אלכסנדר קולארוב כבר לא צריך להתגונן
הסרבי היה אחד השחקנים המושמצים בקרב אוהדי מנצ'סטר סיטי ושם נרדף לחור בהגנה, עד שהגיע מנואל פלגריני והפך אותו לשותף בלתי נפרד להצלחה של הקבוצה העונה. הערב (21:45) הוא מתארח אצל טוטנהאם
ערב מחזור הנעילה רכש האיטלקי - דמות נערצת ביציעי אצטדיון איתיחאד ופחות אהובה בחדר ההלבשה - מודעה בגודל של עמוד שלם ב"מנצ'סטר איבנינג ניוז" ובה כתב לאוהדי סיטי: "תודה על שלוש שנים נפלאות, תמיד תהיו בליבי. צ'או. רוברטו מאנצ'יני". על התענוג הוא שילם לא פחות מ-6,000 ליש"ט.
הקהל המקומי החזיר למאנצ'יני באותו מטבע ובמפגן אהדה מרשים, שכלל דגלים, שלטי מחווה, שירים וקריאות בשמו של המנג'ר לשעבר. גם שער הניצחון המרהיב של הקנריות, שנכבש ע"י ג'וני האוסון אשר דהר לאורך מחצית מגרש וניער תוך כדי כך שישה משחקני הסיטיזנס, נבלע בשיח על עזיבתו של האיטלקי, הביקורות הקשות נגד המועדון וזעם האוהדים, שבהחלט הורגש באותו ערב.
הטיפול לו זכה אלכסנדר קולארוב, מגינה השמאלי של סיטי, היה ההפך הגמור מזה שקיבל מאנצ'יני ורק המחיש את האווירה הצורמת, כמו גם את חוסר ההסכמה ששרר באיתיחאד. בשלהי המשחק ספג הסרבי בוז צורם מקבוצת אוהדים ביציע, שהוסיפו להתגרות בו עם קריאות עידוד כלפי גאל קלישי - יריבו על חולצת ההרכב. האקט גרר ויכוחים קולניים בין אוהדי הסקיי-בלוז, כאשר לצד המקללים היו גם אחרים שהגנו על השחקן, שלא נותר חייב וסינן קללה עסיסית משלו.
במהלך שלוש עונותיו הראשונות במועדון, קולארוב צבר לעצמו לא מעט מתנגדים ביציעים. בקיץ 2010 הוא נרכש מלאציו תמורת 19 מיליון ליש"ט - לא רחוק מהסכום ששילם המועדון עבור דויד סילבה
ויא יא טורה (24 מיליון ליש"ט), שהתבררו כהצלחות מסחררות. תג המחיר הגבוה שהוצמד לסרבי היה בעוכריו, והאוהדים שהאמינו שקבוצתם מחזיקה באחד המגינים הטובים בעולם, חשו תסכול כשביצועיו של האחרון היו רחוקים מלעמוד בציפיות הרבות והחווירו בהשוואה ליתר שחקני הרכש.
לצד יכולות התקפיות לא רעות ומומחיות בכיבוש שערים ממרחק, ובעיקר בבעיטות חופשיות, קולארוב התברר כחור בהגנה וגרר תהיות באשר לתפקידו האמיתי על המגרש, כאשר עמדת המגן השמאלי נראתה לא אחת כחלשה ביותר ברביעייה האחורית של הסיטיזנס. "הכיסוי ההגנתי שלהם הוא לא הטוב ביותר, במיוחד בצד שמאל. קולארוב, קלישי וג'וליאון לסקוט לא עשויים מהחומר שאיתו זוכים בליגת האלופות", כתב אלן האנסן, בלם העבר של של ליברפול, בטורו האישי ב"טלגרף".
גם מאנצ'יני הבין די במהרה שקולארוב לא מסוגל להחזיק לו את האגף ושלח לשם את פבלו סבאלטה, במקור מגן ימני. בקיץ 2011 האיטלקי כבר הביא את קלישי מארסנל, בפחות ממחצית הסכום שנאלץ לשלם עבור הסרבי. הצרפתי תפס מיד מקום של קבע בהרכב והיה אחד השחקנים היציבים בעונת האליפות של המועדון. קולארוב, לעומתו, נאלץ להסתפק בפירורים ורשם הופעות בעיקר במפעלי הגביע השונים, לפרקים בעמדת הקשר.
