אבו מאזן לא מצליח לשלוט, והרע עוד לפנינו
נתוני שב"כ על הכפלת מספר הפיגועים הפלסטיניים ב-2013 נובעים מכשלים של הרשות: היא לא מצליחה לטפל בחמושים במחנות הפליטים ובקושי מסכלת פיגועים המכוונים נגדה עצמה. ומה ב-2014? האלימות עלולה להתגבר
עוד בחדשות:
- י-ם, פליטים וגבולות - ההסכם עפ"י אבו מאזן
- צה"ל בוחר מטרות גם דרך הכוונת המשפטית
- בדרך לכס: הצבא אישר לסיסי לרוץ לנשיאות
גורמי ביטחון מעריכים שפרישתו של פיאד גרמה להידרדרות הן במצב הכלכלי בשטחי הרשות והן להידרדרות ביטחונית בעקבות כרסום בכושרם של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. חוסר משילות זה הוא בין הגורמים המרכזיים לעלייה שחלה בשנה שעברה במספר פיגועי הטרור בשטחי יהודה ושומרון, לעומת ירידה ברורה בביצוע פיגועים באזור ירושלים.
אחת הסיבות לכך היא ששב"כ, משטרת ישראל וצה"ל השקיעו בשנה האחרונה מאמץ ניכר בסיכול פיגועי טרור באזור. לעומת זאת, בשטחי יהודה ושומרון הייתה התפתחות לרעה משום שצה"ל הקטין דראסטית את הכוחות שפועלים בגדה, ומפני שפעולות הסיכול והענישה לא
מתבצעות באינטנסיביות מספיקה. גורמי ביטחון אזרחיים הבקיאים בשטח סבורים שהדבר גרם לכרסום מדאיג בהרתעה.
ב-2013 הופיע גורם חדש בזירה הפלסטינית והם הסלפים – ג'האדיסטים שמתארגנים ופועלים לפי שעה בעיקר ברצועת עזה. במקביל ניכרת התפתחות מדאיגה גם ביהודה ושומרון של תאים סלפים ג'האדיסטיים. עם זאת, ביהודה ושומרון לפחות התופעה עדיין שולית, וחמאס הוא מנוע הטרור העיקרי בגדה: 45 אחוז מהפיגועים, כולל הפיגועים המקומיים ומעשי הטרור במסגרת ההתנגדות העממית, נעשים בהכוונתו או בהשראתו.
על פי הדו"ח היו בשנה שעברה כמה ניסיונות חטיפה שכמעט כולם הוכוונו מרצועת עזה על ידי עצירים לשעבר ששוחררו בעסקת גלעד שליט וחזרו לטרור. חלקם פועלים מרצועת עזה וחלקם מטורקיה, ובראשם איש חמאס סלאח ערורי. על פי שב"כ, 52 ממגורשי חמאס לרצועת עזה ולחו"ל חזרו לסורם.
תחזית מדאיגה ל-2014
מה עתיד לקרות ב-2014? להערכת גורמי הביטחון חוסר היציבות האזורית שנגרם עקב הטלטלה בעולם הערבי ישפיע גם על הרחוב הפלסטיני. אפשר להעריך בסבירות גבוהה שאם המו"מ המדיני יסתיים בפיצוץ או במבוי סתום, עשוי להתפתח גל אלימות – סוג חדש של אינתיפאדה שמשתמשת פחות בטרור רצחני אבל מגבירה את השימוש בדה לגיטימציה של ישראל ובלגיטימציה בינלאומית למדינת פלסטינית גם בלי הסדר עם ישראל.
גם הפופולריות של אבו מאזן אינה בשיאה, ולפי ההערכות של גורמים המעורים בתחום, אם יערכו היום בחירות ברשות, אין שום ביטחון שאבו מאזן ותנועת פתח ינצחו בהן. יש בהחלט סיכוי שחמאס יהיה הגורם שיזכה ברוב הקולות של הרחוב הפלסטיני,
ולכן אבו מאזן אינו ממהר להיענות לחיזורי הפיוס של חמאס וגם אינו שש להכריז על בחירות חדשות.
אולם מצבו של אבו מאזן עדיין טוב בהרבה ממצבו של חמאס, שאיבד כמעט את כל התמיכה הערבית והבינלאומית שהייתה לו והוא נתון עכשיו במצוקה כלכלית ושלטונית ברצועת עזה. עם זאת, חמאס לא מפסיק לנסות להפעיל את תומכיו בגדה כדי שיצאו לפעולות טרור ולפיגועים בתוך שטח ישראל. מאמצים אלה סוכלו ב-2013.
הבעיה המרכזית בשנים האחרונות הייתה ונותרה הטרור המקומי ומה שמכונה "ההתנגדות העממית", שמשתמשת בעיקר ביידוי אבנים, הפגנות המונים ובקבוקי תבערה. במחצית השנייה של 2014 נראה כנראה עליה ניכרת בסוג זה של פעילות ברחוב הפלסטיני.
כל גורמי הערכה משוכנעים שרק שיפור כלכלי ניכר בשטחים הפלסטינים עשוי לגרום למיתון המגמות השליליות המסתמנות כרגע, ואשר עלולות להתפתח לגל אלים. עובדה זו מאפשרת לישראל לנקוט צעדים חד צדדיים שאומנם יעלו כסף אבל גם ישרתו את המשק הישראלי וגם יגבירו את הביטחון בשטחים למתנחלים ולתושבי ישראל בכלל. צעד כזה למשל יכול להיות הגדלה דרמטית של מספר אישורי העבודה בישראל שיקבלו פלסטינים מהשטחים.
לפנייה לכתב/ת 
