למה הם לא מתאהבים בי באמת?
הן נראות טוב, חכמות, מצליחות ומוערכות - אך בתוכן מסתתר נגע אפל אותו הן מנסות בכל הכוח להסוות - שיפוט עצמי נוקשה, או במילים אחרות חוסר אהבה תהומי לעצמן. הן מאמינות שהוריהן עשויים לאהוב אותן, אחים, אחיות ואולי חברות, אך בשום פנים ואופן לא הגבר בו הן מעוניינות
למה זה קורה דווקא להן?
על-פני השטח הן ככל אחד מאיתנו ואף יותר - נראות טוב, חכמות, מצליחות ומוערכות - אך בתוכן מסתתר נגע אפל אותו הן מנסות בכל הכוח להסוות - שיפוט עצמי נוקשה, או במילים אחרות חוסר אהבה תהומי לעצמן. הן מאמינות שהוריהן עשויים לאהוב אותן, אחים, אחיות ואולי חברות, אך בשום פנים ואופן לא הגבר בו הן מעוניינות.
יכול להיות שגבר כלשהו, אולי גבר נשוי עמו ניהלו רומן, אמר להן פעם שהוא אוהב אותן. אך המחשבה שמישהו יבחר בהן כבת-זוגו, כמי שנמצאת במרכז חייו, אינה נתפשת בתודעתן.
זה משהו שיכול לקרות, אבל רק לאחרות למיטב הבנתן. "אני תמיד אהיה במקום השני" - זו האמונה שבלבן. כאשר מישהו כבר נותן להן תשומת לב הן נאחזות בו כטובע הנאחז בקש, מכיוון שאם לא יקחו את המעט שניתן הן משוכנעות שיוותרו לבדן. ועבור מה שנדמה כאהבה הן יהיו מוכנות לספוג כמעט הכל - יחס משפיל, קשר עם בן-זוג לא יציב מבחינה רגשית או קשרים לא קשרים בהם לעולם לא יהיו במקום הראשי.
לא אחת הן ימצאו את עצמן מרצות בניסיון לקנות את אהבת בן-זוגן, 'הענקה' הן יקראו לכך ויתרעמו על כך שהגבר שמולן אינו יודע להעריך את אהבתן. אך ריצוי אינו אהבה, ונתינתן המוגזמת מלווה בשליליות רבה - בתחושת קורבנות, בהתחשבנות ובהאשמה. ואם כבר מישהו בכל זאת יצהיר על אהבתו אליהן הן מייד יחושו סלידה, ומייד תעלה בהן המחשבה שאם אליהן הוא נושא עיניים משהו איתו בוודאי אינו כשורה.
זאת בדיוק אני! אז מה עושים?
הפתרון לבעיה הכאובה טמון בסימטריה המופלאה של האהבה; אותן נשים שאינן אוהבות את עצמן אינן נוהגות באהבה באחרים ובעצמן, ובאמצעות הזוגיות יחסן הבוטה משתקף אליהן כבתמונת מראה. למה הכוונה?
רובנו מבלבלים בין המושג 'אהבה' לבין המושג 'התאהבות'. ההתאהבות מעוררת רגשות עזים של כמיהה, הערצה עיוורת ומשיכה, היא מתרחשת כבהרף עין ואינה קשורה בקשר ישיר לחיבתנו כלפי האדם שמולנו. כלומר, אנו יכולים להיות מאוהבים במישהו מבלי להכיר אותו ואף מבלי לחבב אותו. אי-לכך, כאשר את חשה רגשות עזים כלפי הגבר שמולך אך בלבך ומאחורי גבו 'מלכלכת' עליו, מתלוננת, מתחשבנת ושופטת ללא רחם, אין זו אהבה. יתרה מזאת, הסימטריה המופלאה אינה פועלת רק בין שניים - גם אם את נוהגת בחוסר כבוד כלפי הוריך, מחזרים לא רצויים, חברות ועמיתים לעבודה, תשקף לך הזוגיות את יחסך בחזרה.
אהבה אמיתית היא קודם כל לכבד, את עצמך ואת אלו שמולך וזה לא עניין פשוט; כאשר מדובר בכבוד לאחר אנו מתקשים לתת יחס מכבד משום שפעמים רבות איננו זוכים לו. האנשים שמולנו, ביניהם עלולים להיות הורינו, נוהגים בנו לא אחת באופן חסר כבוד, מפעילים מניפולציות ואינם מכבדים את צרכינו ואת רגשותינו. יחס זה מעורר כעס, כאב ודחף להכאיב בחזרה. במקרים שכאלה איני ממליצה לשבת בשקט ולהפנות את הלחי השניה, אך גם לרדת לרמה של אלו שמולך אינה התשובה. עליך ללמוד לכבד את עצמך, לשמור באסרטיביות על גבולותייך ולהפסיק למכור את עצמך בזול בניסיון לזכות באישור ובקבלה.
מלאי את עצמך בתדר של אהבה
כולנו נולדנו שמחים, יצירתיים ומלאי אהבה. אך למרות זאת, רוב הזמן אנו כעוסים, נרגנים ומלאי טינה; במשך שנים אנו ממשיכים להחיות את כאב העבר באמצעות כעס והאשמה כלפי הילדה שעשתה עלינו חרם בכיתה, כלפי בני-זוג שהכזיבו או כלפי הורינו על הטעויות שעשו ועל מי שמעולם לא היו, ובשארית הזמן אנו עסוקים בלהתקומם כנגד אתגרים יומיומיים שמהווים חלק בלתי נפרד מהחיים. במקום לפעול בשקט ובנחישות ולהתמודד ביעילות עם אותם מכשולים, אנחנו כמובן - מתלוננים. בתלונה יש פורקן וסיפוק מיידי אך באופן בלתי נמנע מתלווה לה אנרגיה קשה שאינה מזמינה!
בכדי להבין איך זה נראה מהצד השני, חשבי על מישהו בחייך שתמיד מתלונן, מרחם על עצמו ומרגיש מסכן, ששופך את רגשותיו לכל עבר בתקווה שמישהו יושיע אותו ולעולם אינו מרוצה. זכרי שגם כשאינך מראה דבר, האנרגיה שממלאת אותך היא כמו בושם (במקרה הזה מבאיש) שמריחים אלו שמולך.
לכן, וותרי על ההאשמות, על הקיטורים ועל הרחמים העצמיים ומייד תראי כיצד עולה בך שמחת החיים. התענייני באלו שמולך, כבדי אותם ואהבי אותם, אך אל תשכחי לכבד גם את עצמך. הפסיקי להיות אומללה וחמוצה ולהתייחס לכל דבר קטן שאינו מסתדר כאילו היתה זו טרגדיה איומה. כשתפעלי ממקום נקי שכזה השמחה והאהבה שבלב מהותך יתפרצו מתוכך, יהפכו אותך מושכת ויסייעו לך למשוך לחייך את הזוגיות הרצויה.
בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
שרון שחף היא מאמנת אישית, מומחית לאימון רגשי.
לפנייה לכתב/ת 
