גשר לשלום וכלי מלחמה. פירון, דבר עֲרָבִית

המזרח התיכון גועש ורועש, משא ומתן מתנהל בין ישראל לפלסטינים, ועידה מתכנסת במונטרה שבשווייץ במאמץ לסיים את מלחמת האזרחים בסוריה. למרות הכול, שר החינוך של מדינת ישראל סבור כי זו העת לצמצם את לימודי השפה הערבית, המצומצמים גם כך.

עוד חדשות :

שטה בים: ספינת רפאים עם חולדות 'קניבליות'

מצרים: קודם בחירות לנשיאות ואז לפרלמנט

אין אח ורע לתופעה המבישה, המחדל המתקיים כל כך הרבה שנים: במדינה שבה חיים מיליון ושש מאות אלף ערבים (20 אחוזים מאוכלוסיית המדינה) ומוקפת ביותר מ-250 מיליון ערבים, אין לימודי השפה הערבית בגדר חובה לבגרות בפועל. במצב תקין היו לימודי הערבית בגדר חובה עד לכיתה י"ב כמו אנגלית, אולם נושא הוראת הערבית רגיש במיוחד כי הוא נוגע לסוגיות פוליטיות. כשרוב תלמידי ישראל מסיימים בית ספר ללא ידיעת השפה הרווחת באזור, מהו הפתרון?

הליגה הערבית. איך נדבר עם השכנים?(צילום: AFP)

יש לא מעט היגיון במדיניות משרד החינוך להקל על התלמידים, להפוך את סביבת הלימודים לחוויה חיובית לתלמיד, במקום "בית חרושת לציונים". אולם כאשר הדבר נוגע לשפה הערבית, יש לנהוג בזהירות, ביצירתיות ובחוכמה. פגיעה בלימודי הערבית משמעותה פגיעה בסיכויי ההידברות החשובים כל כך בין האוכלוסייה היהודית לבין זו הערבית במדינת ישראל. צמצום הערבית פירושו צמצום אנשי המודיעין האמונים על מערכת ההתרעה של צה"ל. במילים אחרות: הפקרת ביטחונה של מדינת ישראל.

מוציאים את הרוח מהמפרשים

כמורה ותיק הנפגש עם מורים לערבית, התחושה המשותפת היא של ירידה במעמד המקצוע וזלזול ממושך בחשיבותו.

מורי חטיבת הביניים משקיעים מאמץ רב ועושים עבודת קודש בהכנת תלמידיהם ללימודי הערבית בתיכון, אולם רוב התלמידים בוחרים שלא להמשיך במקצוע. כך יורדים תקציבי חינוך עצומים לטמיון, מאחר שתלמידי ישראל שוכחים את השפה עד לכיתה י"ב.

בעניין מקצוע הערבית בכיתה י', כמו בענייני חינוך רבים אחרים, לא ניתן להשאיר בידי התלמיד את הבחירה. האם תלמיד רשאי לבחור בתיכון אם להמשיך ללמוד עברית ואנגלית? הרי גם ערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל. אולם שר החינוך ממשיך באותה מדיניות, שלפיה מותר לתלמידה לכתוב במבחן בגרות בספרות את טענותיה נגד המורים ואף לקבל על כך מחמאות.

המתקפה הכללית נגד מדעי הרוח מתבטאת בהצעה שהועלתה לאחרונה לבטל את מבחני הבגרות בהיסטוריה ובספרות, מקצועות כה חשובים לגיבוש הזהות הלאומית וסולם הערכים. למעשה, בכהונתו של שי פירון מתגבשת קבוצה של מקצועות סוג ב', שהרי לא יצמצמו חלילה את לימודי המדעים המדויקים, מה שעלול לעצור את התקדמותה של מעצמת ההייטק.

