'אני אמור לקבל את הכדור. גם ילד יכול לרצוח'

כך נראים חיי מאבטח של בכיר בארגון פשיעה: "להתנקש, לחסל, להרוג... אני זה שאמור לקבל את הכדור או מה שלא יהיה במקום המאובטח. נער, נערה, ילד או מבוגר - מבחינתי כולם בחזקת מתנקשים" - כך סיפר המאבטח של ראש ארגון הפשע, מוטי חסין, שהעיד בבית המשפט המחוזי בתל אביב במשפט שבו מואשמים חסין ושלושה אנשים נוספים ברצח אבי דוד באוקטובר 2011. לבקשת ההגנה במשפט, שמו של המאבטח נאסר לפרסום.

עוד בחדשות:

• מתייצבים במתקן חולות: "מפחדים להסתבך"
• הילד שהורעל בהדברה הזיז את ראשו
  

המאבטח, שסיפר כי עבר קורס של השב"כ, עלה להעיד כדי לסתור את טענות התביעה, שלפיהן חסין ואנשיו תועדו בורחים מהזירה בבת ים, וזה מוכיח לכאורה שהם היו חלק מקשירת הקשר לרצח. העד לא עבד כמאבטח של חסין בזמן שבו נרצח דוד, אבל סיפק תמונה נדירה על עבודת מאבטח של מי שנחשב לראש ארגון פשע.

"בשבילי כולם מתנקשים"

העד, רווק בן 38 ללא עבר פלילי, היה מאבטחו של חסין בשנים 2010-2008. הוא סיפר כי החל את עבודתו לאחר רצח מרגריטה לאוטין בחוף בת ים ביולי 2008. בעברו אִבטח לדבריו אוליגרכים, אנשי עסקים, בכירים בעולם התחתון ואפילו רבנים ידועים מאוד. 

מוטי חסין (עם המשקפיים) בבית המשפט(צילום: מוטי קמחי)

הוא סיפר לשופטת נורית אחיטוב על עבודתו כמאבטח: "בבוקר מגיעים מוקדם. אני סורק את המכוניות, את הקומות בבניין. זה נקרא 'מקדים'. אתה מגיע בערך חצי שעה לפני האיסוף של מוטי, סורק, רואה שהכול בסדר ומחכה שמוטי יירד. סורקים בבניין, בבניינים מקבילים, במכוניות, כדי לוודא שאף אחד לא מחכה". לדבריו, רק לאחר שהיה משלים את הבדיקה, חסין היה מצטרף אליו. 

לפי עדותו של המאבטח בבית המשפט, חסין הסתובב עם שניים, שלושה ולפעמים ארבעה מאבטחים, תלוי בהתראות. לדבריו, השינויים בהסדרי האבטחה היו בעיקר לאחר שחסין היה מוזמן לחקירה במשטרה. "אחרי יום או אפילו כמה שעות הוא היה אומר להגביר את האבטחה, פועל יוצא מכך שכנראה יש איום על חייו. מוטי בחור מאוים, זה לא חדש לנו המאבטחים. לא סתם הוא היה מגביר את האבטחה".

חסין, לדברי המאבטח, לא היה משתף את המאבטחים בהתראות: "מוטי בחור סגור, לא אומר כלום וזה גם לא מעניין אותנו". 

חסין נחשב למחליפו של אברג'יל. נאשם נוסף ברצח אבי דוד מואשם גם ברצח של גפן(צילום: יריב כץ, מוטי קמחי, ירון ברנר)

המאבטח סיפר כי מבחינתו כולם היו גורמי סיכון, וכך הוא התייחס לעבודתו. "מבחינת אבטחה אישית כולם מתנקשים עבורי. אם אני מתחיל לסנן מי כן ומי לא, אני לא אסיים עם זה. נער, נערה, ילד, מבוגר - כולם פוטנציאליים להתנקשות. אתה לא יכול לדעת וזה לא מעניין מאיפה יגיע האיום".

האבטחה במגרש למחזור בקבוקים, שבו שהה חסין, כללה כמה מעגלים. "אני צמוד למשרד. אם יש מאבטח או שניים הם בחוץ על הרחוב, בכניסה למגרש. אני צמוד למוטי אם במקרה יעקפו את המעגל החיצוני", הוא סיפר. "המעגל החיצוני נועד לרוכבי אופנועים ולמכוניות שיבואו להתנקש במוטי. לגבי האבטחה בפגישות, אנו תופסים מרחק, לא שומעים, לא רואים, מוטי מורחק מאיתנו, מדבר עם אנשים לבד בצד".

