מה כדאי ללמוד מתוכנית החלל של סין?

שנת 2013 היתה שנה רבת הישגים לתוכנית החלל של סין. בין הישגיה הבולטים ניתן למנות את שיגור שלושת הטייקונאוטים, בהם אישה המשמשת כמורה, למשימה בת שבועיים בחלל; את מסעה המוצלח של החללית Chenge-3 לירח, שזיכה את סין בתואר המדינה השלישית בעולם והראשונה באסיה שנחתה על הירח; שדרוג יכולות התצפית מהחלל, קידום שיתופי פעולה ברחבי העולם; ובנוסף, על פי הערכות מומחים, ניסוי בנשק אנטי לווייני במסווה של ניסוי בשיגור טיל. מדוע משקיעה סין מאמצים כל כך גדולים בתחום החלל? מה היא מבקשת להשיג ומה המסר שהיא מבקשת להעביר ולמי?

(צילום: shutterstock)

תשובה האינטואיטיבית היא שסין מעוניינת בעוצמה. זו אכן תשובה טובה, אך לא מספקת. מהי עוצמה וכיצד משיגים אותה? עוצמה היא היכולת להשפיע ולהביא לתוצאות התואמות את האינטרסים הלאומיים. סין רואה עצמה כמעצמה אזורית ועולמית. במעמד הזה ומאחר ובעת בה אנו חיים תוכנית חלל היא סמל ואמצעי להשגת עוצמה, מצופה ממנה, מתוקף מעמדה, לפעול בחלל. ועדיין, מדוע להשקיע בתוכנית מאוישת ובמסעות לירח?

מקובל להניח שעוצמה של מדינה נעוצה בכוחה הצבאי. אכן, לסין תוכנית רב-ממדית לפיתוח יכולות בתחום הביטחון בחלל, שמטרתה לחזק את סין ובעתות משבר אף למנוע מאויביה לפעול בחלל. בדו"ח של הפנטגון שהוגש לבית הנבחרים האמריקאי באביב האחרון נטען, כי סין מעוניינת להשפיע על זרימת המידע בכל מלחמה עתידית, בייחוד נגד ארה"ב ומדינות המערב. סין גם מעוניינת למנוע איסוף מידע עליה ועל כן מרחיבה את יכולות המודיעין הטכנולוגי שלה המבוססות על טכנולוגיות חלל, ומפתחת את יכולות הניווט, המעקב, התצפית, התקשורת והמטרואולוגיה. כפי שניתן להסיק מכך, תוכנית החלל של סין היא כלי בעל משמעות רבה במדיניות הביטחון של סין, אך כמדינה הרואה עצמה כמעצמה עולמית, סין מבינה היטב, כי בעידן הנוכחי אין די בכוח צבאי על מנת להשיג הישגים ומעמד במערכת הבינלאומית. יתרה מכך, עוצמה שמקורה בכוח צבאי, אינה בהכרח בת מימוש מאחר ובמערכת הבינלאומית הנוכחית, הלגיטמציה להפעיל כוח צבאי נמוכה מאוד ולכן, עוצמה צבאית שקיימת "על הנייר", נשארת עליו.

(צילום: נאס"א)

אם כך, כיצד יכולה מדינה להשיג עוצמה בעת הזו? באמצעות "כוח משיכה"- לא זה המוכר לנו משיעורי הפיסיקה, אלא מה שהחוקר ג'וזף ניי מכנה "עוצמה-רכה". הכוונה ליכולת להשפיע על אחרים באמצעות "משיכתם" על ידי יצירת דימוי חיובי והערכה הבאים לידי ביטוי ברצונם לשתף פעולה ואף לחקותך. תוכנית החלל של סין היא כלי בעל משמעות במדיניות הסינית ליצירת "עוצמה רכה". סין עושה שימוש במסר שהתעצב בראשית המלחמה הקרה ולפיו, השקעה במדע ובטכנולוגיה היא סמל ואמצעי להשגת עוצמה ולהפגנתה.

השקעתה של סין בתוכנית המאוישת כמו גם במשימות רובוטיות לירח נועדה לבנות לסין תדמית של מדינה חזקה ומובילה ולהעביר מסר של קדמה טכנולוגית ומסוגלות לאומית. המסר מיועד לשלושה קהלי יעד: ליריבותיה, לעם הסיני ולמדינות אחרות עמן מעוניינת סין לקשור קשרים. מטרתה המרכזית של סין היא לחזק את מעמדה באסיה ולהעמיק את השפעתה על פני הגלובוס.

אירועי החלל החזותיים שהוזכרו, נועדו לחזק את כוח השכנוע של סין בהצלחתה ובכדאיות שיתוף פעולה עמה. לשם כך סין גם מקדמת שיתופי פעולה עם מדינות בפיתוח לוויינים ושיגורם, הכשרת מדענים ומהנדסים ולעתים גם סבסוד של תוכניות חלל במדינות אחרות. סין פועלת בעיקר לחיזוק קשריה עם מדינות אסיה, אפריקה ודרום אמריקה. לדוגמה, במהלך השנה האחרונה, הכשירה סין כארבעים מדענים ומהנדסים ממדינות מתפתחות כמו פקיסטן וניגריה ועוד 35 מבוליביה כחלק משיתוף פעולה בין השתיים לשיגור לווין תקשורת והקמת תחנת קרקע. סין לא מסתפקת בכך ופועלת לחיזוק קשריה עם אירופה ואף הכריזה לאחרונה, כי תאפשר לאסטרונאוטים זרים לטוס אל תחנת החלל שלה. מהלך שארה"ב וברה"מ השתמשו בו בתקופת המלחמה הקרה בכדי לחזק את קשריהן עם בעלות בריתן.

(צילום: נאס"א)

למדינת ישראל תוכנית חלל מצליחה ורבת שנים, שמושתתת בעיקרה על השקעותיה של ישראל בתחום הביטחון. בשנה האחרונה, החלה סוכנות החלל של ישראל במימוש תוכנית חלל חדשה ששמה את הדגש על פעילות אזרחית שמטרתה לקדם מחקר ופיתוח במוסדות המחקר האקדמיים ובתעשייה, לייצר שיתופי פעולה בינלאומיים ולהוות השראה לדור הצעיר לראות עתידו במדע ובטכנולוגיה.

ישראל לא צריכה לחקות את סין ובוודאי שלא להקים תוכנית מאוישת. אך מה בכל זאת יכולה מדינה קטנה כישראל ללמוד מתוכנית החלל של סין? אפשר ללמוד שאפשר וראוי להצדיק השקעת משאבים לאומיים במדע ובטכנולוגיה גם אם התועלת הנגזרת מכך אינה ישירה ומיידית או שאינה נוגעת להתעצמות צבאית. להישגים מדעיים וטכנולוגים יש חשיבות רבה מאחר ואנו חיים בעולם בו זה הביטוי להצלחתה של מדינה המהווה כוח משיכה לשיתופי פעולה ולהשקעות חוזרות.