תלמידי הערבית של היום הם הדיפלומטים של מחר. כדאי להשקיע בהם! (צילום: מוטי קמחי)

שר החינוך חייב לייצג בראש ובראשונה את ציבור המורים ולדעת כי רובם, לא רק המורים לערבית, מסתובבים עם מועקה קשה. בראש ובראשונה הם חשים פגועים מאז שחלה עליהם הרפורמה המשפילה המשאירה אותם עוד יותר מעשר שעות בבית הספר תמורת תוספת זעומה במשכורת. רפורמה זו נפלה עליהם כרעם ביום בהיר, מפרה את זכויותיהם ואת תנאי העסקתם והונחתה עליהם ללא שום התייעצות על-ידי ארגוני המורים. אין למורים שום יכולת דמוקרטית לבחור אם הם מצטרפים לרפורמה ואם לאו. בנוסף לדיכוי זה, מצטרף עתה גל של "הנחות" לתלמידים במטרה למצוא חן בעיניהם ותוך פגיעה במקצועות ההוראה, בעיקר במדעי הרוח.

מקצוע הערבית זקוק נואשות לעידוד, לא לצמצום. הצטמצמות מגמות הערבית עתידה לפגוע לא רק במודיעין של צה"ל ובסיכויי ההידברות עם העולם הערבי, אלא תביא גם לכך שתימחק מורשת רבת שנים של יהודי המזרח. עד לא מזמן, אלה האחרונים דיברו ערבית, הכירו את התרבות והשירה הערבית, ומדינת ישראל לא השכילה לפתח ולקדם את מורשתם. רק בחיל המודיעין הבינו עד כמה רבה תרומתם של יוצאי עדות המזרח להכרת העולם הערבי.

שר החינוך בוודאי יודע כי גדולי הרבנים של ימי הביניים, כולל הרמב"ם, דיברו וכתבו בשפה הערבית והכירו בחשיבותה כשפת האזור. התלמידים הנחשפים לשפה זו מבינים כי היא מייצגת תרבות עשירה מאוד ושאין לזלזל בשכנינו כלל. לדעותיהם הפוליטיות של התלמידים וגם של מקבלי ההחלטות במשרד החינוך לא צריכה להיות שום השפעה. חלק מהתלמידים לומדים ערבית על מנת להתקרב לאוכלוסייה הערבית, אחרים מעוניינים להכירה כ"שפת האויב" על מנת להשיג עליו יתרון. השפה הערבית היא הגשר לשלום ובאותה מידה היא כלי נשק כמו הטנק והמטוס.

אם שר החינוך מעוניין להקל על התלמידים מבלי לפגוע במורים ובשפה הערבית, הרי יש בידיו פתרון שהוא בגדר "הרע במיעוטו" ויזכה בוודאי לגיבוי - ואולי גם לתקציבים - של משרד הביטחון: לפני המעבר לכיתה ט' יוכלו תלמידי ישראל לבחור אם הם ממשיכים למגמת ערבית, הכוללת לימודי ערבית ספרותית ותרבות ערב. אולם השפה הערבית המדוברת תהיה בגדר חובה גם בכיתות י"א וי"ב.

לימודים אלה יהיו מתובלים בשירה, פתגמים ותרבות ערבית, ובסוף השנה יידרשו התלמידים לנהל שיחה בסיסית בערבית בלהג המקומי. על מנת לא לשכוח את מה שלמדו בחטיבה (דקדוק בסיסי והאותיות) יוקדשו בשיעורים גם כמה דקות לקריאה. ניתן למנף את הערבית המדוברת על מנת ליזום מפגשים בין יהודים לבין ערבים במטרה לחזק את הקשר הרעוע בין חלקי האוכלוסייה בישראל.

במזרח תיכון שבו לא ידוע מה יוליד יום, הכרת השפה הערבית היא תנאי בסיסי לתקשורת של ישראל עם שכנותיה. המהפכות הערביות טרפו את קלפי המשחק במזרח התיכון, וישראל יכולה למצוא את עצמה מנהלת משאים ומתנים עם מדינות ערביות שעד עתה לא הכירו כלל בישראל. תלמידי הערבית של היום הם הדיפלומטים של מחר. כדאי להשקיע בהם!

ד"ר ירון פרידמן , פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010.