הבטחה שקוימה: סעדו בנם 31 שנות תרדמת
מייקי מסן דייגו היה בן 7 כשנהג שיכור התנגש ברכב משפחתו והרג את אחיו הגדול וכמה מקרוביו. הוא נכנס לתרדמת ולא היה סיכוי שישרוד את הלילה. הוריו, שהבטיחו לטפל בו, העניקו לו חיים של ממש ואף ביקור בדיסנילנד
כשבנו בן ה-7, מייקי, קורבן לתאונת דרכים שנגרמה על-ידי נהג שיכור, שכב במיטת בית החולים מחובר למכונות הנשמה, לקח פול קורטז את ידו והבטיח לאלוהים: "אם בני ישרוד ולא משנה מה יהיה מצבו, אני ומשפחתי תמיד נהיה שם בשבילו".
עוד חדשות בעולם:
עימותים בקייב: האופוזיציה ממשיכה במאבק
הולנד הודיע על "סיום יחסיו" עם בת זוגו
29 הרוגים ביום השנה למהפכה במצרים
זו הייתה הבטחה שמשפחת קורטז מילאה במשך 31 שנים, שבהן מייקי גדל מילד קטן לנער, ולבסוף למבוגר ששוקל 68 קילוגרמים, עד שהלך בחודש שעבר לעולמו. אף שמעולם לא התעורר מהתרדמת שבה שקע, החליט אביו באותו הלילה שלא יסור מבנו ויעניק לו חיים רגילים. חיים, כפי שהסתבר, שלא היו שונים מחיי אדם אחר, רצופים חופשות ואף ביקור לדיסנילנד.
דקות אחרי שמשפחתו עזבה את הבית באותו אחר הצהריים, נהג שיכור התנגש חזיתית ברכבם. בנו הבכור של קורטז, דיוק, מת במקום, כמו גם גיסתה של אשתו ושני ילדיה. הנהג הפוגע נהרג ואחת מבנותיו נהרגה גם היא. בבדיקה התברר כי רמת האלכוהול בדמו עמדה על 22 מיליגרם, כמעט פי שלושה מהכמות המותרת.
"אך הוא היה הבן שלנו ולא ידעתי מה עוד לומר", משחזר קורטז בסלון ביתו בן שתי הקומות, שבו הוא מתגורר עם אשתו בת ה-64 ואמו בת ה-86. "אז התפללתי. התפללתי לאלוהים לעזור למשפחתנו לעבור את זה", סיפר בקול מלא רגש. "כדי שיעזור לנו. והוא אכן עזר".
בשלושת העשורים הבאים, שהכילו זמנים טובים ורעים, גר מייקי בביתו עם משפחתו. אך צרותיו של קורטז לא נגמרו בתאונה הקטלנית ההיא. שנתיים אחר כך נהרג אביו של פול בתאונת טרקטור. עשור לאחר מכן בית החלומות שבנה למשפחתו נשרף כליל.
במשך השנים הללו גדל מייקי והתבגר, אף שלא יכול היה לצאת מהמיטה לבדו או להאכיל את עצמו. מדי יום הייתה אמו מרימה אותו ומלבישה אותו, וסבתו, נלי קורטז, הייתה דואגת שהוא אוכל מספיק. "כשהוא שקל כמוני, הרופא התעקש שנתקין מעלית", סיפרה אמו, רוני.
"האם זה נעשה קשה?", נשאלה על הטיפול בו לאורך השנים. "לא. זה הלך ונעשה שונה", אמרה האם. "כשיש לך פעוט בבית - ככל שהוא מתבגר - אתה צריך להיות זהיר יותר. להציב מחסומים. עם מייקי זה היה דומה לכך".
כשבני המשפחה ביקרו בדיסנילנד, הם לקחו את מייקי איתם והניחו על ראשו את האוזניים המפורסמות של מיקי מאוס. כשאחיו הגדול טוני שיחק בנבחרת הפוטבול והכדורסל בתיכון, מייקי היה שם בכל משחק כדי לצפות בו.
שמו המלא היה אוסטין מיגל קורטז, "אך בשבילנו הוא תמיד היה מייקי", סיפר האב. מייקי היה הצעיר מבין ארבעת ילדי המשפחה, מעמד שאפשר לו להיות הילד השובב בבית. בזכות הבעות פניו המצחיקות, שהמיסו לבבות מבוגרים, הוא הצליח להתחמק מצרות.
