המגפה והחשש: המוות השחור עלול לחזור?
בעזרת DNA מקורבנות מגפת דבר לפני 1,500 שנה, שקטלה עשרות מיליונים, הרכיבו מדענים את הפרופיל הגנטי של החיידק והזהירו: "זה יכול לקרות שוב"
"לעתים הגוף מתכסה בפצעים ובמורסות שחורות בגודל של עדשים - ואז לא שורדים אפילו יום אחד. במקרים אחרים מתים תוך כמה ימים. אבל כולם נכנעים בסופו של דבר". הכותב: ההיסטוריון פרוקופיוס. המקום: קונסטנטינופול, כיום איסטנבול. השנה: 542 לספירה. הרקע: מגפה מחרידה משתוללת בעולם כולו.
עוד בחדשות
אוניברסיטה או מכללה: מה מכריע בבחירה?
גיבור היום: מנע משודד בנק להימלט עם השלל
תקלה בגשושית הסינית: "לילה טוב אנושות"
פרוקופיוס תיאר את מגפת הדבר של יוסטיניאנוס, שאת התוצאות האיומות שלה ראה במו עיניו. המגפה כונתה על שם יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, שלקה במחלה אך שרד. מגפה זו, הראשונה מבין שלוש מגפות כלל-עולמיות, הרגה בין 25 ל-100 מיליון איש ברחבי אסיה, צפון אפריקה ואירופה. אחרי שנתיים שבהן השתוללה המגפה, היא חזרה בגלים לפני שנעלמה באופן מסתורי באמצע המאה השמינית.
באמצעות DNA שהוצא משן של שניים מקורבנות הדבר שנקברו בבית עלמין בעיר אשקיים שבגרמניה, לפני 1,500 שנה, הצליחו מדענים לבנות מחדש את הפרופיל הגנטי של ה"רוצח" ואמרו כי היכולת שלו לעבור מוטציה מהווה סכנה גם בימינו אנו.
מזל שיש אנטיביוטיקה
המדענים גילו כי זן של החיידק הירסיניה פסטיס שגרם לדבר של יוסטיניאנוס שונה מזה שהוביל למגפה השחורה במאה ה-14, אז מתו מדבר 30 מיליון אירופאים. הוא גם שונה מזה שגרם להתפרצות נוספת של דבר במאה ה-19. במחקר, שפורסם במגזין "The Lancet Infectious Diseases", נכתב כי הממצאים מאשרים את תפקידן של חולדות כ"מקור הטבעי" של החיידק. דבר היא מחלה זיהומית של מכרסמים המועברת לבני אדם על-ידי עקיצה של טפילים, בעיקר פרעושי העכברושים.
"אנחנו יודעים שהבקטריה הספציפית עברה ממכרסמים לבני אדם במרוצת ההיסטוריה, ואותם מכרסמים הקשורים לדבר עדיין קיימים כיום בחלקים רבים של העולם", אמר פרופ' דייב וגנר מאוניברסיטת נורת'רן אריזונה. "אם מגפת יוסטיניאנוס הייתה יכולה להתפרץ בקרב בני אדם, לגרום למגפה כלל עולמית ואז להיעלם - זה אומר שזה יכול לקרות שוב. למזלנו יש לנו עכשיו אנטיביוטיקה שניתן להשתמש בה ביעילות נגד דבר, ובכך להקטין את הסיכויים לעוד מגפת ענק".
איך פרצה, איך נעלמה?
40% מהנדבקים בדבר של יוסטיניאנוס מתו מהמחלה, וההיגיינה הנמוכה של אותם ימים רק תרמה לקטל. עם זאת, עדיין לא ברור כיצד פרצה המגפה - אם זה קרה ללא התרעה מוקדמת או שלמעשה היא השיא של התפרצויות נפרדות, שאירעו במהלך כמה מאות שנים.
לגבי היעלמותה של המגפה קיימות שתי תיאוריות. על-פי האחת, לאחר שכל כך הרבה בני אדם נדבקו רמות ההגנה הפנימיות עלו, והחיידק לא היה יכול להתפשט עוד בקלות. התיאוריה האחרת אומרת כי שינוי במזג האוויר מנע את התנאים הדרושים לחיידק להתפשט. לפני כל אחת מהמגפות הייתה תקופה גשומה מאוד. כמו כן, מזג האוויר היה לא יציב בעת ששלוש המגפות פרצו.
מחלת הדבר מאופיינת בחום גבוה, בהתנפחות בלוטות הלימפה או בדלקת ריאות קשה ובאפיסת כוחות. היא נותרה בעיה חמורה במדינות מסוימות בעולם השלישי. בין 1,000 ל-2,000 מקרים של דבר מדווחים מדי שנה לארגוני הבריאות העולמיים, ונתון זה כנראה נמוך מהמספר האמיתי.
לפנייה לכתב/ת 
