אני אוכל, משמע אני קיים

כל אחד מכם יכול לשנות את העולם. נשמע מופרך? גם אני חשבתי ככה פעם. הרי רובנו עסוקים רוב הזמן בחיינו הקטנים, בדברים הפשוטים והיומיומיים הפרטיים שלנו. אנחנו מקסימום מצביעים בבחירות, פה ושם הולכים להפגנה, מדי פעם מעלים סטטוס בפייסבוק על משהו שחשוב לנו וכשממש מתעוררים או כועסים - כותבים תגובה לכתבה. בקיצור, שינוי העולם נראה פשוט בלתי מושג.

עוד מתכונים בערוץ האוכל:

• ביצת הפתעה
• מעושרים: 4 מתכוני שעועית לבנה 
• מלכת העוגות: רביבה אפל - המיטב
  

בשנים בהם כתבתי על אוכל והייתי מבקרת מסעדות, הרגשתי בדיוק כך. אכלתי מצוין וטרפתי מכל הבא ליד ואהבתי מאד את הג'וב שלי ואת החיים. אבל בתוך תוכי, ידעתי שאני מתעסקת בשוליים הכיפיים של החיים והנחתי שמהמקום הקטן והצנוע שלי אני לא יכולה להפוך את העולם למקום יותר טוב. זה הרי תפקיד של אנשים הרבה יותר רציניים.

המעבר לטבעונות לימד אותי אחרת, שלא רק שאני יכולה לעשות שינוי ולהשפיע על העולם שבו אנחנו חיים בצורה משמעותית מאד, אלא גם שהדרך אל השינוי הזה עוברת במקום הקרוב ביותר לליבי (וגם לבטן שלי) - בצלחת. כן, כן, הצלחת הזאת שאנחנו ממלאים 3 פעמים ביום (על מי אני עובדת, הרבה יותר). מה שאנחנו בוחרים להניח בה משפיע על כל כך הרבה דברים מסביבנו ובתוכנו. מודה, עד אותו זמן בכלל לא חשבתי על זה. לא עצרתי לשאול שאלות לגבי מה שאני בוחרת לאכול. כשחושבים על זה - בכלל לא בחרתי, פשוט אכלתי. רק היום אני מבינה כמה השפעה יש לבחירה הכי פשוטה, קטנה ואוטומטית הזאת שכולנו עושים כל הזמן, וכמה הרבה אנחנו יכולים לשנות ולשפר אם רק נתחיל לחשוב עליה.

נושא הבחירה שלנו באוכל והשפעתה העצומה עמד במרכז ההרצאה שנשאתי באירוע TEDx Hiriya , שנערך לאחרונה במרכז לחינוך סביבתי שעל הר הזבל הלאומי של ישראל. למי שלא מכיר, TED הוא מיזם אינטרנטי בינלאומי שתכליתו להפיץ מידע בנושאים מגוונים באמצעות צילום הרצאות של מומחים מתחומים שונים.

(צילום: ארתור פורר)

במסגרת מיזם זה התקיימו וצולמו כמה אירועים בישראל, שנקראים כמו כל אירוע מחוץ לארה"ב בשם TEDx. האירוע בפארק חיריה הוא הטרי מביניהם. מארגניו, מתנדבים ואנשי מקצוע אכפתיים ומסורים, קראו לו "For A Change" ("לשם שינוי"), העמידו במרכזו את נושא הסביבה והקיימות והזמינו שורה של סוכני שינוי מתחומים שונים הנוגעים לחיי כולנו להרצות בו בהתנדבות. כך מצאתי את עצמי עומדת על במה אחת עם כמה מהאנשים המרשימים ביותר שיצא לי לפגוש; אנשי עשייה בולטים וסוחפים, שהכירו לי זוויות שונות של אותו הרעיון - היכולת שלנו כאזרחי העולם לחולל בו שינוי משמעותי לטובה, אם רק נרצה.

