בדיאטה? 5 הטעויות שעלולות להכשיל אתכם

אתם בדיאטה ? קראו עוד:

• צפו: 10 טריקים ויזואליים שעוזרים לרזות
• דיאטת האדם הקדמון או טבעונות: מה יותר בריא?
• בזכות הרוח: 4 סודות הקבלה לדיאטה
  

1. לאכול קלוריות במקום אוכל

תעשיית הדיאטות מרגילה אותנו לאכול לפי תבניות, תפריטים, מספרים, נקודות ומה לא; העיקר שנהיה מנותקים מהעיקר, נתרכז בתפל ונפרנס מכוני דיאטות לדורות. כשלמעשה העיקר הוא, ורשמו לפניכם: לאכול מזונות משביעים, מזינים וטעימים, בכמות המתאימה לכל אחד.

נשמע דמיוני, אבל ממש לא. לתעשיית הדיאטות המגלגלת מליארדים יש אינטרס מאוד חזק שתצרכו את שיטתם ותרכשו את מוצריהם ובעיקר שתתאמצו לרזות.

מחקרים מראים ש-97% מהדיאטות נכשלות לטווח הרחוק ואחרי שנים כדיאטנית קלינית העוסקת בתחום, אני יכולה להעיד שאלה המצליחים בדיאטות אלה הינם לרוב אנשים עם קווים אובססיביים, הסובלים כתוצאה מכך מהפרעות אכילה ברמות שונות.

כאשר אנחנו אוכלים קלוריות/מספרים/נקודות במקום לאכול מזון, אנו מתנתקים מהצרכים הפיזיולוגיים של הגוף. תשומת הלב שלנו עוברת למספרים הרשומים על האריזה ואנחנו לא שואלים את השאלות הנכונות כגון: "האם אני רעב/ה?"; "האם זה מה שבאמת ישביע אותי?"; "האם מזון זה הוא הדבר הטוב ביותר עבורי עכשיו?". מענה על שאלות אלו לפני האכילה תעזור לנו למקד את הצרכים שלנו ולהתחבר לגוף.

אז בואו נתקן את הטעות: במקום לאכול קלוריות, מומלץ לאכול מזונות משביעים - הכוונה היא לאוכל טעים, מזין ובכמות מספקת.

2. להקשיב לאנשים שאינם מקצועיים בתחום התזונה

אין ספור פעמים אני שומעת את ההקדמה: "אבל אמרו לי ש..." בצירופים שונים. להלן מספר דוגמאות: "אבל אמרו לי שבשר אדום זה לא בריא", "אבל אמרו לי שמי שהמציאה את דיאטת הספריי היא פרופסור"... ועוד ועוד.

תמיד, אבל תמיד, כשאתם מקבלים מידע המתיימר להיות מקצועי ונחרץ, שאלו את מוסר המידע: מי אמר את המשפט הזה? מהי ההכשרה שלו? הרבה פעמים תגלו שהפרופסור שממליצה ומוכרת את הספריי היא בכלל פרופסור לפילוספיה במקרה הטוב, ובמקרה הרע הקשר בינה לבין תזונה הוא מסחרי לחלוטין.

בעלי המקצוע בתחום התזונה מקבלים את רישיונם ממשרד הבריאות, אחרי שהשלימו מסלול לימודים מפרך, התמחות בבית חולים ובבריאות הציבור ורק לאחר שעברו בהצלחה מבחן של משרד הבריאות לקבלת הרישיון.

יתרה מזאת, בעלי מקצוע מעולים בתחום התזונה לא מסתפקים רק בעולם החישובים והקלוריות ומעשירים עצמם בכלים טיפוליים נוספים העוזרים לייצר שינוי, להגביר מוטיבציה ולהטמיע את השינוי לכל החיים.

למרות שקיים חוק במדינת ישראל שעל-פיו רק דיאטנים קליניים מוסמכים בעלי רישיון ממשרד הבריאות רשאים להמליץ לאנשים מה לאכול ואיך, לצערי חוק זה פרוץ וכל אדם שעשה בעצמו דיאטה והצליח בה, הופך להיות מאמן לתזונה או גורו לקלוריות.

אמנם יש כאלה הגורמים לאנשים לבצע שינויים חיוביים, אך לצערי בדרך כלל, שינויים שכאלה הינם מאוד נקודתיים ועל הכישלונות והנזקים שנגרמים אתם לא שומעים.

אז בואו נתקן את הטעות: במקום להקשיב למשפטים שמקורם מפוקפק או לא ידוע, הקשיבו לבעלי מקצוע, ובכל אופן היו ביקורתיים לגבי המידע הנמסר לכם.

שווארמה תוקעים או אוכלים?(צילום: גיל להב)

3. להשתמש במושגים שאינם קשורים לאכילה כשמדברים על אוכל

"בלסתי", "נשנשתי", "גרסתי", "טחנתי", "ירדתי על", "תקעתי", "משכתי עד לארוחה". מכירים?

