הלוחמים בפשע שמתייבשים מול קובצי אקסל
החוקר המבריק קיבל מייל שהוביל אותו לפשוט מדים ולהפוך לעו"ד פרטי. חושף השחיתות שהטיל אימה על עבריינים נשלח לכיבוי. הקצין שפענח את הפרשות הכי קשות מבלה בישיבות מטה משמימות. הפשע משתולל, אבל המוכשרים שלא מחוברים נשארים בצד
בקרוב יחלפו שנתיים מאז שתת-ניצב אבי נוימן ראה דף חקירות. במשך שנים נחשב נוימן במשטרה כמעט כמי שיד אלוהים נגעה בו. כמפקד היחידה המרכזית של מחוז מרכז הוא חתום על שורה של פענוחים מרשימים, הבולטים שבהם רצח הילדה רוז פיזם והטבח המחריד של ששת בני משפחת אושרנקו בראשון לציון. גם בתפקידיו הבאים קצר שורת הצלחות. אבל היום, בתפקיד במטה הארצי, במקום לעסוק במלחמה בארגוני הפשע המשתוללים - הוא רואה רוב היום קובצי וורד ואקסל ומבלה בישיבות עם הרבה עוגיות ושתייה חמה.
מאה על 100 - לכל הכתבות
הפרשה המסעירה האחרונה בצמרת המשטרה, הקשר של ניצב מנשה ארביב עם הרב יאשיהו פינטו, הזכירה שוב לרבים את סוגיית מינוי הקצינים הבכירים. רק לפני כמה חודשים נחתמה מבחינת הארגון פרשת ניסו שחם עם לכתו של הניצב הביתה. גם מינויו של אפרים ברכה לתפקיד ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) לווה בלא מעט סימני שאלה, שחלקם עוד תלויים ועומדים לנוכח בג”ץ נגד המינוי.
המקרה המוכר יחסית של אפרים ארליך ("קרמשניט"), שנשלח "לגלות" במחוזות מרוחקים מלב העיסוק בלחימה בפשע ועכשיו משרת במערך הכיבוי, אינו היחיד. במשטרת ישראל מסבירים שהליך המינויים מתבצע על פי נהלים, ושהם רואים בשיבוצם של הקצינים לוחמי הפשיעה בתפקידים אחרים כחלק מבניין הכוח. אלא שלא רבים מאמינים שזה כל הסיפור, בטח לא אותם קצינים שהועברו למה שנתפס כמדבר הצחיח של עבודות המטה.
"איבדתי אמון במפקדים שלי"
המקרה של סגן-ניצב ירון לונדון הוא אולי המוזר מכולם בתקופת המפכ"ל רב-ניצב יוחנן דנינו. לונדון נחשב במשך שנים לקצין חקירות מבריק. הוא היה ראש צוות חקירה מיוחד (צח"מ) במרחב דן, המשיך 12 שנה ביאחב"ל בתפקידים כמו ראש המפלג הבינלאומי ואחר כך הביטחוני, והיה אחראי על אינספור חקירות רגישות של ארגוני פשיעה. לונדון גם ניהל חקירות ביטחוניות כמו של עזמי בשארה, מסמך הרפז וכאלה שעדיין אסור לדבר עליהן.
סנ"צ לונדון ראה את עתידו במדים והיה בטוח שיתקדם לתפקיד קצין החקירות של מחוז ירושלים, לבקשת מפקד המחוז. אבל דנינו החליט למנות דווקא קצין אחר, שקידומו הוקפא בתקופת המפכ"ל הקודם דודי כהן. את המכה הרצינית קיבל לונדון כשפתח יום אחד את המייל והבין שהחליטו "לקדם" אותו לתפקיד רוחב במטה הארצי של היחידה לתקיפה כלכלית.
סנ"צ לונדון הוא כנראה היחיד שיכול לדבר יחסית בחופשיות בנושא המינויים. האחרים עדיין נמצאים במערכת ומפחדים לגלות את אשר על לבם, מחשש שייפגעו בעתיד.
להיפטר מקרמשניט
מי שדווקא פתח את הפה ושילם הוא ניצב-משנה אפרים ארליך, המוכר כקרמשניט. ארליך גדל ביחידה המרכזית (ימ"ר) של תל אביב ונודע במלחמתו הבלתי מתפשרת בעבריינים, במיוחד "עברייני המוסר” - הסרסורים, סוחרי הסמים ומפעילי ההימורים. אין בית בושת או קזינו שלא זכה לביקור של קרמשניט ובלשיו. "הלוואי והיו לנו עוד משוגעים כמוהו", אומר קצין בכיר במחוז תל אביב שכואב את הרחקתו.
ארליך אמנם קודם לכאורה וזכה לדרגת נצ"מ, התפקיד נשמע חשוב, אבל גם הוא יודע שזה רחוק ממיצוי יכולותיו. למרות כל ההשפלות שעבר הוא משתוקק לחזור למשטרה ולרדוף אחר הפושעים. הבעיה היא שאין במשטרה מי שיחזיר אותו.
הצליח יותר מדי?