"היה מרגיש דגדוגים"
אך כשהיה בן 7 הפסיק ללכת ולדבר. לכן משפחתו החליטה למצוא דרך אחרת שבה יהיה מעורב בחייה. אביו לקח אותו לבתי ספר שבהם העביר הרצאות נגד נהיגה בשכרות. "מייקי עזר לאנשים אחרים להינצל", מספר טים בייסינגר, שפגש אותו כששניהם היו נערים. "ההשפעה של מייקי על אנשים הייתה מדהימה".
כשקורטז האב הוזמן יחד עם בנו לוועידת MADD (אימהות נגד נהיגה בשכרות), הפכה הנסיעה לטיול חוצה מדינות עם עצירות בטקסס ולאורך החוף המזרחי של ארצות הברית. לא ברור כמה מייקי היה מודע לטוב שעשה בחייו, אך תמונות שצולמו במהלך השנים הראו מדי פעם בפעם חיוך על פניו.
ד"ר פול וספה, מנהל יחידת טיפול נמרץ בלוס אנג'לס, אומר כי ישנם מקרים שבהם בני אדם במצב צמח נראים כאילו הם מזהים דברים. "יש אנשים שנמצאים במצב הכרתי מינימלי", טוען וספה. "הם סובלים מהמון ליקויים, אך הם יכולים קצת לתקשר עם הסביבה". לדבריו, הענקת חיים כמעט נורמליים, כפי שהעניקה משפחת קורטז למייקי, ככל הנראה עזרה למצבו.
בהמשך למד מייקי לבלוע שוב, ומשפחתו הצליחה להאכיל אותו באוכל מוצק ולנתק את צינורית ההאכלה. שנתיים אחרי התאונה החליטו הרופאים לנתק את צינורית הנשימה שלו, וב-16 השנים לאחר מכן הוא נשם בעצמו. אולם דלקת ריאות שבה לקה באמצע שנות ה-30 שלו חיברה אותו מחדש להנשמה.
לאחר שביתם נשרף עברה המשפחה לשכונה שקטה וקטנה, וככל שהזמן עבר התייאשו הרופאים לנבא עוד כמה זמן יחיה מייקי. "בפעם הראשונה אמרו לנו שזה ייקח לילה אחד", משחזרת רוני. "אחר כך שלושה ימים. ואז כמה חודשים. אולי שלוש עד חמש שנים". לאחר מכן, היא נזכרת ומעלה חיוך קטן על פניה, "הם פשוט ויתרו ואמרו 'מי יודע?'"
לפני שנה, כשחגג מייקי יום הולדת 38, בריאותו החלה להידרדר. כעבור ארבעה חודשים הוא אובחן עם אי ספיקת כליות והרופאים המליצו למשפחה לשכן אותו במוסד שבו יוכל לעבור דיאליזה. אך הוריו לא ויתרו ולמדו לבצע לו דיאליזה לבד בביתם.
כשהגיע ערב חג המולד בחודש שעבר, הוא הצטלם עם כולם לדיוקן
משפחתי. אלא שבתמונה זו לא הופיע חיוך והוא היה נראה חלש. יומיים לאחר מכן הוא מת במיטתו בבית, מוקף בבני משפחתו. מוקדם יותר החודש נערכה הלווייתו ו-200 בני אדם הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון.
"לפני 31 שנה, כשנכנסנו למסע הזה", הודה אביו, "לא היה לנו מושג איך נקיים את הבטחתנו. אבל היינו בטוחים שנמצא דרך". וכן, הם היו עושים את זה שוב. לדבריהם, המקרה קירב ביניהם והעניק למייקי חיים עם משמעות.
"אספר לך סיפור", אמר לכתב סוכנות AP, חנוק מדמעות, "לפני שנה העברתי הרצאה על נהיגה בשכרות ואישה צעירה ניגשה אליי וסיפרה לי שמייקי היה איתה בכיתה א'". היא טענה כי במשך השנים היא וחבריה הבינו את המסר שלו. "אחזתי בה והתחלנו שנינו לבכות", סיפר.
לפנייה לכתב/ת 