המאבטח התייחס גם לניסיון לחסל את חסין בתקופה שעבד עבורו. "המשטרה עשתה חיפוש ברכב שלנו והשוטרים החליטו שיש מטען חריג שם. הם סגרו את הרחוב והרחיקו אותנו, אחרי זה פירקו את הרכב לחתיכות עם חבלן ורובוט".

"מכות מבחינתי זה ניסיון חיסול"

עבודתו של המאבטח הפרטי נראית קשה ביותר, במיוחד לנוכח העובדה שלא בכל המקרים הוא רשאי לשאת נשק. אז איך בכל זאת אפשר להתמודד עם האיום על חיי המאובטח?

 "יש אמצעים אחרים: גז פלפל, אלות, ידיים כנגד הגוף. אם יקרה לו משהו צריך לקפוץ על האדם. אני באתי לשמור ולא לברוח", העיד המאבטח. "כל העבודה היא סיכון אחד גדול. מכות מבחינתי זה ניסיון חיסול. אני אמור, עד כמה שזה נשמע הזוי, לקבל את הכדור או מה שזה לא יהיה במקום המאובטח. במקרה כזה אני קופץ על מוטי. תמיד השתדלתי שהוא יהיה בטווח הראייה שלי, אם אתה לא רואה את המאובטח -  אתה בבעיה".

המאבטח סיפר על ההבדל בין עבודת האבטחה של אנשים כמו חסין, לבין אבטחת גורמים רשמיים. "אתה לא מאבטח ראש ממשלה שאתה מכתיב למאובטח מה לעשות. פה מכתיבים לך, אתה מוגבל באמצעים ובידע, אתה חייב לנתב את עצמך לתוך מציאות קיימת. התפקיד שלי היה לקחת את מוטי בחיים בבוקר ולהחזיר אותו בחיים בערב. איך אני עושה את זה - זה ענייני. אני לא חמוש, אין מכוניות משוריינות, אין צלפים, אין אדם שמגיע לפני ובודק שהכול בסדר. מבחינתי כל מקום מסוכן: מתחת לבית, חנייה, מעלית, קומה של בית, משרדים, או בית קפה בחוץ". 

עו"ד סוחמי, עו"ד דרחי, השופטת אחיטוב, התובע קורצברג ועו"ד שפטל בזירת הרצח(צילום: מוטי קמחי)

טלפונים "מבצעיים" ואופנוע גנוב

כתב האישום נגד חסין ואנשיו הוגש במרס 2012. על פי המיוחס להם, ארבעת הנאשמים קשרו קשר

לרצוח את אבי דוד. כדי להקשות את איתורם הם הצטיידו בארבעה טלפונים "מבצעיים", שאינם רשומים על שם איש, ובאופנוע ואקדח גנובים. דוד הוזמן למסעדת גריל בשרים בבת ים, וכעבור שניות ספורות נורה למוות על ידי אלמוני. התביעה טוענת שלא מדובר בצירוף מקרים וכי נסיבות נוספות מוליכות לכלל מסקנה כי כל הנאשמים קשרו קשר לרצוח את דוד. אחד מהארבעה מואשם גם ברצח איציק גפן בדצמבר 2011.

חסין התייחס לטענת התביעה, שלפיה בריחתו מהזירה קושרת אותו לרצח. הוא העיד בבית המשפט כי קיבל אינספור התראות מהמשטרה וסיפר על אורח חיים שמרני במיוחד, לאור העובדה כי חייו היו בסכנה תמידית. "כשאתה חושב שאתה יעד לחיסול, אתה בורח. זה אינסטינקט", אמר חסין. לדבריו, בדרך כלל הוא היה מאובטח 24 שעות ביממה, אבל באותה תקופה שדוד נרצח, חסין לטענתו הסתובב ללא מאבטחים.

התובע במשפט הוא עו"ד יוסי קורצברג. עורכי הדין של הנאשמים הם משה סוחמי, טל ליטן, תמיר סננס, רצון דרחי ויורם שפטל.