שקיעת האוניברסיטאות: "תנאי הסף מוגזמים"

לפני שש שנים ניסו 36,383 איש להתקבל לאוניברסיטאות, מעט פחות ממספר המועמדים למכללות באותה שנה - 38,280. לא חלפו שנים רבות והתמונה השתנתה לחלוטין. על פי דו"ח הלמ"ס שפורסם אתמול (ב'), לא פחות מ-45,482 מועמדים נרשמו למכללות בשנה שעברה, לעומת 29,749 לאוניברסיטאות. מה הוביל לזינוק העצום במספר הנרשמים למכללות ומנגד לנסיגה במספר המועמדים לאוניברסיטאות?

שיחות עם סטודנטים ודו"ח הלמ"ס עצמו מספקים חלק מהתשובות. במרוצת השנים הוקמו יותר ויותר מכללות, אבל הירידה במספר הנרשמים לאוניברסיטאות מעידה כי אין זה ההסבר היחיד לשינוי. על-פי הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קיים פער של יותר מ-80 נקודות בציון הממוצע בפסיכומטרי בין המבקשים ללמוד באוניברסיטאות (ציון ממוצע 618.7) לבין המועמדים ללמוד במכללות האקדמיות (ממוצע 538.3) - במקרים רבים כתוצאה מרף הקבלה הנמוך יותר. לא מדובר בציון הקבלה לחוג באוניברסיטה, אלא בציון הממוצע של המועמדים אליו.

המכללות משגשגות, האוניברסיטאות בירידה(צילום: shutterstock)

לא במפתיע, מנתוני הלמ"ס עולה כי קל יותר להתקבל למכללות. באוניברסיטאות ממוצע ההרשמות למועמד עמד על 1.33 - כלומר 3 מכל 4 מועמדים התקבלו ללימודים. במכללות שמונה מכל תשעה מועמדים התקבלו ללימודים. היצע המקצועות שאותם ניתן ללמוד באוניברסיטאות רב יותר, אבל בתחומים ספציפיים מספר המתקבלים ללימודים במכללות רב פי כמה. כך למשל, 5,200 התקבלו ללימודי משפטים במכללות בשנה שעברה, לעומת 1,300 באוניברסיטאות.  

במכללות מספר רב של מקצועות שממוצע הקבלה שלהם בציון הפסיכומטרי היה פחות מ-500. כדי ללמוד חינוך במכללות היה צורך בציון ממוצע של 451 בפסיכומטרי, ללימודים כלליים נדרש ציון 383, לתרבות ואמנות 422, לסוציולוגיה 447 ולקרימינולוגיה 473. באוניברסיטאות, מנגד, רק בשלושה מקצועות ציון הקבלה הממוצע בפסיכומטרי היה נמוך מ-500 - BA רב תחומי במדעי החברה, לשון עברית וספרות עברית.

"במכללה אני יכולה ללמוד בערב"

על רקע כוונתו של שר החינוך שי פירון לבטל את הבחינה הפסיכומטרית, מוכיחה שיחה עם סטודנטים כי אותה בחינה מהווה את השיקול המרכזי שלהם בבואם לבחור את מוסד הלימודים. שיר (23), סטודנטית למשפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, החליטה ללמוד במכללה כדי לוותר כליל על הפסיכומטרי. "בבגרויות יש לי ממוצע של 95, דבר שאפשר לי להתקבל ללימודים בלי לבזבז שנה על הבחינה הזו. לשמחתי הצלחתי להתקבל מיד כשהשתחררתי מהצבא".

(צילום: עידו ארז)

לשיר אמנם ברור כי קיים הבדל גדול בין תואר מאוניברסיטה לבין תואר ממכללה, אבל לדבריה, "בשנים האחרונות יש מגמה שגם בוגרי מכללות עושים סטאז' במשרדים גדולים ונחשבים. רוב הסטודנטים שלומדים איתי החליטו ללמוד במכללה בגלל תנאי הסף באוניברסיטה שהם פשוט מוגזמים". היא ציינה כי שנת לימוד אחת במכללה שווה לשכר הלימוד של תואר שלם באוניברסיטה, "אבל במכללה, בניגוד לאוניברסיטה, אני יכולה לבחור ללמוד במסגרת של לימודי ערב, כך שאני יכולה לעבוד במקביל לתואר. כמובן שגם ההורים עוזרים לי עם שכר הלימוד". 

