פעם הייתי מתכננת ערים, היום אני דולה

בגיל 22, לאחר הטיול הגדול החלטתי שאני יודעת מה אני רוצה לעשות שאהיה גדולה - להיות מתכננת ערים ואזורים. המקצוע נשמע לי מרתק וכמי שאהבה להסתובב בעולם ולגלות מקומות חדשים, זה נראה המקום הנכון עבורי - אך המסלול היה ארוך.

עושים שינוי - לכתבות הקודמות בסדרה:

• פעם הייתי עו"ד, היום אני בעלת קונדיטוריה
• עזבתי את המחשבים ועברתי לעבוד עם אנשים
• פרסומאי שהפך מורה: רוצה לחיות, לא לשרוד
  

תכנון ערים ואזורים נלמד בארץ כתואר שני בטכניון. כדי להגיע לחיפה עברתי בבאר שבע, שם למדתי לתואר ראשון בגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, סיימתי את התואר בהצטיינות והמשכתי ללימודי התואר השני. את הקריירה כמתכננת ערים התחלתי במשרד תכנון קטן ומשם המשכתי למשרד לתכנון תחבורה, שבאותו זמן סיפק שרותים לנ.ת.ע, החברה שמתכננת את הרכבת הקלה בתל אביב.

אהבתי את העבודה אבל תמיד היה משהו חסר, הרגשתי שהלב שלי לא שם, או כמו שאמרה לי פעם מישהי "את אמורה לעבוד עם אנשים ולא עם ערים". אבל אני המשכתי גם אחרי שנולדה בתי הבכורה.

התחלה לא פשוטה

השינוי החל עם לידתו של בני השני, כשהייתי בת 34. התינוק המקסים הביא איתו קושי בהתמודדות עם החיים אחרי הלידה וההתמודדות הביאה אותי לתובנה שנשים אחרי לידה אינן מקבלות את התמיכה והעזרה לה הן ראויות. 

מהר מאוד הבנתי מה יעודי בחיים – לתמוך בנשים אחרי לידה ולהיות עבורן אוזן קשבת בשילוב עם ידע מקצועי בטיפול באם ובתינוק.  אבל השינוי שנראה לי טבעי לחלוטין היה קשה עבור הסביבה הקרובה, המשפחה והחברים.

גרי. "השינוי שהיה לי טבעי - היה קשה לסביבה הקרובה(צילום: סטודיו התחלות)

לפני 8 שנים, דולה לאחר לידה היה מקצוע חדש לחלוטין. מעטים הכירו אותו ומוזר היה בעיניהם שבחרתי לצאת לדרך שרב הנסתר בה על הגלוי, בעודי מחזיקה משרה "מסודרת".

ההתחלה, כמו טיבן של התחלות לא הייתה פשוטה. החלטתי לעזוב את העבודה, דווקא בשלב בו הרחבנו את המשפחה, היוותה מעמסה רצינית. אך אני הייתי חדורת אמונה בכך שאצליח גם אם המחיר הוא ירידה ברמת החיים. היום אני מייעצת לדולות לאחר לידה שלומדות אצלי בקורסים להתחיל את השינוי כשהן עדיין אוחזות במשרתן הקודמות ובכך להקטין את הקושי הכלכלי של תחילת הדרך.

אחד הקשיים לדעתי בהסבה מקצועית הוא המחשבות הטורדניות על הפער בין ההשתכרות העכשווית לבין הפוטנציאל שלא מומש במקצוע הקודם. לכן צריך להגיע למקצוע החדש כאשר בטוחים שזה מה שרוצים לעשות והמקצוע החדש ממלא במקומות אחרים, שונים מהכיס.

תחושת שליחות

מאז ההחלטה על השינוי למדתי בהתמדה את מקצוע התמיכה לאחר לידה על כל נושאיו השונים. הרחבתי את הידע המקצועי והמעשי שלי והיום אני גאה להיות אחת מחלוצות המקצוע בארץ וכמי שהביאה את התמיכה המתאימה למשפחות אחרי לידה לבתים רבים.

להיות דולה אחרי לידה זה לא מקצוע "רגיל", יש בו שליחות גדולה שמתבטאת בהעלאת המודעות לנושא התמיכה לאחר לידה בקהילה ובחברה והפיכת השרות שאני מעניקה לשרות לגיטימי עבור משפחה אחרי לידה, בדיוק כמו לקנות עגלה.

כשהתחלתי בשינוי המקצועי חשבתי, שאני ממשיכה בדרך שונה לגמרי וכי לא אשתמש בכל הידע שצברתי כמתכננת. להפתעתי ולשמחתי אני מוצאת קשר הדוק בין שני המקצועות, והידע שרכשתי כמתכננת עוזר לי כמעט בכל אספקט של מקצועי החדש - החל בבניית תהליך תמיכתי למשפחה החדשה ועד הכנת הרצאות, עמידה מול קהל והכשרת נשות מקצוע לתמיכה לאחר לידה בקורס דולות לאחר לידה שאני מרכזת ומעבירה.

אני שמחה על השינוי המקצועי שעשיתי ועל כל הדרך, החל מהלימודים לתואר הראשון, דרך התואר השני ועד ההכשרה החדשה כדולה לאחר לידה. הלימודים בטכניון עיצבו אותי כאדם מקצועי השואף למקסם את השגיו - אני לקחתי את זה לתחום אחר לגמרי, בו אני מרגישה הכי נכון עם עצמי.

מיכל גרי היא דולה ומלווה לאחר לידה, לאתר של מיכל www.tilta-doula.co.il