נחזור לאבי נוימן, שחתום על פענוח רצח רוז ומשפחת אושרנקו. ההצלחות הביאו את השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' להעניק לו דרגה אישית של תת-ניצב והוא עבר ליחידה למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433. משם הצליח נוימן להכניס את העבריין שלום דומרני לכלא, לחשוף את פרשת מרגלית צנעני והקשר בין עולם הבידור לעבריינים, ואף להפיל את ראש ארגון הפשע ריקו שירזי בסיוע עד מדינה.
בכיליון עיניים חיכה הקצין הבכיר לסבב המינויים הבא, ומקורביו היו בטוחים שיקבל תפקיד פיקוד משמעותי. אלא שלדנינו שוב היו תוכניות אחרות, והפעם הועבר נוימן למטה הארצי, שם הוא אחראי על ההדרכה. כבר חצי שנה, במקום לחשוב איך להכניס את ראשי ארגוני הפשע אל מאחורי סורג ובריח, הוא בעיקר יושב מול מחשב ומקלדת במשרד.
"הכול חוזר להם בפרצוף"
תת-ניצב נוסף שלמעשה הוקפא מוכר אולי פחות מפרשות מתוקשרות. רוני ריטמן ידע שנים ארוכות של מלחמה בעבריינים כמפקד ימ"ר מרכז, מפקד יאחב"ל וראש חטיבת המודיעין. הוא היה בטוח שישובץ בתפקיד פיקודי בכיר, אבל בדומה לנוימן נשלח בקיץ האחרון דווקא למכללה לביטחון לאומי. חברים שדיברו איתו שמעו שאינו מרוצה מהפוזיציה הנוכחית, ושהיה בטוח שיקבל תפקיד כמו מפקד להב 433. דנינו העדיף כידוע את ארביב, שעכשיו נמצא בחופשה בשל פרשת פינטו.
העטינים הלא נכונים
שתי הדוגמאות הבאות באות מיחידת הדגל של מחוז תל אביב, הימ"ר. הראשון הוא סנ"צ יואב קוטלר, שצמח מאפס כבלש ביחידה המרכזית, רודף אחרי גנבים ופושעים מהמסוכנים בישראל. שוטר שכל עבריין ברחוב חש ממנו יראה, אם בגלל עבודתו ואם בגלל ממדי גופו.
קוטלר הספיק לכהן כראש מפלג בילוש בימ"ר מרכז, שם בין היתר פיקד על מבצע מציאתה של גופת רוז פיזם, על מאבק בארגוני הפשע של רמלה-לוד ועוד. אחרי קדנציה מוצלחת, הוא עבר לתפקיד רוחב נוסף בדרגת סנ"צ כראש מפלג בילוש ומודיעין בימ"ר תל אביב. אחר כך, נאמר לו, תמשיך לתפקיד אחר במלחמה בפשיעה.
העונש
סוגיה נוספת מהימ"ר בתל אביב היא ההתחשבנות האישית עם המפקד הנוכחי, נצ"מ גדי אשד. בשנתיים וחצי בתפקיד הוא הוביל פענוח מקרי רצח שעל חלקם עוד אסור לספר, עבירות סחיטה באיומים ועוד. גולת הכותרת הייתה פיצוח הרצח בברנוער, כנראה החקירה היקרה בתולדות ישראל. אשד לא "מחובר" לדנינו, אבל רבים ציפו שאחרי מקרה כזה הוא ודאי יקודם.
אבל אז ברח עד המדינה, ואף שהיה במעקב והוחזר אחרי יומיים, המשטרה הוצגה במערומיה, הלחץ עלה ואחריו באה ההחלטה שלא לקדם את אשד. וכך, ביולי האחרון, כשמקביליו בדרגת נצ"מ קודמו - לאשד נאמר שכרגע אין תפקיד בשבילו. מפקד הימ"ר אינו תפקיד רע, אבל לכל הבכירים במשטרה וגם לאשד עצמו ברור שמדובר ב"עונש".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "אזכור תפקידי מטה באופן הממעיט מחשיבותם טומן בחובו חוסר הבנה בסיסי בסוגיות בניין הכוח. משטרת ישראל, כמו ארגונים ממלכתיים מקבילים, מייחסת חשיבות מכרעת לאיוש תפקידי המטה הבכירים בארגון בקצינים עתירי ניסיון. מעבר תפקידים מהשטח למטה וההפך הוא אינדיקציה להשמה ראויה ויש לחתור אליה כל העת, קל וחומר בארגון בו המקצועיות היא ערך מוביל.
"תהליך שיבוץ קצינים וקידומם במשטרת ישראל מוקפד, סדור ומלווה בדיוני התאמה בוועדות איתור ומיון. ועדות אלה דנות מדי שנה בעניינם של מאות קצינים ומפקדים ומעצבות את שדרת הפיקוד של הארגון. לא מיותר לציין כי חלק מהקצינים שהוזכרו קודם בדרגה ובתפקיד בשלוש השנים האחרונות. באותן שנים קודמו ומונו מאות קצינים איכותיים ומקצועיים, רבים מתוכם הוצבו בתפקידי ליבה בחזית המאבק בפשיעה והישגיהם המשמעותיים בתחום זה מעידים שבחירתם ושיבוצם ראויים ומוצלחים ביותר".
לפנייה לכתב/ת 
