אנה פרנק, גיבורת יפן
כל ילד ביפן מכיר את אנה פרנק. יומנה של הנערה שנספתה בשואה הוא כנראה הספר הזר הנמכר ביותר ביפן, חוברות וסרטי מנגה המגוללים את סיפורה נמצאים בכל בית כמעט, מוזיאון יפני לימודי פופולארי על חייה מושך רבבות - ותיירים יפנים מגיעים לביתה יותר מכל מדינה אחרת, כולל ישראל
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
עוד ביהדות:
על פי הדיווח, מדי שנה מגיעים לבית אנה פרנק לא פחות מ-30 אלף תיירים מיפן. למעשה, נחשבת יפן למדינה המביאה את כמות המבקרים הרבה ביותר לבית שהפך למוזיאון. לשם השוואה, 5,000 איש יותר מישראל.
מוטסוי, לדוגמה, קראה כילדה את עיבודי הקומיקס שנוצרו ביפן על בסיס סיפורה של אנה פרנק, ואף צפתה - ומספר פעמים - בכל סרטי המנגה-אימה המבוססים על יומניה של הנערה היהודייה שנספתה בשואה.
כנראה הספר הזר הנמכר ביותר ביפן
סיפורה של אנה פרנק כבש את התודעה היפנית, וממשיך להגיע בכל עת לקהלים חדשים, בין היתר בזכות תעשיית המנגה - אמנות הקומיקס היפנית. ביפן יצאו במהלך השנים שחלפו מאז השואה, לא פחות מארבעה ספרי קומיקס ושלושה סרטי מנגה, המבוססים על דמותה של פרנק. במאות החוברות שהוציאו, משולבים לא פעם גם דמויות מעולם הקומיקס היפני, דוגמת "אסטרו בויס" המסייעות בקידום העלילה.
היומנים עצמם תורגמו ליפנית כבר בשנת 1952, שנה לפני שתורגמו לעברית, ולדברי אלן לפקוביץ, עיתונאי יהודי-צרפתי, זהו הספר הזר הנקרא והנלמד ביותר ביפן מאז סיום המלחמה.
היפנים גאים בעניין התוסס שמגלים הצעירים בשואה בכלל ובסיפורה של פרנק בפרט, אך לפי ה-JTA לעניין הבולט של היפנים בקורבנות השואה יש גם צד אפל, המשקף התמקדות גורפת בקורבנות ובאבדות שספגה יפן במהלך מלחמת העולם השנייה והאסון הגרעיני שחתם אותה, מבלי להתייחס לתפקיד (ולאחריות) שהללו מילאו כבני בריתם של הנאצים, ובזוועות שביצעו בשם אותה שותפות.
"אנה בארץ המנגה"
בעיר פוקויאמה מנהל כומר מקומי את "המרכז לחינוך השואה" (HEC). מאז שהוקם בשנת 95, ביקרו במרכז כ-150 אלף ילדים. פוקויאמה נמצאת רק 50 קילומטרים מהירושימה, שם פגעה פצצת האטום בשנת 45.
במרכז נמצא אחד משני פסלים בדמותה של אנה פרנק, דגם מוקטן של ביתה שבאמסטרדם - וכן חוטר
המרכז מפיץ, בין היתר, חוברות של מנגה-לימודי העוסקות באנה פרנק לבתי הספר שבמחוז, וכותב לילדים כי "אנו מקווים שתשאבו תקווה ואומץ מסיפורה".
אוטסוקה למד עברית על מנת להכיר טוב יותר את נושא השואה, והוא מציין כי ביפן הפכה אנה פרנק לסמל רב עוצמה של שלום. זו הסיבה שסיפורה ממשיך להדהד בליבם של יפנים רבים שחוו את זוועות המלחמה ההיא".
אוטסוקה עצמו החל לתכנן את מרכז השואה לאחר שעמד בקשר עם אוטו פרנק, אביה של אנה, והיחיד מבני המשפחה ששרד את המלחמה. האחרון אף ביקר תלמידות בבית ספר יפני בשנת 65, "והדבר שראיתי עליו באופן מיידי היה עד כמה האיש הזה מלא אהבה, למרות כל מה שעבר עליו".
"ההיכרות של העם היפני עם סיפורה של בתו, היה חשוב לאוטו פרנק, וזו הסיבה למאמציו בעניין. זה גם יכול להסביר את ההתעניינות של היפנים בסיפור עד היום", אומר רולנד ליאופולד, מנהל בית אנה פרנק בהולנד. אך ישנם גם מי שסוברים אחרת.
סיפור כיסוי לזוועות היפנים?
העיתונאי היהודי-צרפתי אלן לפקוביץ, שכתבתו על "אנה פרנק בארץ המנגה" פורסמה בערוץ ארטה,
התחקה אחר הפופולאריות הבלתי מובנת שלה זוכה אנה פרנק ביפן. "היא סמל אולטימטיבי לקורבנות מלחמת העולם השנייה", הוא אומר, "וכך גם היפנים רואים את המדינה שלהם באותה המלחמה: כקורבנות, לא כעבריינים".
נחזור רגע למוטסוי, "הנפש התאומה" של פרנק: היא בכלל חושבת שיפן הייתה ניטראלית במהלך מלחמת העולם השנייה, ומתארת את המלחמה כמלחמת הגרמנים בכל השאר. "בעיקרון", אומר לפקוביץ, "כל אדם יפני קרא 'משהו' על אנה פרנק, וזה די מפתיע בהתחשב בבורות המזעזעת של צעירים רבים ביפן בהיסטוריה. הדור המבוגר קרא את היומנים עצמם, וכעת הוא רוכש את גרסאות המנגה של הסיפור לילדיו".
לפקוביץ מסרב לעשות הנחות ליפנים, ורואה בנהירה אחר אנה פרנק וסיפורה, הימנעות מעימות עם חלקם הלא מחמיא של היפנים בזוועות מלחמת העולם השנייה: "היפנים תופסים את עצמם כקורבנות, בגלל הפצצות הגרעיניות שהוטלו על הירושימה ונגסאקי", והוא מאשים אותם כי אינם רואים את כל ה"אנה-פרנקיות" שהיפנים בעצמם יצרו, כשאנסו בשיטתיות אלפי נשים קוריאניות משועבדות, וטבחו ברבבות סינים.
פועלים בחשאי לשינוי התודעה היפנית
יפן התנצלה בעבר, אך רבים באסיה רואים בהתנצלותה אקט שאינו כן מספיק, בעיקר לנוכח היעדר
התייחסות לנושא מצד מנהיגים במדינה. ביקורו בחודש שעבר של ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, במקדש שנבנה לזכר הקורבנות הסינים, עורר גל חריף של גינויים. נראה כי הדי הזוועות שביצעה יפן בשכנותיה, טרם נשכחו.
עם זאת, לפקוביץ טוען כי הוא פועל בחשאי יחד עם אוטסוקה על מנת להעלות את הנושא השנוי במחלוקת אל המודעות היפנית, אף כי ייקח כנראה עוד זמן רב עד שסוגיית פשעי המלחמה היפניים תיכנס לתוכנית הלימודים הלאומית. "יפן לא מוכנה לזה. היא אולי נראית מבחוץ כמחוברת ואולטרה ליברלית, אבל זה רושם מוטעה".
אבל טיפין-טיפין מצליחה אנה פרנק לחלחל למקום עמוק יותר בתודעת המלחמה של היפנים, ולעורר שאלות שלא נשאלו מאז שנת 45.
לפנייה לכתב/ת 