שקד אביב (23), סטודנטית למדעי המחשב ולמדעי ההתנהגות במכללה למנהל בראשון לציון, עברה למכללה אחרי שהתחילה ללמוד באוניברסיטת תל אביב. "חוסר הגמישות הפריע לי. לאף אחד לא היה אכפת שחליתי במחלת הנשיקה ונאלצתי להיעדר מהלימודים - אם הייתי רוצה לחזור ללמוד הייתי צריכה לחכות שנה שלמה".

"הגדולה של המכללה - היחס האישי"

על ההבדל בין מוסדות הלימוד מוסיפה אביב: "באוניברסיטה תוכנית הלימוד הייתה די מיושנת ולמדנו שפת תכנות שכבר לא משתמשים בה. הגדולה של המכללה זה שתמיד מחדשים ושיש יחס אישי לכל אחד. אני ממש מרגישה שכל הצדדים, הן הסגל והן הסטודנטים, רוצים להצליח". אף שנבחנה בפסיכומטרי, אביב לא מרגישה כי עשתה טעות במעבר למכללה: "תוך כדי הלימודים אני עובדת וצוברת ניסיון, כך שביום שאפנה לשוק העבודה יהיה לי יתרון עצום".

למרות העלייה ההדרגתית והברורה במספר הנרשמים למכללות, המונופול של האוניברסיטאות בתחומים מסוימים והיוקרה שלהן משאירה אצלן סטודנטים רבים. מנתוני הלמ"ס עולה כי המקצוע הסלקטיבי ביותר באוניברסיטאות היה רפואה כללית, תחום שלא ניתן ללמוד במכללות, שהציון הממוצע של הנרשמים אליו עמד על 740. המקצועות הבאים ברשימה: מדעי הקוגניציה (735), מדעי המוח (709), רפואת שיניים (704), הפרעות בתקשורת (692), הנדסת חשמל (691) ופיזיקה (690).

(צילום: יריב כץ)

(מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

אוראל סופר (24), סטודנטית למדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת תל אביב, סבורה כי ההבדל המשמעותי ביותר בין אוניברסיטה למכללה דווקא לא מתרחש במועד הקבלה, אלא ביום שבו הסטודנטים יוצאים אל שוק העבודה. "כשמעסיקים קוראים בקורות החיים שכתוב אוניברסיטה זה עושה הרבה יותר רושם מכשכתוב מכללה", היא אומרת. "לדעתי, רוב הסטודנטים שלומדים במכללות עשו זאת בעיקר בגלל תנאי הקבלה הנוקשים והמבחן הפסיכומטרי שמצריך ציונים גבוהים".

"תנאי הסף הופכים את התואר ליותר נחשב"

גם לשיקול הכלכלי, מוסיפה סופר, יש חשיבות גדולה אצל הסטודנטים: "יש תארים, לדוגמה בלימודי תקשורת, שבמכללות לומדים בצורה הרבה יותר מעשית, אבל בגלל שבאוניברסיטה שכר הלימוד נמוך יותר סטודנטים בוחרים ללמוד באוניברסיטאות. אך עדיין תנאי הסף הגבוהים בסופו של דבר הופכים את התואר ליותר נחשב".

אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, התייחס לבחירות שעורכים הסטודנטים: "מנתונים שאספה מחלקת המחקר של התאחדות הסטודנטים עולה כי צעירים בישראל בוחרים את מוסד הלימודים האקדמי מתוך שיקולם להבטיח את עתידם המקצועי. סטודנטים העלו את הצורך להשתלב בצורה מיטבית בשוק העבודה. לאור זאת, הן האוניברסיטאות והן המכללות צריכות להתאים את התוכניות האקדמיות לצרכים הקיימים של הסטודנטים".

מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר בתגובה: "האוניברסיטאות הן מוסדות המחקר המרכזיים והמובילים במדינה, שלהן תרומה מכרעת לעתידה ולהתפתחותה של מדינת ישראל והיחידים בהם נלמדים תארים מתקדמים. אי לכך, תנאי הקבלה באוניברסיטאות גבוהים יותר ותוכניות הלימודים בהן דורשות עמידה במידת קושי ועומס ובתנאים שלא כל הסטודנטים מבקשים לעמוד בו. מאידך, אותם סטודנטים העומדים בתנאים אלו, זוכים להיות חלק ממוסדות המחקר המובילים ולקבל תואר של אוניברסיטה, על כל המשתמע מכך".