג'יימס תמיד אמר לי שאם ארצה לגור בארץ הוא יבוא איתי, אבל פחות נח לי בישראל כי אנשים יותר ביקורתיים. באחד הביקורים בארץ הלכתי לעשות קניות עם אמא שלי, ואשה מבוגרת ניגשה אליה ואמרה לה שזו פשוט בושה שהילדה שלה כזאת שמנה. דברים כאלה לא קורים באנגליה. פה אנשים לא חושבים שהם צריכים להגיד לאחרים איך הם נראים ומה הם צריכים לעשות. יכול להיות שהבריטים צבועים, אבל אני אוהבת את זה. פה קל לי יותר להיות אני".

 

"תל אביב היא כמו ביצה. כולם יצאו כבר עם כולם"

גם יעל בת ה-30 קיוותה לשנות את מזלה הרומנטי דרך שינוי גיאוגרפי. היא עברה מתל אביב לירושלים כדי לגלות שהמציאות לעיתים מורכבת יותר מכפי שנראה. "מספר הגברים בטווח הגילאים ובקבוצת השיוך שלי די מוגבל. אחרי עשר שנים בתל אביב - מאגר הגברים די חוזר על עצמו, אז עברתי לירושלים כי כאן יש מאגר חדש של גברים".

 

"תל אביב היא ביצה. בכל בר שנכנסתי אליו ראיתי בחור שהייתי איתו. את עוברת ברחוב ומנפנפת לשלום לבחור שהיה ביניכם משהו, ואת קולטת שגם הבחור שמולו מנופף לך חזרה, כי גם איתו יצאת. ולא רק זה. את פוגשת בחור חדש, מספרת לחברה ומיד היא שולפת, 'הא כן, הוא יצא איתה וגם איתה והוא די מניאק'. אי אפשר להכיר מישהו עם דף חלק, לתת לו הזדמנות הוגנת, כי המוניטין שלו או העבר שלו ירדוף אותו הישר לתוך תחילת הקשר שלכם. התחושה היא של קיבוץ קטן, שבו כולם יוצאים ושוכבים עם כולם".

 

הצלחת להכיר בחור ירושלמי מתוך מאגר הגברים החדש?

"לא. גיליתי שבירושלים אין הרבה אנשים בגיל שלי, כי רוב הצעירים כאן הם סטונדטים, צעירים ממש. אלה שבגילי הם בדרך כלל בתארים מתקדמים, אנשי אקדמיה. יצא לי לפגוש בחורים חמודים, אבל עם השקפות שונות משלי, שונות ממה שאני רגילה לפגוש במילייה שלי בתל אביב. בנוסף, גיליתי שהרבה יותר קשה להכיר בירושלים גברים, כי האנשים כאן הם הרריים, סגורים יותר. צחוק הגורל הוא ששלושה חודשים לאחר שעברתי לירושלים הכרתי בחור מתל אביב, וניהלתי קשר 'טרנס אטלנטי' במשך שנה".

 

 

אז עזבת לירושלים בשביל למצוא בן זוג תל אביבי.

"סביר להניח שהייתי מכירה אותו גם אם הייתי נשארת בתל אביב. הסיבה היחידה שלא הכרנו לפני כן היא שהוא בדיוק חזר מכמה שנים בחו"ל. קשר בשלט רחוק זה נחמד כי מתגעגעים ומחכים למפגש הבא, אבל לפעמים זה גם מתסכל מאד. אתה אוהב מישהו ורוצה להיות איתו כל הזמן, לא רק חצי מהשבוע.

 

"ככל שהאהבה גדלה - התסכול גבר. אני זוכרת טוב את כל בקרי יום ראשון או מוצאי השבת בהם עזבתי את תל אביב. זה לא היה פשוט בכלל, שלא לדבר על זה שהייתי צריכה לקום בשבע כדי להגיע לעבודה בזמן".

 

את מתחרטת על המעבר לירושלים?

"לא מתחרטת, זו לא היתה טעות, אבל מהרהרת על זה כל הזמן כי החיים בירושלים מאתגרים מאד. עכשיו אני שוב רווקה וכנראה שלא אשאר פה לאורך זמן. אני שוקלת לחזור כי רוב החברים שלי בתל אביב, ולא פשוט לחיות בירושלים. אי אפשר פשוט לחתוך ממקום שהיה הבית שלך במשך עשור, שהיתה לך בו קהילה, בטח לא כשמדובר במרחק של שעת נסיעה. השלב הבא יהיה ניו יורק או ברלין. נראה מה אגלה שם".

 

בואו להכיר רווקים ורווקות גם בפייסבוק של ערוץ יחסים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
"הישראלים שטחיים מדי". תמונת אילוסטרציה
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים