הקרב על הגדר שתגן על ירושלים מדרום
הטרסות העתיקות בבתיר הן אתר מורשת ייחודי. גם מאבק התושבים נגד גדר ההפרדה - בלי הפגנות סוערות, בתמיכה שקטה של מתנחלים - ממש לא רגיל. לקראת הכרעה בבג"ץ, מכל צד של הגדר ההדמיה שלה נראית אחרת
הנוף הנשקף ממעלה הכפר בתיר שמדרום לירושלים הוא ייחודי. הכפר בנוי במעלה ההר ומתחתיו משתפלות טרסות עתיקות ומרהיבות, מלאות בגידולים חקלאיים. הטרסות העתיקות מושקות באופן מסורתי מנביעה טבעית אשר זורמת מטה אל בריכת אגירה וממנה לתעלות המפזרות את המים במורד השטחים החקלאיים. הנוף אינו מעיד על המאבק הארוך של תושבי הכפר נגד תוואי גדר ההפרדה שמתוכננת בסמוך לכפר. לטענת התושבים, היא תהרוס חלק מהטרסות העתיקות שמועמדות להפוך לאתר מורשת עולמי מטעם אונסק"ו.
עוד חדשות
"תוכנית קרי": חילופי שטחים ונסיגה מהבקעה
למרות הרבנים: שיא במספר הדתיות בצה"ל
היום (ד') יתקיים דיון מכריע בבג"ץ בעקבות עתירה שהגישו התושבים בשיתוף ארגון "ידידי כדור הארץ", שלאחריו יוחלט אם המדינה מקבלת את התוואי החלופי שאותו מציעים העותרים. גם רשות הטבע והגנים צורפה לעתירה וצידדה בעמדת הארגון.
בתחילה הציע משרד הביטחון להקים חומת בטון בחלק מהתוואי השנוי במחלוקת שנפרס לאורך 500 מטרים, ובשאר התוואי מכשול גדר, אולם במהלך הדיונים השתנתה עמדתו והוצע שהגדר תיפרס לכל האורך. בין היתר, הגדר אמורה להגן על נתיב הרכבת מירושלים לתל אביב אשר עובר בתחתית הוואדי ובצמוד לטרסות, אלא שהעבודות להקמת קו הרכבת המהיר לתל אביב אמורות להסתיים ב-2017 בנתיב שונה ובמקום אחר.
בשנה שעברה החל משרד הביטחון בביצוע עבודות ראשוניות לקראת הקמת הגדר, אולם בעקבות העתירה הוציא הרכב בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס צו על תנאי. הצו אסר על משרד הביטחון להמשיך בעבודות ולהשיב מדוע לא יבוטל או ישונה תוואי הגדר באזור הכפר, או לחלופין מדוע לא תשונה תצורת הגדר.
במונחים פלסטיניים, ניתן להגדיר את בתיר ככפר "צפוני" שתושביו מתעקשים שלא לנהל את המאבק נגד תוואי הגדר בצורה של ''התנגדות עממית'' בדומה לכפרים אחרים דוגמת בילעין ונעלין. "אנחנו לא צריכים התנגדות עממית. יש לנו את בית המשפט הישראלי ואנחנו סומכים על השיפוט שלהם", אומר ראש המועצה אכרם באדר. "אנחנו מעוניינים בביטחון ובשקט כפי שהוא נשמר כאן לאורך השנים ותמיד כיבדנו זאת, לכן גם אין כאן צורך בגדר בשל צרכים ביטחוניים. כל מי שניסה לשנות את האיזון הזה בעבר - נעצר על-ידינו".
ההחלטה לפעול בלי הפגנות מעוררות הדים גובה מהתושבים מחיר גם בתוך החברה הפלסטינית. רבים רואים אותם בעין עקומה. "אין לנו שום דבר נגד ביטחון", מסביר מוחמד עבידאללה, תושב הכפר החבר בארגון ''ידידי כדור הארץ'', "אבל אנחנו נגד הריסת הטבע כאן".
