"הוא בטח היה קולע גם על ישו"

21 בדצמבר, 2013. קווין דוראנט קולע 17 נקודות בניצחון של אוקלהומה סיטי על סן אנטוניו, הפעם האחרונה (בינתיים) שהוא יורד מ-20 נקודות. 22 בינואר, 2014. קווין דוראנט קולע 36 נקודות בניצחון של אוקלהומה סיטי על סן אנטוניו, ומאריך לתשעה את רצף המשחקים בהם צלף 30 ומעלה.

עוד ב-ynet ספורט:

• מוריניו עם בשורות משמחות לאוהדי יונייטד
  
• נבחרת ישראל לא רוצה לראות את ספרד או גרמניה
  
• ואיך הסתיים הקלאסיקו של עולם הטניס?
  

ינואר עוד לא הגיע לסיומו, אבל נראה במקום כלשהו שהמרוץ לתואר האם-וי-פי של העונה הוכרע. החודש האחרון לא היה קשור ליכולת אנושית. לאף אחד לא היה ספק מעולם שקווין דוראנט הוא לא שחקן כדורסל רגיל, אבל מה שקורה איתו בתקופה הזו פשוט מלחיץ. זה מתחיל להיראות מעט לא הוגן כלפי היריבות.

קווין דוראנט. לא הוגן כלפי היריבות(צילום: AP)

אחרי שפורטלנד חטפה ממנו 46 נקודות ביום שלישי, מו וויליאמס הנואש סיכם את הנושא: "בצורה שבה הוא שיחק, הוא בטח היה קולע גם על ישו". דוראנט שיחרר צחוק מוטרף עליו לא הפסיקו לדבר בארה"ב אחרי אותו משחק. זה היה הביטוי הפנימי של מה שעובר עליו.

התאריכים שציינו לא מקריים. פחות משבוע אחרי אותו משחק של 17 נקודות, ראסל ווסטברוק נפצע. זו לא הפעם הראשונה שדוראנט מתמודד עם ההיעדרות של השותף שלו. זה קרה בתחילת הפלייאוף האחרון, ואוקלהומה סיטי לא הצליחה להסתדר בלי הרכז. דוראנט לא היה נקי מביקורת במהלך ההידרדרות הזו. אמרו שהוא לא היה מסוגל לקחת את האחריות ולנצח משחקים לבד, שהוא קבוצתי מדי ולא מספיק "רע" כדי להשתלט על העניינים.

ראסל ווסטברוק. עוד פציעה(צילום: AP)

הדברים נראים אחרת לגמרי העונה. גם לפני שווסטברוק נפצע דוראנט היה מצוין כהרגלו, אבל הוא לקח את עצמו חמישה צעדים קדימה בלעדיו. ייתכן שהוא קלט שבקרב המשולש עם סן אנטוניו ופורטלנד על ראשות המערב לא יהיה מקום לטעויות והבין את התפקיד שלו, אולי נמאס לו שתמיד רואים אותו כחצי מצמד מצליח. איך הגדירו את זה בבלוג "deadspin"? "קווין דוראנט עצבני הוא קווין דוראנט הטוב ביותר". לא משנה מה הסיבה, זה דוראנט משופר וחסר עכבות.

אותן סן אנטוניו ופורטלנד פגשו בזו אחר זו את אוקלהומה סיטי השבוע, וירדו מנוצחות. התוצאות האלה הקפיצו את הת'אנדר למקום הראשון במערב, ויצרו לה רצף של חמישה ניצחונות, כשבדרך היא גוברת על עוד שתי קבוצות חזקות מהאזור, יוסטון וגולדן סטייט. החשיבות כפולה במקרה של אוקלהומה סיטי: היא קבוצה ביתית עד מאוד, ויתרון עד לגמר הפלייאוף הוא קריטי עבורה. מעבר לכך, היא מוכיחה שגם בלי ווסטברוק היא מסוגלת להפגין דומיננטיות מול היריבות הבעייתיות ביותר.

ג'יי.איי אדאנדה וישראל גוטיירז, פרשני ESPN, דיברו השבוע על הקפיצה של דוראנט. לפיהם, ההבדל מהנפילה בפלייאוף לריצה השנה היא היכולת שלו להסתדר בלי פליימייקר לצדו - וזה בגלל שהוא בעצמו השתדרג להיות אחד כזה. כמעט בכל הנתונים הוא שיפר מספרים השנה, אבל הזינוק באסיסטים באמת מרשים - 5.1 למשחק לעומת 3.3 בקריירה. מוביל כדור בגובה 2.06 מ' זה משהו שאי אפשר לשחק נגדו. גם ככה הוא קולע מכל נקודה על המגרש והאתלטיות שלו מונעת הגנה אמיתית, אבל ברגע שהוא גם יוצר לעצמו את הדרך, ומוסיף את האיום של ניהול ההתקפה, היריבה אבודה למדי.