היו שם מאג'דה נאטור, מנהלת תיכון שריגשה בסיפור על בית ספר אחד שהפך לפנינה חינוכית ירוקה ולסמל של דאגה לסביבה; קירה רדינסקי המרתקת, שפיתחה תוכנה משוכללת שיודעת לנבא אירועים שיקרו בעתיד (בחיי!); פרופסור מארק טולסניק, שמוציא קבוצות של מהנדסים מהשרטוטים והספרים אל כפרים נידחים בנפאל כדי לסייע לתושביהם לחיות חיים בריאים ומקיימים יותר, באמצעים פשוטים ורעיונות מבריקים; ערן בן ימיני, מנכ"ל תנועת "מגמה ירוקה", שנתן כלים ברורים וישימים להנעת מהפכות ירוקות (ותכלס, להנעת מהפכות בכלל); עדינה טל, שסיפרה על תיאטרון "נא לדעת" שהקימה יש מאין קבוצת שחקנים חרשים-עיוורים מרשימה, שקוצרת שבחים על הצגותיה ברחבי העולם; האדריכל יוסי קורי, שהמחיש כמה קל ואפילו זול לבנות בית ירוק; ועמיעד לפידות, שהתחיל את המסע שלו עם דלי אחד מדלת לדלת, והיום בזכותו לרובנו כבר יש פחים חומים להפרדת זבל אורגני בחצרות הבתים וליד הכיור. אני ממליצה בחום לצפות בכל אחת מההרצאות המרתקות שלהם, כדי לקבל השראה וללמוד על הדרך שבה אדם בודד יכול לחולל שינוי עצום, בכל כך הרבה דרכים שונות.

אני, באופן טבעי, דיברתי על אוכל ועל המעבר שלי ממצב של גרגרנות חסרת מעצורים למצב של "אכילה מודעת" - בנייה מושכלת של מעצור פנימי, שמאפשר לי לחשוב לפני שאני שולחת את היד למדף בסופר או מזמינה את המנה הבאה מהתפריט. כי בניגוד לעבר, היום אני יודעת כמה משמעות יש בכל החלטה קטנה כזאת.

מה כבר כל כך משמעותי בבחירה שלנו מה לאכול? ראשית, היא משפיעה באופן דרמטי על בריאותנו. היום יותר מאי פעם ברור לרופאים, למערכות הבריאות ולארגוני התזונה בעולם, שישנו קשר הדוק בין העלייה באחוזי התחלואה בסרטן, בהתקפי לב, במחלות כליה, בלחץ דם, סוכרת ועוד, לבין התזונה שלנו. שינוי תזונתי שכולל הפחתת מוצרים מן החי לטובת אכילה מבוססת צמחים (plant base diet), כמו זו שאימץ הנשיא קלינטון אחרי שלקה בליבו, יכול להקטין את הסיכוי שלנו לחלות בצורה משמעותית וגם לשפר את מצבם הבריאותי של כאלה שכבר לקו במחלות קשות.

פרופסור רפי קרסו אמר לאחרונה בתכניתו כי "תזונה טבעונית לעתים יעילה יותר מטיפול תרופתי, מפחיתה סיכון למחלות קשות כמו סוכרת וסרטן, ואף יכולה למנוע התערבות פולשנית". בשורה התחתונה, זה בהחלט נושא שכדאי לתת עליו את הדעת כאשר אנחנו מחליטים מה לאכול בארוחת הצהריים הבאה.

אבל לא רק עלינו הבחירות האלה משפיעות, אלא גם על הסביבה שלנו. הרבה פעמים כשאומרים "סביבה" אנחנו מדמיינים משהו רחוק, איזה שהוא חור מעורפל באוזון, משהו שאנחנו לא לגמרי מרגישים וחושבים עליו - אבל הוא בעצם מדבר על הבית שלנו, זה שאנחנו חיים בו וזה שנוריש לילדים ולנכדים שלנו. האדמה שאנחנו דורכים עליה, המים שאנחנו שותים, האוויר שאנחנו נושמים, כל מה שמקיף אותנו.

כל עוד אנחנו ממשיכים לאכול מוצרים מן החי - אנחנו ממשיכים להרוס את הבית היחיד שיש לנו, כיוון שמשק החי הוא אחת התעשיות המזהמות, הבזבזניות והמזיקות ביותר לסביבה; מפליטת גזי חממה, דרך זיהום הקרקע והמים, ועד לניצול רוב הקרקעות החקלאיות לגידול מזון לחיות במקום להאכיל בו את אוכלוסיית העולם הגוועת. עוד משהו שלא חשבתי עליו בימים בהם רק פינטזתי על המסעדה הבאה שאצא אליה. רק אחר כך גיליתי שרק המעבר שלי לטבעונות חוסך 5 מיליון ליטר מים בשנה. מי, אני? מתברר שיש לי השפעה.

