צה"ל בוחר מטרות גם דרך הכוונת המשפטית

אלוף עפרוני. להיות עם המפקדות(צילום: מוטי קמחי)

בהתאם למדיניות זו הוחלט שיהיה יועץ משפטי בדרג מפקדת האוגדה שייעץ למפקד האוגדה - אך לא ליחידות הלוחמות, כלומר לחטיבות, לגדודים ולפלוגות. רק בימי שגרה יש מעורבות פעילה - בליווי תכנוני המבצעים. במקביל,

 מתקיימים השתלמויות ותרגילים למפקדים שבהם משתתפים היועצים המשפטיים במדים, במילואים ובסדיר, באופן פעיל.

בחיל האוויר ובחיל התותחנים היועצים המשפטיים מעורבים בתהליכי בדיקת המטרות שמביא המודיעין. מטרה לא חוקית למשל היא מטרה שבמהותה היא אזרחית מובהקת, כלומר שאין הצדקה צבאית לתקוף אותה. שיקול שני באישור משפטי למטרה צבאית הוא המידתיות. למשל, אין זה מידתי להרוג עשרות אזרחים לא מעורבים כדי לפגוע בטיל או שניים המצויים במבנה שבו הם מתגוררים.

הפצ"ר עפרוני אומר שצריך להבדיל בין הלגיטימציה לפעילות לבין ההצדקה המשפטית. "למשל, אנחנו מבצעים 'הקש בגג' (ירי סרק לפינה של מבנה כדי להזהיר את תושביו - תיכף נתקוף פה מטרה צבאית) כדי למזער ככל האפשר את היקף הנפגעים הבלתי מעורבים.

 מבחינה משפטית, מספיק להזהיר באמצעות עלונים המוטלים מהאוויר ובאמצעות טלפונים, כמו שעשה צה"ל בעזה ב'עופרת יצוקה' וב'עמוד ענן'. אולם, כדי שהפעילות תזכה גם בדעת הקהל הבינלאומית, מבצעים את ה'הקש בגג'". 

את אנשי הפרקליטות הצבאית מנחים ארבעה עקרונות:

א. ההבחנה בין אזרח ללוחם ובין מטרה אזרחית למטרה צבאית.

ב. הצורך הצבאי.

ג. המידתיות.

ד. שיקולים הומניטריים של אי-גרימת סבל מיותר לאוכלוסייה האזרחית ואפילו לאויב הצבאי. זה כולל גם אי-שימוש בסוגי תחמושת שונים.

הפרקליט הצבאי הראשי אומר שהדגש על הטמעת שיקולי המשפט הבינלאומי בשיקולי המפקדים בשדה יקבע במידה רבה את חופש הפעולה המבצעי של צה"ל ואת חופש התמרון המדיני של ממשלת ישראל במלחמה הבאה. לכן, הנושא חשוב כל כך ומוקדש לו מקום נרחב יחסית באימוני צה"ל ובתכנונים המבצעיים שלו.