קווין הפסידו למי?! מאוכזבי הגראמי

כמו בכל שנה, טקס פרסי הגראמי שייערך בלילה שבין 26-27 בינואר, יהווה חגיגת הערכה ואהבה למוזיקה, ולאמנים שהצטיינו בתחומם השנה. עבור רבים נחשב פסלון הגרמופון המוזהב לפרס הנחשק והמכובד ביותר במוזיקה האמריקנית, וטקס הענקתו כולל מחוות ענק, נאומים מרגשים ושיתופי פעולה לא שגרתיים.

כך למשל הטקס הקרוב, שיהיה ה-56 במספר, יכלול הופעות של קייטי פרי, טיילור סוויפט, רובין ת'יק ופינק, לצד שיתופי פעולה וחיבורים שמיימים דוגמת הזוג ביונסה וג'יי זי;  דאפט פאנק עם סטיבי וונדר, ניל רוג'רס ופארל וויליאמס, דייב גרוהל, ניין אינץ' ניילז, וקווינז אוף דה סטון אייג', וגולת הכותרת - פול מקרטני ורינגו סטאר על במה אחת. בין המועמדים השונים לפרס השנה ניתן למנות שמות כמו ברונו מארס, ג'יימס בלייק, לורד, ג'סטין טימברלייק, לנה דל ריי ועוד.

יופיע השנה עם דאפט פאנק בגראמי. סטיבי וונדר (צילום: gettyimages imagebank)

אבל לצד היותו "חותמת איכות" בתעשיית המוזיקה, רבים רואים בטקס לא יותר מחגיגת עינוג עצמי ראוותנית, אשר אינה משקפת כלל את טעם קהל ואין לה השפעה על מפת המוזיקה העולמית. ייתכן שזה מה שגרם לסולן פרל ג'אם אדי וודר להכריז בנאום הזכייה של להקתו ב-1996: "אני לא יודע מה מהמשמעות של הפרס הזה. אני לא חושב שיש לו משמעות". לפניו, ב-1991, הזמרת שינייד א'וקונר היתה הראשונה להחרים את הטקס למרות שהיתה מועמדת לפרס.

אין ספק שיש משהו בהחלטה להמעיט בערכו של הערב הזה: לאורך השנים היווה הטקס לא פחות מאירוע אכזבה שנתי עבור אמנים והרכבים ראויים רבים, שהשאירו את חותמם על עולם המוזיקה ואספו מיליוני מעריצים בכל העולם - אבל לא תאמינו, את חברי ועדת הפרס הם לא הצלחו להרשים.

ב-1977, במהדורה ה-19 של הטקס, יצירת המופת של הלהקה, "Bohemian Raphsody", היתה מועמדת לשני פרסי גראמי - החשוב בהם הוא "הביצוע הווקאלי הטוב ביותר של להקה בלהיט פופ". אלא שבאותה שנה מי שזכתה לצאת מהטקס כמנצחת בקטגוריה היא דווקא להקת שיקגו, בשירה "If You Leave Me Now". בקטגוריה השנייה בה היתה מועמדת קווין - "סידורי השירה הטובים ביותר", הפסידה הרפסודיה לטובת "Afternoon Delight" של להקת הפופ האמריקאית Starland Vocal Band, שכל זמן קיומה לא עלה על חמש שנים, בטרם נעלמה אל מחוזות השכחה.

תהילת עולם כאחד מהרכבי הגיטרות המשפיעים בהיסטוריה? מכירות של למעלה מ-300 מיליון אלבומים בכל העולם? להיטי רוק קאנוניים ואהדה עצומה שנפרשת על פני למעלה מארבעה עשורים? כל אלו לא באמת שינו לועדת הפרסים של הגראמי, שהעדיפו אמנים אחרים על פני ההרכב של רוברט פלאנט וג'ימי פייג'. ב-2005 זכתה הלהקה בכבוד המאוחר, כשהוענק לה פרס מפעל החיים של הגראמי, ואף נכנסה להיכל התהילה של המוסד הותיק.

לד זפלין. 300 מיליון אלבומים ואפס פרסי גראמי

חבריה זכו בפרס במסגרת פעילויות הסולו שלהם, שהגיעו כמובן לאחר התפרקות ההרכב, אך בזמן פעילותה ובמשך שנים רבות לאחר מכן - אף לא אחד מתשעת אלבומיה של הלהקה זכה בפרס. ב-1970 הם כמעט עשו זאת, כשהיו מועמדים בקטגוריית "האמן החדש הטוב ביותר", והפסידו לחבורת קרוסבי, סטילש ונאש.

בוב מארלי

גם פרס מפעל חיים ב-2001 וכניסה מאוחרת להיכל התהילה של הגראמי ב-2007, לא תפצה על העובדה הבלתי נתפסת שבוב מארלי, אמן הרגאיי והסקא הגדול מכולם, מעולם לא זכה בפרס עצמו בימי חייו. ב-2013 זכה מארלי להומאז' מכובד בדמות קאדר מוזיקאים שחלק לו כבוד וביצע משיריו במהלך הטקס, ביניהם בניו זיגי ודמיאן, אך לאחוז בפסלון עצמו מעולם לא הזדמן לו.

