שותקים בכיתה כדי לשרוד

עוד בערוץ הדעות של ynet:

תגור אתה באור עקיבא / זיו תדהר

הסגנון המתלהם של הטוקבקיסטים שתמכו בדעתה וביקשו את הוצאתו להורג (במקרה החמור) וסילוקו מאדמת המולדת האהובה (במקרה הקל) הוא תוצר של המערכת וההישג הגדול ביותר של התפישה החינוכית האנטי פלורליסטית. לפיכך, אין לנו להלין על כך שמיכאל בן ארי הוא גדול התומכים בקבוצת התלמידה והנוהים אחריה. זה רק מובן מאליו שהוא הפך נותן החסות המרכזי. גם הוא התגלמות דמות הבוגר הרצוי.

מעטים המקרים שראש מערכת החינוך בישראל נדרש למקרה קלאסי שבו מתגלמים כל הערכים הנלמדים בשיעורי אזרחות. זה המקרה שבו הדיבורים החשובים והגבוהים בשיעורי האזרחות הופכים למציאות ולא לריאליטי של סיסמאות במסיבות עיתונאים מרובות, מיותרות ופומפוזיות.

עתה הזמן של מערכת החינוך והעומד בראשה להיות אמיצים, לנצל את המראה המקרית שרשת אורט חשפה בפניה באמצעות אדם ורטה ולהבין כי ברחבי הארץ מתנהלים יום יום קרבות שכאלה. קרבות אלה בשיעורי האזרחות לא נחשפים בגלל שהמורים לאזרחות במקומות האחרים זהירים יותר (אמיצים פחות?) מלומר דברים המעוררים מחלוקת ומלקיים דיון פלורליסטי בעקבותיהם.

מורים אלה מבינים היטב את "רוח המפקד" או מפנימים את הצנזורה הפנימית שהם נתבעים אליה אם חפצי חיים הם. אל מול גילויי הגזענות שהתלמידים מפגינים, כחלק מיישום דמות הבוגר הרצוי, נעים המורים לא אחת בין הטיפות ושורדים את היום. כל שתיקה שרדנית שלהם מעצימה את דמות הבוגר הרצוי ומצמצמת את החזון של שיעור אזרחות חי, נושם, בועט, פלורליסטי, אם לא לומר - ערכי.

שיח החושף פחדנות 

המורים הללו לא תמיד אמיצים דיים כפי שאדם ורטה היה, ואפשר להבין אותם. מי צריך להיכנס לקרבות ידועים מראש שבמסגרתם איש מהממונים עליהם - מראש המערכת ועד אחרון המפקחים - לא יתמוך בהם? בעת מבחן הם יושלכו חסרי מגן ויהיו מרמס לשיח מונוליטי החושף פחדנות, מעמיד בספק ומלעיג את מטרות הוראות האזרחות כפי שהמערכת ניסחה.

ואלה המטרות: "הכרה בפלורליזם ובסובלנות כערכי יסוד בחברה דמוקרטית. הכרה בלגיטימיות של הבדלי השקפה בשאלות יסוד בחברה הישראלית... טיפוח סובלנות כלפי הזולת, פתיחות וכבוד הדדי ליחידים ולקבוצות שונות. עידוד שיח ביניהם והכרה בחשיבותו של יישוב מחלוקות בדרכי שלום".

שתיקתו הממושכת מדי של ראש המערכת במקרה זה היא התנפצות האומץ הציבורי האזרחי באופן החמור ביותר. מן הצד האחד, המערכת מבזבזת מאות רבות של שעות הוראה על מסע פרסום חסר ערך למה שמכונה "רפורמה", ומן הצד השני - ראש המערכת שנענה לכל מכתב של תלמיד באינטרנט נעלם ונאלם דום ומשתתק (תחת טענות שהיה בחו"ל) כאשר מושלך לחצרו המקרה המשמעותי ביותר שבו הוא צריך להביע דעה משמעותית על הנושא המשמעותי ביותר: אומץ.

אומץ חינוכי מתגלם ביכולת להביע עמדה ברגע שהיא אינה פופולרית. אומץ חינוכי הוא האמירה שתעורר דיון, שתעמיד את המחלוקת במבחן הראוי. אומץ חינוכי מביא לכך שלעתים אנשים משלמים מחירים, ושולמית אלוני הייתה התגלמותו לא אחת. אומץ חינוכי, ציבורי ומנהיגותי נעדר במשך שבועות מלשכתו השותקת של ראש המערכת. ההיסטוריה החינוכית תרשום ימים אלה כימים שבהם ראש המערכת לימד אותנו למידה משמעותית אודות שברו של האומץ. התנפצותו הרועמת. לידיעת המורים לאזרחות.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il