דוראנט. קולע יותר, מוסר יותר(צילום: רויטרס)

אפשר לייחס את המספרים האלה לשני אלמנטים: קודם כל, ברור שבהיעדרו של ווסטברוק, דוראנט נוגע יותר בכדור. בתור מי שמסוגל לרכז את המשחק, הוא לוקח על עצמו את האחריות הזו. אבל מעבר לכך, כפי שציינו בפשטות ב"בליצ'ר ריפורט", יכול להיות שהוא פשוט הולך ונהיה טוב יותר.

נגד גולדן סטייט הוא שבר את שיא הקריירה שלו, 54 נקודות. את גבול ה-40 הוא חצה עוד שלוש פעמים במהלך התקופה האחרונה. האחוזים שלו פשוט נהדרים, והמילה שעולה לא פעם היא "יעילות". ואולי ההיבט היפה ביותר הוא שדוראנט לא יוצר תחושה שהוא כופה את עצמו על המשחק, אלא פשוט מוציא לפועל בצורה הטובה ביותר.

ההיבט הזה חשוב מהסיבה הפשוטה שדוראנט, טוב ככל שיהיה, לא יוכל לקחת אליפות לבדו. לא יעזור כלום. סן אנטוניו נראית אחרת כשמגיע הפלייאוף, והיריבות העיקריות במזרח ובמערב עמוקות. וזו הסיבה שמי שיכול להשפיע יותר מכולם על ההצלחה של דוראנט השנה הוא רג'י ג'קסון.

רג'י ג'קסון בדרך לדאנק. המרכיב החסר(צילום: רויטרס)

הסברה הרווחת הייתה שבלי ג'יימס הארדן, לאוקלהומה סיטי אין סיכוי לאליפות. הארדן היה המרכיב הסודי בבנייה המושלמת של הת'אנדר, וברגע שנעלמו הנקודות והיכולת שלו, החלל הורגש. קווין מרטין, שהיה אמור לתפוס את מקומו, לא התאים לתבנית וכבר עזב, ובת'אנדר חיפשו את הסקורר/מוביל הכדור/האקסטרה, שישלים את תמהיל שני הכוכבים והפועלים השחורים שלידם.

האדם הזה צמח מבפנים. הת'אנדר תמיד הצטיינו בבחירות דראפט, וידעו מה הם עושים כשהלכו על ג'קסון בבחירה ה-24 לפני שנתיים. במשך שתי עונות הם בישלו אותו על אש קטנה. הוא שיחק פה ושם, לא קיבל דקות משמעותיות, למד את הליגה. העונה הוא פורע שטרות.

סקוט ברוקס. קידם כוכב(צילום: רויטרס)

עוד לפני שווסטברוק נפצע, ג'קסון נכנס לעמדה הקריטית הזו שמחפשים הת'אנדר, השחקן השישי שמסוגל לשחק כרכז או לצדו ולתרום נקודות. בחודש האחרון הוא הפך ממש לווסטברוק לצדו של דוראנט. הוא קולע 13.5 נקודות למשחק (לעומת 5.3 בשנתיים הראשונות), ובמשחק האחרון מול סן אנטוניו, למשל, הוסיף 27 ל-36 של הסופרסטאר.

זו הצלחה אדירה של המאמן סקוט ברוקס. הוא איבד כוכב ענק כשהארדן עזב, אבל הצליח לייצר אחד חדש. כמובן שאי אפשר להשוות עדיין בין השניים, וקשה לראות את ג'קסון עושה כמה מהדברים שהארדן יודע לעשות - אבל אוקלהומה סיטי לא צריכה את הארדן של יוסטון, אלא את הארדן ששיחק אצלה והיה החלק החסר בפאזל. וג'קסון מתפתח להיות השחקן הזה.

ווסטברוק ודוראנט. מלכוד 22(צילום: AP)

דוראנט יילך עם אוקלהומה סיטי חזק אל הפלייאוף. היא כבר מנוסה מספיק כדי לראות את עצמה מועמדת לאליפות. ווסטברוק יחזור בעוד כחודש, ואז צריך לראות אם המספרים האלה יימשכו. מאמן סקרמנטו מייקל מלון אמר שמדובר במלכוד 22 - ווסטברוק הוא אחד הגארדים הטובים בליגה, אבל בלעדיו דוראנט קולע יותר. אם האיזון בין השניים יהיה אפקטיבי, וג'קסון ימשיך לשחק ככה, לת'אנדר יש גם סיכוי אמיתי לתואר. 

צפו: אם שותים - לא משחקים

טמפרטורה שנמדדה במגרש בברזיל - 68 מעלות

טניסאי או סטנדאפיסט? נובאק ג'וקוביץ' בחיקוי אדיר