אפילו בהתנחלויות מתנגדים לגדר
ייחוד נוסף במקרה של בתיר הוא שלתוואי הגדר הנוכחי מתנגדים גם תושבי ההתנחלויות השכנות בגוש עציון ובבית"ר עילית. שיתוף פעולה אקטיבי לא קיים ביניהם לבין הפלסטינים, הבנה שקטה יש.
מנכ"ל ''ידידי כדור הארץ'' בישראל גדעון ברומברג טוען שהמדינה חייבת לשים לב לשיקולים נוספים מעבר לביטחון. "למרות שטרסות בתיר אינן מוכרות לישראלים רבים, מדובר באתר מורשת יחיד מסוגו ברמה עולמית שיש לעשות כל מאמץ לשמרו, ללא קשר למיקום הגיאוגרפי שלו. החלופות לתוואי הגדר קיימות ואנו מקווים שבג"ץ יקבל את עמדתנו ואת עמדת רשות הטבע והגנים, ויאפשר הקמת תוואי שיישמר את האתר הייחודי הזה".
הארגון צירף לתוואי המוצע חוות דעת של עמוס הירשברג אייל, יוצא מערכת הביטחון שמנהל כיום חברה המספקת פתרונות בתחומי האבטחה האזרחית והצבאית. חוות הדעת אישרה שניתן לממש חלופה למכשול קו התפר באמצעים טכנולוגיים כך שתצמצם את הנזק הסביבתי למקטע המדובר ותהיה יעילה לפחות כמו מכשול קו התפר במקומות אחרים.
ראש המועצה באדר ציין כי הוא אופטימי שהכרעת בג"ץ תהיה לטובת התושבים ותביא לשינוי התוואי המוצע על-ידי משרד הביטחון. הוא הבהיר שגם אם בית המשפט יפסוק נגדם, הם ימשיכו את מאבקם באמצעים לא אלימים בהתאם לדרך שאותה נקטו עד היום.
"זו הפרצה האחרונה בהגנה על ירושלים"
גורם במערכת הביטחון אמר ל-ynet כי טענות התושבים והארגון אינן מדויקות באשר לנזקים הסביבתיים הצפויים. לדבריו, משרד הביטחון העניק חשיבות לערכי הטבע ותכנן שהפגיעה בטרסות תהיה מינימלית - רק טרסה אחת תיפגע, וגם היא תשוקם. המכשול, כך נטען, יהיה ברוחב 15-8 מטרים, מעט יחסית למקומות אחרים.
הגורם הדגיש כי גובה הגדר המתוכנן לא יעלה על שלושה מטרים וחצי. "אין כל קשר בין המצג שאותו מציירים העותרים לבין המציאות. הטרסות לא ייהרסו וגם מערכת ההשקיה המסורתית לא תיפגע". למרות טענות התושבים, הוא ציין, מאזור הכפר יוצאים פלסטינים שחודרים לישראל לשהייה בלתי חוקית. הגורים טוען כי החלופה שלפיה יותקנו במקום רק אמצעים טכנולוגיים עם גדר נמוכה אינה יעילה וכי היא נבחנה ונפסלה מכיוון שלא עמדה בדרישות הסף הביטחוניות.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי מדובר ב"פרצה האחרונה שנותרה בהגנה על תושבי ירושלים. התוואי תוכנן לצורך ביטחוני מובהק שהוכר בבג"ץ והוא מניעת כניסת מחבלים באופן חופשי לעורף ישראל והגנה על קו הרכבת לבירה שעובר בסמוך לתוואי זה. בתכנון התוואי נמצאו פתרונות ייחודיים להבטיח שהפגיעה בנוף תהיה מזערית, תוך לקיחת סיכונים ביטחוניים. מערכת הביטחון אינה יכולה לקבל את דרישות העותרים לבטל את הגדר הפיזית, שהיא המרכיב הבסיסי ביותר של המכשול הביטחוני".
לפנייה לכתב/ת 
