קיבוצי הדרום יפוצו עקב פעולת מנע ביטחונית
באמצע העשור הקודם נאסר לבצע טיסות ריסוס בשטחים בסמוך לרצועת עזה. קרן הפיצויים לנפגעי פעולות איבה סירבה לפצות על הנזקים לחקלאות בטענה שלא נגרמו ישירות מפעולות אויב. בית המשפט העמיד אותה במקום
נזקים חקלאיים אדירים נגרמו לקיבוצים נירים וניר-עוז בשנים 2005-2004 בשל איסור ביטחוני להטיס מטוסי ריסוס בקרבת רצועת עזה.
מנהל קרן הפיצויים לנפגעי פעולות איבה סירב לדרישתם, אולם ועדת ערר והמחוזי אישרו את הפיצוי. קרן הפיצויים לא התייאשה והשאלה העקרונית הגיעה להכרעת בית המשפט העליון.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- בית משפט: חברת AIG ביזתה את כבוד האדם
- תאונת עבודה? מלחמת הכבאי בביטוח לאומי
- למה שאגלה לגרושתי כמה שווה החברה שלי?
- מלחמה במזרח: קרב משווקי האוכל האסיאתי
בתקופה שבין אפריל 2004 לפברואר 2005 הוציא מרכז הביטחון של משרד התחבורה צו האוסר טיסות מכל סוג שהוא באזורים המצויים בקרבת הגדר עם רצועת עזה. בעקבות זאת נמנע משני הקיבוצים לרסס את הגידולים החקלאיים המצויים בשטחיהם. כתוצאה מכך נרקב חלק ניכר מהיבול ונפסל לשיווק או נמכר במחיר ירוד.
מנהל קרן הפיצויים ופעולות האיבה טען שהנזק לא נגרם כתוצאה מפעולת איבה, אולם ועדת הערר לעניין מס רכוש קיבל את טענת הקיבוצים, וכך גם המחוזי שאליו פנתה הקרן בערעור.
מנהל קרן הפיצויים ערער על כך לעליון וטען שהחוק מזכה בפיצוי רק אם התרחשה פעולת איבה בפועל, ואין להרחיב את פרשנותו באופן שישליך על הקופה הציבורית. לעומתו, עמדת הקיבוצים, ועדת הערר והמחוזי הייתה שכאשר הנזקים נגרמים כתוצאה מפעולת מניעה שננקטה בשל חשש ממשי מבוסס מפני פעולת איבה - יישובי הספר זכאים לפיצוי.
ערבות הדדית
שופטי ביהמ"ש העליון שדנו בתיק - יורם דנציגר, אורי שהם ועדנה ארבל - תמכו בעמדת המחוזי ודחו גם הם את הערעור. השופט דנציגר, שכתב את פסק הדין, הסביר שהחוק מקנה ליישובי ספר, שנמצאים בסיכון מתמיד ונושאים בנטל כלכלי וביטחוני כבד, את הזכות לתבוע פיצוי על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו להם בשל פעולות איבה ומלחמה.
תכלית החוק סוציאלית: הנטל הכלכלי שנגרם ליישובי ספר עקב פעולות מלחמה או איבה מוטל על כתפי הציבור כולו, כחלק מערבות הדדית של אזרחי המדינה. השופטים ארבל ושהם הסכימו עם השופט דנציגר שלנוכח תכלית סוציאלית זו, ועדת הערר והמחוזי הגיעו לתוצאה צודקת שלפיה יש מקום להרחיב קמעה את הוראות החוק.
"אכן, המונח 'פעולת איבה' משמעו כי נדרשת פעולה אקטיבית מסוימת בעלת מאפיינים של איבה. אלא שהמציאות מורכבת יותר, כפי שהמקרה דנן מדגים היטב. לעיתים תינקט פעולה אקטיבית מסוימת על מנת למנוע פעולת איבה בהתהוות. גם פעולת המניעה עלולה לגרום לנזקים", כתב השופט דנציגר וקבע כי יש מקום למתיחת המונח אם כי באופן מוגבל וזהיר.
השופט ביקש להדגיש שנזק שנגרם בשל חשש ערטילאי מפני פעולות איבה לא יזכה בפיצוי, אלא רק כאשר הנזק הוא תוצאה ישירה של פעולה ספציפית שננקטה על ידי גורמי הביטחון.
לעניין השיקול התקציבי העיר השופט למנהל כי זה אינו חזות הכול. השופט הסכים שאומנם השיקול התקציבי עומד תמיד ברקע וכי אין ספק שהשמירה על הקופה חשובה מאין כמוה, אך עם זאת, זהו לא השיקול המכריע בכל פעם שמפרשים חוק באופן שעלול להרחיב את מעגל הזכאים לפיצוי.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד יעל בועז
עוסקת בין היתר במשפט ציבורי ומנהלי
מומלצים