טירופו של המלך אריק / השבוע לפני
הוא הביא למנצ'סטר יונייטד ארבע אליפויות ושני דאבלים, אבל אם תשאלו את אריק קאנטונה מה הרגע הגדול ביותר שלו במדים האדומים, תשובתו תהיה: "כשבעטתי בחוליגן ההוא". חזרה ל-25 בינואר, 1995
קאנטונה: "כן, אני מתחרט על זה שלא בעטתי בו חזק יותר."
84 שערים הבקיע אריק קאנטונה במנצ'סטר יונייטד, והבעיטה הכי מפורסמת שלו בכלל לא הייתה בכדור אלא באוהד, תוך זינוק ליציע, עם הפקקים קדימה, ישר לחזה.
4 אליפויות 2-ו דאבלים הוא הביא לשדים האדומים אחרי 26 שנות נהי, ו"הרגע הכי גדול בקריירה שלי היה כשבעטתי בחוליגן ההוא."
9 חודשי השעיה היו העונש על החטא, ואף אחד באולד טראפורד לא כעס עליו לרגע, גם אחרי שהקבוצה איבדה בגללו את האליפות לבלקבורן. כי זה היה קאנטונה, לטוב ולרע, ואתה לא יכול לכעוס על הילד הרע הכי טוב שהיה לך אי פעם. 6 עונות, 5 אליפויות עם 2 קבוצות, זה המאזן שלו באנגליה, ואלמלא שרר אצלו יחס הפוך בין אורך הפתיל לגודל האף, זה גם היה 6 .6-מ
7 היה מאז ומתמיד מספר השמור לגדולים ביותר בקבוצה הגדולה ביותר באנגליה. בסט ורובסון לבשו אותו לפניו, בקהאם ורונאלדו אחריו. אבל אף אחד לא עטה את החולצה האדומה עם הצווארון מורם כמו קאנטונה. כמו טווס. כמו מלך.
"להיות צרפתי זה קודם כל להיות מהפכן"
כדי להבין את עוצמת האירוע, צריך להבין את עוצמת המותג אריק קאנטונה. אין כדורגלן שמסמל את מהפכת הפרמייר-ליג כעסק גלובלי משגשג יותר ממנו. הליגה החדשה נוסדה ,1992-ב והצרפתי המוחצן היה ונשאר הכוכב מספר 1 שלה. אחרי האליפות עם לידס הוא עבר ליונייטד תמורת 1.2 מיליון ליש"ט, בערך המחיר של עומר דמארי, במטרה להשיב לה את הכתר לראשונה מאז .1967 המשימה הושגה, האגדה נולדה.
ובחזרה לבעיטת הקונג פו, אולי התקרית הכי מדוברת בתולדות הכדורגל העולמי יחד עם הנגיחה של זידאן במטראצי בגמר המונדיאל (מה הקטע של הצרפתים עם מכות יבשות לחזה)?. זה קרה 25-ב בינואר .1995 יונייטד, שבינתיים אספה אליפות שנייה ברציפות, הגיעה למשחק מול קריסטל פאלאס בסלהרסט פארק, ומבחינת קאנטונה בן ,28-ה הערב העמוס התחיל בדקה ,48-ה כשהקוון קלט אותו בועט במגן ריצ'רד שו והשטנקר לשופט. החלוץ חטף אדום והתחיל לצעוד לחדר ההלבשה, ופתאום, משום מקום, זינק ליציע ותקף את מת'יו סטיבנס, אוהד קריסטל פאלאס בן ,20 במתקפת אוויר-קרקע של בעיטה ואגרופים.
אז מה הצית את טירופו של קינג אריק?
לפי הדיווחים, סטיבנס צעק לו "אנא ממך, חזור בבקשה לצרפת" (ייתכן שקצת עידנתי את הניסוח). תגובה מזעזעת? בוודאי. מפתיעה? אולי, אבל מדובר בשחקן שפעם זרק כדור על שופט, ואחרי שהדיינים הרחיקו אותו לחודש עבר אחד אחד וקרא להם "אידיוט." שחקן שפעם הטיח נעליים בחבר לקבוצה והטיח במאמנו בנבחרת שהוא "שק חרא."
בתקרית שלנו, מעבר להשעיה הממושכת, קאנטונה גם נידון לשבועיים מאסר, עונש שהומר 120-ב שעות עבודה למען הקהילה. סרט הקפטן בנבחרת נשלל ממנו, והוא לא הופיע בה עוד. ליונייטד, לעומת זאת, הוא חזר כמו חדש, והוביל אותה לעוד שתי אליפויות, לפני שפרש מכדורגל בגיל ,31 בשיאו, בדרך לקריירה מצליחה כשחקן קולנוע ותיאטרון. ככה אצל אריק קאנטונה. הכדורגל תמיד היה ההצגה הפרטית שלו.