בהרצאה שהעברתי לפני מספר שנים לסטודנטים באוניברסיטת חיפה, שאל אותי אחד המשתתפים: "איך אפשר לאכול שווארמה? שווארמה תוקעים". צחקתי ואמרתי בעדינות שאם הוא היה אוכל שווארמה, ולא סתם תוקע אותה, אולי דברים היו נראים אחרת אצלו.

כשאנחנו אוכלים אוכל, נהנים מהטעם שלו ואוכלים לאט, השובע יקדים להגיע ובהכרח נאכל פחות! כאשר אתם "בולסים", "מנשנים", או "גורסים", סביר להניח שלא תרגישו שלמים עם מה שאתם אוכלים ובעקבות כך, הסיכון לאכילת יתר עולה פלאים.

אז בואו נתקן את הטעות: במקום לטחון- פשוט תאכלו!

4. להעדיף לאכול פרי מאשר לחם

הנה מספר עובדות לגבי פירות:

1. הראשונה שבהן קשורה לכך שלרובנו אין את האפשרות לאכול פירות טריים מיד לאחר שנקטפו מהעץ, אלא אנו אוכלים פירות אותם קנינו במכולת או באחת מרשתות השיווק.

פירות אלה נקטפו לעתים מספר חודשים לפני שיווקם, אוחסנו בקירור, משם עברו לסוחר ורק בסוף הגיעו לרשת השיווק, שם שוב המתינו במקררים בסבלנות עד לפגישתם אתכם (אגב, בתפוחים תהליך זה יכול לארוך אף שנתיים ממועד הקטיף).

במהלך זמן ממושך זה ממועד הקטיף ועד לאכילת הפרי, כמות נוגדי החמצון והוויטמינים אשר מצויים בפרי עלולה לרדת משמעותית, מה שפוגע כמובן בערכו התזונתי.

2. העובדה השנייה קשורה לכך שבפירות ישנה כמות גדולה של סוכר יחסית לירקות. בתפוח בגודל בינוני יש לפחות 3 כפיות סוכר. בננה ממוצעת מכילה כ- 6 כפיות סוכר, כמו גם באפרסמון.

למי מבינכם שאומר לעצמו כרגע "זה סוכר של הפרי, זה בריא", כדאי להבין שסוכר זה סוכר: מדובר במבנה כימי דומה (אם נכנסים לדקויות, יש כל מיני סוגים של חד-סוכרים או דו-סוכרים, אבל מדובר במבנים כימיים דומים).

חשוב לזכור שהשובע מהפרי הוא קצר טווח מכיוון שהסוכר של הפרי נספג יחסית מהר, זאת לעומת הסוכר הנמצא בלחם מלא המתפרק לאט יותר, מה שבהכרח מוביל לשובע ארוך טווח. אם נוסיף לפרוסת הלחם גבינה או טחינה אף נגביר יותר את השובע לטווח הארוך שנקבל מהלחם.

חשוב מאוד: אני לא רוצה שתבינו מכל שנכתב כאן שפרי זה דבר רע. פירות עשירים בוויטמינים, מינרלים ובסיבים תזונתיים, אלא שלפעמים בחירה בלחם מלא שוות ערך לאותה כמות הסוכר כמו של הפרי ותשביע לטווח ארוך יותר.

כוונתי היא להביא לתשומת לבכם שפירות הם לאו דווקא בחירה טובה לאנשים שרוצים לרדת במשקל ואומרים לעצמם "עדיף לאכול פרי מאשר לחם".

אז בואו נתקן את הטעות: במקום לאכול הרבה פירות, מומלץ לאכול מזון מזין אשר משביע לטווח הארוך.

5. לחשוב שצריך לאכול כל 3 שעות

כן, קראתם נכון, למרות מה שרבים חושבים, זו טעות! מדוע?- כי כל גוף עובד אחרת! ממחקרים שבחנו שמירת משקל תקין, לא נמצאה עדיפות לאכילת 6 ארוחות ביום כל שלוש שעות על פני אכילה של 3 ארוחות ביום.

העבודה האמיתית היא להכיר את הגוף שלכם. להבין מתי אתם רעבים ומתי אתם שבעים, האם אתם אוכלים מאכלים שמובילים לשובע ארוך טווח או שאתם אוכלים "מזונות מרעיבים" שאכילתם מגבירה את כמות המזון הנצרכת, מה שמוביל להשמנה.

אז בואו נתקן את הטעות: במקום לאכול כל 3 שעות גם אם אינכם רעבים, הקשיבו לצרכי הגוף ואכלו בתדירות המתאימה לכם באופן אישי.

לסיכומו של עניין, הטעויות הנזכרות לעיל נפוצות אצל רבים וטובים והן רק קמצוץ מהתנהגויות מוטעות אשר נובעות מהבלבול והמידע המוטעה והמגמתי שאנשים מחזיקים.

על כן מומלץ להיות ביקורתיים לגבי המידע "שמסתובב" ולקבל המלצות תזונתיות מאנשי מקצוע מעודכנים ובעלי כישורים טיפוליים שמטרתם היא בריאותכם ומשקלכם לטווח הארוך. בהצלחה!

הכותבת היא דיאטנית קלינית ומאמנת כושר, מנכ"לית דיאטנית עד הבית