אנחנו לא שונים זה מזה: ילדים יהודים וערבים מדברים על שלום

אנחנו חיים במדינה מלאה בחיכוכים והתנגשויות בכל התחומים, אך נושא החיבור בין ערבים ליהודים הוא המהותי ביותר לעתידנו. במפגש האחרון שהתקיים בין הורים ותלמידים בבית הספר הערבי בלוד, רצה הגורל ובאותו היום היה ניסיון לפיגוע באוטובוס בבת ים. חששות ההורים והתלמידים התגברו והעצימו.

יחד עם זאת, למרות הפחד, איחדנו דעות והחלטנו שצריך לקיים מפגש הזה ולהאמין שיש צד אחר חיובי, הרוצה לחיות בשלום. במפגש זה כל הורה הכין אוכל מאכל או מאפה האהוב על ילדו. ערבננו את כל הטעמים ואכלנו יחדיו באווירה של שירה וריקודים עם שיתוף פעולה, שמחה ואמונה. ילדנו והורים, יצאנו מרוצים ומסופקים.

במסגרת פעילות לחיים משותפים של עמותת "אפשר אחרת", מתנהלת בבית ספרנו, חטיבת חשמונאים, פעילות ומפגשים משותפים בין תלמידי כיתה ט' מבת ים לבין תלמידי כיתה ט' מבית הספר הערבי בלוד. תלמידי ישראל מכירים, בדרך כלל, את הצד השלילי של החברה הערבית וכן להפך. מפגשים אלה מעשירים אותנו ויעשירו את תפיסת העולם של ילדנו. השנה התקיימו כבר ארבעה מפגשים משותפים בין התלמידים ובמהלכם פתחו צוות המורים והמנהלים גישת עבודה ייחודית.

המפגשים בין התלמידים היהודים והערבים הם בין שתי זהויות לאומיות ומטרתה להרחיב את המודעות של התלמידים, לקונפליקט ולחקור את הזהות העצמית. במסגרת הפעילות יצרו שיתוף פעולה בין התלמידים.

במפגש הראשון קיבלו תלמידי בית הספר הערבי בלוד את תלמידי בת ים בהתרגשות, חום ושמחה ובליווי של שירה ותופים אשר העלה חיוכים על פני הילדים. במפגש השני קיבלו תלמידי בת ים את פני האורחים במדליות שוקולד בציון הסיסמה "אין עליך אין עליך". תלמדי חשמונאים העלו הצגה בערבית, ויחד ניגנו בגיטרה ובדרבוקות ולבסוף הפריחו בלונים משותפים עם משאלה משותפת "שיהיה שלום". נושא המפגש היה מוסיקת עולם.

במפגש השלישי שהתקיים בבית הספר לקרקס ברמת השרון התחלקו התלמידים לקבוצות מעורבות והחלו במשימות משותפות כגון: בניית פרמידת "טרפז" במסגרת זו התלמידים יצרו פרמידה הבנויה מתלמיד ערבי ומתלמיד יהודי. הרעיון היה "אני סומך על האחר" מה יקרה אם לא יאחזו בי ולא יצלחו לעזור בבניית פרמידה ולא יסמכו עלי. שיתוף הפעולה היה נפלא והתבטא בעבודת צוות, בהבנה ובהקשבה אשר גרמה להאמין אחד בשני ולסמוך על האחר. המפגש האחרון, היה זה שהתרחש באותו יום של ניסיון הפיגוע בבת ים.

אני כותבת ממבט של אמא שהחליטה שכדאי ורצוי שיהיה שינוי בדעתנו לגבי הגזענות. אין ספק שנוכחות ההורים משרה אווירה נינוחה יותר על מרבית ילדנו ונטעה ביטחון שהיה עשוי להרתיע, במיוחד ביום הפיגוע. אני מאמינה שהשתתפות התלמידים וההורים בפרויקטים מסוג זה חיונית ומחזקת בבית את המסרים המועברים באמצעות המפגשים וכדי שנוכל להמשיך לקיים כאן מדינה דמוקרטית, חייבים לשנות את היחסים בין הערבים ליהודים בישראל. מפגש תלמידים הוא משמעותי וחשוב. תלמידי ישראל מכירים, בדרך כלל, את הצד השלילי של החברה הערבית וכן להפך. מפגשים אלה מעשירים אותנו ויעשירו את תפיסת העולם של ילדנו.