בקמפיין שעבר העוינות כלפי המגן הגיעה לשיא, בעוד שעל המגרש הוא זכה ליותר קרדיט ממאנצ'יני. חלק גדול מהאוהדים התקשה לקבל זאת ומרט את שערותיו מראשו בכל פעם שהסרבי הועדף על פני קלישי ב-11. "ביום ראשון הלכתי לכנסייה והתפללתי שקולארוב לא ישחק", הייתה אחת מיני הודעות רבות באחד הפורומים של אוהדי הקבוצה לאחר עוד הופעה חלשה של השחקן.
במקרה אחר, רבים ראו בו כאחראי ישיר להפסד 2:0 לאברטון במחזור ה-30, שהותיר את הקבוצה 15 נקודות מאחורי מנצ'סטר יונייטד: "כולנו ראינו את אלכסנדר האומלל מעונה בצורה כה קשה על ידי שיימוס קולמן, עד כדי כך שהוא לבטח בילה את 'יום סנט פטריק' כשהוא חווה פלאשבקים נוסח מלחמת וייטנאם".
למי קראתם מגן?
בקיץ האחרון מעטים הימרו שקולארוב ימשיך לעונה רביעית במנצ'סטר, בעוד הוא עצמו הטיל ערפל בנוגע לעתידו. "אני רוצה להישאר, אבל אם אמשיך שלא לקבל מקום בקבוצה הראשונה, טבעי שאצטרך להעריך את הדברים מחדש. בכל אופן, לא רק לי יש מילה בסוגיה, אלא גם למועדון", אמר השחקן, שזכה בשעתו לחיזורים מיובנטוס ובהמשך שוכנע להישאר ע"י המנג'ר הנוכחי, מנואל פלגריני. במבט לאחור, ייתכן שזו ההחלטה המוצלחת ביותר שקיבל לאורך הקריירה שלו.
במהדורה הקודמת שלה סיטי הייתה בראש ובראשונה קבוצה שחושבת הגנה, פועל יוצא של מנג'ר שמרן כמאנצ'יני. במתכונת הזו, קלישי, מגן סולידי ואחראי מקולארוב, התאקלם טוב יותר. אלא שהאג'נדה ההתקפית המובהקת שהנהיג הצ'יליאני בקבוצתו, הייתה כחבל הצלה עבור הסרבי ואיפשרה לו להבליט את הנקודות החזקות במשחק שלו - פריצות באגף, כדורי רוחב קטלניים ובעיטה עוצמתית.
פלגריני הוא מנג'ר שאוהב מגינים בעלי אופי התקפי ודורש מהם לצאת קדימה. במלאגה, מי שעשו את העבודה עבורו היו נאצ'ו מונראל וחסוס גאמס. בסיטי אלו הם סבאלטה וקולארוב, שמועדף לאחרונה מסיבה ברורה על פני קלישי ההגנתי יותר. שיתוף הפעולה של מי שמכונה "רוברטו קרלוס הסרבי" יחד עם הקשרים היצרתיים של הסיטיזנס, בעיקר דויד סילבה וסמיר נאסרי שמייצרים עבורו שטחים פנויים, הוא נשק בלתי מבוטל בארסנל ההתקפי של הסקיי-בלוז.
החודש האחרון היה ככל הנראה המוצלח ביותר של קולארוב מאז הגיע למנצ'סטר סיטי וכלל שני שערים ושלושה בישולים בכל המסגרות. העונה יש לו ארבעה כיבושים וחמישה אסיסטים.
בנוסף, בין המגינים בליגה הוא מדורג שני בבישולים, שלישי בייצור הזדמנויות (1.2 למשחק) וראשון בניסיונות בעיטה לעבר השער (1.9). את הנתונים המרשימים הללו ניתן לזקוף גם לזכותם של טורה, מרטין דמיקליס וחאבי גרסיה, שמחפים על חברם לקבוצה בכל פעם שהוא עולה להתקפה.
כשנשאל לאחרונה על השיפור הדרמטי ביכולתו, השיב קולארוב: "אני אותו השחקן שהייתי בעונה שעברה ולפני שנתיים-שלוש, רק שבאותה תקופה על כל משחק שבו שותפתי, הייתי יושב שלושה בחוץ וזה הקשה עליי ליצור עקביות ולהיכנס לכושר טוב. עכשיו, כשאני משחק בקביעות, אני מראה לכולם מה אני מסוגל לעשות".
אז ייתכן שקולארוב הוא עדיין אותו מגן שלא ממש יודע להגן, אבל כשהמנג'ר שלך נוקט בגישה לפיה "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה", מי אמר שהוא צריך להשתנות?
לפנייה לכתב/ת 