אז מה אני עושה עכשיו, בתור מי שעברה לאכילה מודעת? אוכלת טוב, הרבה וטעים, כמו תמיד. איזה מזל שאני יכולה להפסיק לפגוע בעצמי, בסביבה ובבעלי החיים, לשנות את העולם ולהפוך אותו למקום טוב יותר, ובמקביל להמשיך ליהנות מהחיים.

זה בדיוק מה שהרגשתי כשנחת במטבחי משלוח מפתיע ובו שפע של חצילים משוגעים, עגבניות בכל מיני צבעים וצורות ופלפלים דקים ושמנמנים שרק ביקשו ממני להתפרע. הירקות הנפלאים האלה היו מתנה נהדרת שהגיעה מהחממות המניבות של משפחת עופרן, אי שם בערבה. מיד הפשלתי שרוולים ובישלתי מהם שיר אהבה.

(צילום: אורי שביט)

קפונטה דרומית: תבשיל חצילים ועגבניות סיציליאני 

כשכל הטוב הזה מהערבה הגיע למטבח שלי, לא ידעתי את נפשי. מיד פניתי לעזרת חבריי הבשלנים וההשראה לא איחרה להגיע - דנה הציעה שאבשל מהם קפונטה, תבשיל חצילים ועגבניות סיציליאני, ארומטי ונפלא. קצת שיניתי, קצת אלתרתי והנה מה שיצא. אם לא הנחתם את ידכם על ירקות ערבה מופלאים, גם אלה מהירקן השכונתי יעשו את העבודה.

המרכיבים ל-6-8 מנות:

3-4 חצילים בינוניים (רצוי בהירים או מפוספסים) מוצקים ועם כמה שפחות גרעינים, חתוכים לקוביות

6 עגבניות בשלות מכל מיני סוגים, פרוסות

1 כוס עגבניות שרי מכל מיני צבעים, פרוסות

3-4 פלפלים מתוקים מכל מיני סוגים, חתוכים לקוביות

1 זוקיני גדול, חתוך לקוביות

1 בצל סגול, חתוך לטבעות

2 גבעולי בצל ירוק, פרוסים דק

3 שיני שום פרוסות

1/2 פלפל צ'ילי אדום, פרוס דק

1/2 פלפל ירוק חריף, פרוס דק

8 עגבניות מיובשות (רצוי בשמן), קצוצות

3 כפות זיתים שחורים או ירוקים, מגולענים וקצוצים

3 כפות חומץ בן יין לבן או חומץ אורז

1 כף סוכר חום

מלח אטלנטי, פלפל שחור גרוס

שמן זית

1 כוס תערובת עשבי תיבול קצוצים (נענע, בזיליקום, פטרוזיליה)

אופן הכנה: 

1. מחממים שמן זית בסיר רחב ומטגנים בו את קוביות החצילים (אפשר בכמה סבבים) במשך 5-10 דקות מכל הצדדים, לריכוך קל והשחמה. מניחים על נייר סופג ושומרים בצד.
2. יוצקים עוד שכבה דקה של שמן זית לסיר ומטגנים את טבעות הבצל, הבצל הירוק, הפלפלים החריפים ופרוסות השום כ-5 דקות תוך כדי ערבוב מדי פעם, עד לצריבה קלה וריכוך.
3. מוסיפים לסיר את הזוקיני, הפלפלים המתוקים והעגבניות וממשיכים לטגן-לבשל יחד כ-5 דקות נוספות. מחזירים את החצילים המטוגנים לסיר, מערבבים ומבשלים מעל להבה בינונית-גבוהה כ-5 דקות נוספות.
4. מוסיפים את העגבניות המיובשות, הזיתים, החומץ והסוכר ומתבלים במלח ובפלפל. ממשיכים לבשל 5-10 דקות נוספות, עד שכל הירקות התרככו והטעמים נספגו. טועמים ומתקנים תיבול.
5. מסירים מהאש, מוסיפים את עשבי התיבול ומערבבים.
6. מגישים חם על אורז לבן או מלא, או בטמפרטורת החדר כסלט מבושל או מנה ראשונה.
   

(צילום: אורי שביט)

• מתכונים וסיפורים טבעוניים נוספים ניתן למצוא בבלוג טבעוניות נהנות יותר מאת אורי שביט
  

• לכל כתבות שני צמחוני