הטרגדיה האמיתית כאן היא בעובדה שייתכן שמארלי היה זוכה לכבוד, לו רק היה שורד עוד מספר שנים. טקס הגראמי לא כלל קטגוריית רגאיי עד 1985, ארבע שנים בלבד לאחר מותו המצער של הזמר ב-1981.

כמו בוב מארלי, גם אייקון הגיטרה הגדול מכולם, ג'ימי הנדריקס, לא זכה לאחוז בפסלון הגראמי בחייו, ואף מעולם לא היה מועמד לפרס. ההכרה של חברי האקדמיה בהנדריקס הגיעה רק ב-1992, כשזכה - ניחשתם נכון, בפרס מפעל חיים, והמשיכה ב-1999 עם זכייה בשתי קטגוריות, על אלבומיו " Are You Experienced " ו-" Electric Ladyland". הגיטריסט הוסיף לגרוף פרסים גם בשנים 2000 ו-2009, אבל מדובר היה בעיקר במחוות סמליות.

המועמדות הראשונה של הגברת רוס לפרס הגראמי הגיעה כבר ב-1964, כחלק מלהקתה דאז הסופרימס, ולהיטם "Baby Love". מועמדותה הראשונה כאמנית סולו הגיעה ב-1970 על השיר "Ain't No Mountain High Enough", ובהמשך עוד היתה מועמדת הזמרת למעלה מעשר פעמים, בין היתר ב-1981 בקטגוריית אלבום השנה, על "Endless Love", הדואט המצליח שלה עם ליונל ריצ'י.

אבל בפרס עצמו זכתה הזמרת הותיקה רק ב-2012, (מי אמר מפעל חיים ולא קיבל?) וגם הניצחון הזה לא הצליח לחפות על הפסדים תמוהים לטובת האחים סטטלר, תלמה יוסטון, ג'ניפר הולידיי ועוד שמות שסביר להניח לא יצלצלו לכם מוכר.

גאנז אנד רוזס

אקסל רוז. נו באמת, להפסיד לליבינג קולור?(צילום: Gettyimages)

הפרס בקטגוריית "ביצוע ההארד רוק הטוב ביותר" ב-1990 למשל, חמק מידיו של סלאש לטובת ההרכב Living Colour, וזה קרה לרובים שוב שנתיים מאוחר יותר - כשהפסידו את הפרס לואן הלן. ב-1993, הם כבר הפסידו ליריבים ראויים יותר - הרד הוט צ'ילי פפרז, ויחד עמם בקטגוריה הפסידו גם להקות ענק כמו נירוונה, פרל ג'אם, אליס אין צ'יינס ופיית' נו מור. אבל זה כבר סיפור אחר.

אם נשים בצד את עובדת היותו תומך נלהב בשימוש בסמים קלים, מה שהופך אותו אולי פחות "ממלכתי" עבור ועדת הפרס של הגראמי, סנופ דוג הוא אחד האמנים היותר ראויים לפרס, בשל תרומתו הענקית לעולם ההיפ הופ וקירובו לאזורי המיינסטרים במהלך העשורים האחרונים.

נראה שגם מקבלי ההחלטות בטקס יודעים ומעריכים את פועלו, פשוט לא מספיק: מאז היה מועמד ב-1994 בקטגוריית "ביצוע הראפ הטוב ביותר", סטלן העל נמנה עם המועמדים לפרס עוד 14 פעמים, וזכה בפרס מספר עגול ומדויק של אפס פעמים. אז הפסדים לאמנים כמו קווין לאטיפה, ג'יי זי, דה רוטס וקניה ווסט עוד נראים הגיוניים במידת מה, אבל להפסיד להרכב Digable Planets - זה כבר באמת מוגזם.

נכון, זה לא שניקלבק נמנית עם הלהקות המוערכות ביותר בעולם הרוק. למען האמת, בלא מעט סקרים ברשת היא ממוקמת במקום הראשון ברשימת הלהקות הגרועות ביותר בהיסטוריה. אך עם הצלחה קשה להתווכח, ובמקרה הזה מדבר באחד ההרכבים היציבים והמצליחים בעולם כבר למעלה מעשור, כזה שלהיטו הגדול "How You Remind Me" היה לשיר המושמע ביותר ברדיו האמריקני בעשור שעבר.

על אף שמעולם לא זכו בפרס, בין 2003 ל-2010 ההרכב הקנדי היה מועמד לפרס הגראמי לא פחות משש פעמים ובכל המקרים - הפסל הוענק למישהו אחר - אם כי ככל הנראה ליריב ראוי יותר - כמו הוויט סטרייפס, ולווט ריבולבר, פו פייטרז, AC/DC ואפילו נורה ג'ונס.

והיו גם הדורז, ראן DMC, לינרד סקינרד, ג'ניס ג'ופלין, באדי הולי ואחרים. אתם לא חושבים שהגיע להם?