יש לשבח את הגברת רונית בן שלום, מנהלת חטיבת חשמונאים ואת רכזת שכבת כיתות ט' ומחנכת כיתה ט1' עדנה קורן על יוזמה מבורכת ומאחדת. כן ירבו כמותכן.

• נכתב ע"י אוה בן שמעון אמא של טל בן שמעון, נציגת וועד ההורים, כיתה ט' בית הספר חשמונאים בת ים
  

תקווה לעתיד טוב יותר

אפשר אחרת - שתי מילים המעידות על תקווה רבה, על כך שתמיד אפשר לשנות דברים בחיים, ולטובה. אפשר אחרת הוא הוא פרויקט לנוער שמנסה לגשר בין שני עמים ושתי תרבויות שונות שחיים ביחד וצריכים לקבל אחד את השני כמו שהוא בלי להתייחס לגזע, לדת ולמין.

בפרויקט משתתפים שני בתי ספר בית ספר ("דאר אלחכמה" בלוד), בו לומדת הילדה שלי בכתה ט', ובית ספר "החשמונאים" מבת ים. התלמידים נפגשים כל פעם בבית הספר אחר, עושים פעילות משותפת ונהנים מאוד, הם גם לומדים שכולנו בני אדם ואפשר להתחבר, לשחק, ללמוד ולחיות ביחד, וזה חשוב מאוד משום שהם הדור הבא שלנו. אנחנו סומכים עליהם לגבי העתיד של כולנו, ואם הקשר ביניהם יתחיל בצורה מוצלחת, אז הוא גם יתפתח לחברות אמיתית של שנים רבות.

כאימא מלווה, השתתפתי והתרשמתי מהמפגשים, ויותר מזה שמחתי לראות זאת אצל הילדה שלי (חדיג'ה) שהיא שותפה בפרויקט. בכל מפגש היא מתרשמת ומתרגשת מחדש. נכון, בהתחלה היו לה קצת פחדים: 'איך זה יהיה? ואיך נסתדר?' אבל אחרי המפגש הראשון הכול עבר והיא חזרה עם המון אנרגיות,וכבר מחכה למפגש הבא. כולי תקווה שכך זה אצל כולם - אנחנו כהורים ומשפחה תמכנו ושמחנו מאוד, יודעים עד כמה זה חשוב.

אפשר אחרת, אפשר לשנות את כל הדעות ולחיות ביחד בנחת, לגדל את הילדים שלנו באווירה נעימה ולחשוב על העתיד שלהם. זו אחריותו של כל הורה ולא משנה מאיזה לאום או דת. כולנו תקווה שהפרויקט הזה יצליח ויקרב את בני הנוער וימשיך לעוד שנים כדי שיחוו בני הנוער את החוויה המקסימה הזאת בפרויקט הנהדר הזה.

כאימא אני מודה בשמי ובשם תלמידי בית הספר (דאר אלחכמה בלוד) למנהל קאייד ג'בריל למורה אמאל אלבאסל שאפשרו לנו להשתתף בפרויקט המעולה והמקסים. 

• נכתב ע"י עיד רושדיה, אימא לתלמידה חדיג'ה עיד
  

• עמותת "אפשר אחרת" מפגישה בין יהודים וערבים, בכל הגילאים, בכל רחבי הארץ. בעזרת העמותה נפרץ מעגל הסטריאוטיפים ונוצרות חברויות אמיתיות בין ערבים ליהודים ואפילו ראשי ערים