אחרי 13 שנה: 3,600 דירות לחרדים ייבנו בלוד
13 שנה עברו מאז שוחררו קרקעות לבנייה במושב אחיסמך הצמוד ללוד. עמותות חרדיות רכשו את מרבית זכויות הבנייה והתוכניות נתקעו. לאחרונה, ראש העירייה החדש של לוד, יאיר רביבו, סירב לאשר את הבנייה לחרדים; אבל חיש מהר נכנס לתמונה משרד הבינוי והשיכון - ורביבו חתם במשרדו על התוכנית להפקדה. מחיר התחלתי מוערך לדירה: 750 אלף שקל
הרכב האוכלוסייה של העיר לוד עומד להשתנות: הוועדה המקומית לוד, בראשות ראש העיר יאיר רביבו, אישרה אתמול (ד') להפקדה בוועדה המחוזית תוכנית להקמת שכונת מגורים חדשה לאוכלוסייה החרדית, שתכלול כ-3,600 יחידות דיור.
מדובר בתוכנית שאושרה עוד ב-1995, לפיה על שטחים של מושב אחיסמך הסמוך יופשרו לבנייה כ-3,000 יחידות דיור. לפי התוכנית, כ-1,000 זכויות ליחידות מגורים שהיו שייכות למושב נמכרו לעמותות חרדיות. כ-700 יחידות נוספות, שהיו שייכות לבעלי זכויות אחרים, נרכשו גם הן על ידי עמותות חרדיות. 1,300 יחידות נוספות שייכות לרשות מקרקעי ישראל.
העמותות והיזמים החרדים החלו להכין תוכנית מפורטת, כדי להעבירה לוועדה המחוזית תל-אביב, אך האחרונה דרשה תוכנית כוללת (שמכונה תוכנית הצל) לכל המתחם, כך שתותאם לאוכלוסייה החרדית.
התוכניות הוכנו, ובמסגרתן אף הוגדלה צפיפות המגורים ל-3,600 יחידות, ומשרד השיכון הוציא לשיווק את 1,300 היחידות שנותרו לו. השיווק היה בתקופתו של שר השיכון הקודם, אריאל אטיאס, ותוצאותיו היו ש-600 יחידות נוספות נמכרו לעמותות חרדיות, ואילו שיווקן של 700 יחידות כשל.
משרד השיכון התערב - התוכנית הופקדה
לאורך השנים התמהמהו חתימות ראשי הערים על הפקדת התוכנית לוועדה המחוזית. אמנם מאיר ניצן, מי ששימש כראש הוועדה הקרואה של העיר לוד בין השנים 2011-2013, קידם את התוכניות - אך לא הספיק לחתום עליהן. ראש העירייה הנכנס רביבו אף אמר כי הוא אינו רואה בהכנסת אוכלוסייה חרדית וחלשה לעיר לוד כדבר שיבריא את העיר, וסירב לאשר את הבנייה.
אלא שבשבועות האחרונים נכנס לתמונה משרד השיכון, בעקבות לחץ של חברי כנסת חרדים, אשר התחייב לסייע בתקצוב מוסדות ציבור בלוד, על מנת לקדם את החתימה על הפקדת התוכנית. בימים הקרובים ישווק המשרד מחדש את 700 היחידות שבבעלותו, אשר כשל לשווק בעבר, באמצעות מכרז פתוח לציבור. לפי הערכות, מחירי הדירות יחלו בכ-750 אלף שקל ל-3 חדרים.
"מדברים כל העת על הגדלת ההיצע ושחרור חסמים, וכאן מדובר על אלפי יחידות דיור שיקבלו היתרי בנייה באופן מיידי ויצאו לשוק", אמר שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, ל-ynet. "אני שמח שהצלחנו לעזור גם לאוכלוסייה החרדית ולרוכשים החרדים, שחיכו שנים רבות להיכנס לדירה. כמו כן, מדובר על תוספת של מאות רבות של יחידות דיור לציבור הכללי, ואנו נמשיך ונפעל להגדלת היצע הדיור באזורי הביקוש בתקופה הקרובה".
"החרדים מסתדרים טוב יותר עם ערבים"
אוכלוסייתה של לוד עומדת על כ-70 אלף נפש, פחות מ-70% ממנה יהודים. כניסתם של למעלה מ-20 אלף חרדים לעיר, תגדיל את האוכלוסייה תוך שנים אחדות ל-100 אלף תושבים. מהלך אישור התוכנית מבוסס לצד הניסיון להגביר את ההיצע - גם בראייה אסטרטגית של אחיזה יהודית במקום.
שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושיוויון, אמר בעקבות אישור התוכנית כי העיר לוד כבר מתחרדת מזה זמן מה. "1,000 משפחות בשנים האחרונות הגיעו לעיר, וזאת מתוך הבנה שהשכונה הסמוכה תביא חרדים נוספים לעיר", הוא ציין והוסיף כי הוא אינו צופה עימות בין האוכלוסיות הערביות לחרדיות.
לדברי אילן, המדינה עשתה לא פעם עסקה עם האוכלוסייה החרדית, במסגרתה היא תעניק להם מגורים מוזלים בתמורה להתיישבות בצמוד לאוכלוסייה ערבית. "זה הצליח בנצרת עלית, בבית"ר עלית וזה ימשיך בחריש ובכסיף", הבהיר, "האוכלוסייה החרדית מסתדרת עם האוכלוסייה הערבית אפילו טוב יותר מהחילונים".
חששו של אילן הוא מעימותים בין חילוניים לחרדים בעיר, ולשיטתו יש לחתום כעת על הסכם בין החרדים לחילונים כדי שלא יהיו חיכוכים בעתיד. "מצד אחד, יש לברך על כל פתרון דיור לציבור החרדי שנמצא באזור עתיר תעסוקה, ומשתלב במאמץ לשלב את הציבור החרדי במעגל העבודה", אמר אילן. "מצד שני", הוא הזהיר, "ראוי היה לדרוש ממנהיגי הציבור החרדי וממנהיגי המתיישבים התחייבויות מפורשות להימנע ממאבקי דת ומדרישות קנאיות, על מנת שלוד לא תהפוך לסיוט בלתי נסבל נוסח בית שמש".
לפנייה לכתב/ת 
