לינקים: סיפורו העצוב של N
סחיטה, כופר, וכניעה תוך הפסד של 50 אלף דולר (אולי) - בדרמה בזעיר אנפין על רקע רשת המיקרו בלוגינג טוויטר; האם פייסבוק גוססת (כן כמו כולם), מה צריך להכין לקראת שבוע הבא (כפיל) ולמה חיילים קצת גייז בשוודיה (כי זה מצחיק). כל מה שקרה השבוע ברשת . לא כולל יום שלישי. בו אנחנו נחים. תורידו את הגלאס ובואו נדבר על זה
לנאוקי הירושימה (Naoki Hiroshima) היה הכל. כמהנדס תוכנה עם עבר בגוגל, הוא חי בבירת ההייטק של העולם - פאלו אלטו, קליפורניה, יחד עם שני ילדים מקסימים, והיה לו גם שם ממש מגניב בטוויטר: האות N. רק לעוד 25 אנשים בעולם יש שם כזה - שהוא רק אות אחת. החשבון עמד בפרץ של נסיונות פריצה רבים ולטענתו של הירושימה (לבלוג שלו), כבר הוצע לו בעבר 50 אלף דולר על הכינוי הזה. את הכסף הזה הוא כבר לא יקבל - לאחר שנאלץ לוותר על החשבון לאחר מתקפה וחטיפה.
מעשה שהיה כך היה: ב-20 לינואר מתקשר ההאקר X לפייפאל וטוען שהוא עובד שם. הוא מצליח להוציא מהפקיד את 4 הספרות האחרונות של הכרטיס של הירושימה. לאחר מכן:
- ההאקר מתקשר לשירות האחסון Godaddy, טוען שהוא הירושימה ומבקש לשנות כתובת מייל אליה החשבון מקושר. הוא אומר שהוא איבד את הכרטיס אבל זוכר את ארבע הספרות האחרונות.
- גו דדי דורשים אמנם 6 ספרות, אבל לא נורא! הבחור במענה הטלפוני נותן לו לנחש (!) את שתי הספרות החסרות.
- בשלב הבא, הבחור ככל הנראה נכנס אז לחשבון גו דדי של הירושימה ולוחץ על "שכחתי ססמה" ומקבל איפוס ססמה למייל החדש.
- החשבון נלקח בשבי.
משראה כי החשבון שלו נפרץ, אץ לו רץ לו הירושימה לטלפון והתקשר לגו דדי. משנשאל לאמצעי זיהוי, נתן את 6 הספרות האחרונות של כרטיס האשראי שלו. נחשו מה? הן כבר שונו. בינתיים, טייל לו הפורץ בשרת של גו דדי. משראה שחשבון הטוויטר לא מקושר לשם, החליט ללכת על סחיטה: הוא פנה להירושימה בפייסבוק בדרישה לפנות את הכינוי N, כדי שלא יקרה משהו רע לאתרים ולכל המידע הדיגיטלי שלו בגו דדי. הירושימה הסכים. סוף דבר: היום כינויו בטוויטר N_is_stolen ("גנוב").
לטורים הקודמים:
סיפורו של MAT
בבלוג שלו כתב הירושימה כי הסכים לתנאי החוטף כי פחד שיקרה לו מה שקרה למאט הונאן, כתב wired. המקרה הזה מחזיר אותנו ל-2012 - ונגמר רע הרבה יותר: במקרה של הונאן נמחקו לו אלפי מיילים, תמונות של בתו הקטנה וכל המידע על מכשירי האפל האייפון, האייפד והמקבוק שלו.
אצלו זה עבד כך: האקר שהתקשר לאמזון, הזדהה כמאט, ואמר שברצנו להוסיף אמצעי תשלום. כאמצעי אימות, ההאקר נתן את כתובת המייל, וכתובת פיזית של מאט (לא בעיה להשיג).
לאחר מכן התקשרו ההאקרים שוב ואמרו לאמזון את המספר המזוייף שנתנו בשיחה הקודמת וביקשו לשנות את כתובת המייל. כעת, הגישה לאמזון הייתה פתוחה ושם, יש לך את שני כרטיסי האשראי – כלומר 4 הספרות האחרונות. זה הספיק במקרה ההוא, ב-2012, כדי להתקשר לאפל – לשנות את כתובת המייל, להשיג גישה לחשבון – ולהתחיל להשתולל גם בטוויטר שלו.
המסקנות מהסיפורים? אפל ואמזון לדוגמה שינו נהלים וחידדו את אלו שהופרו. הירושימה, אולי הגיע למסקנה שעדיף בלי. הוא כתב באחד המיילים להאקר "היה שלום שם משתמש בעייתי", כמעט נראה שהוא שמח להיפטר מהנכס הוירטואלי (שאולי ואולי לא מישהו היה משלם לו 50 אלף דולר עליו).
מה שאנוחנו יכולים ללמוד זה: להשתמש במיילים שונים לשירותים שונים. לא לשים את כל הביצים בסל אחד (של אפל, מיקרוסופט או גוגל), לגבות נתונים פיזית ולא רק בענן. וגם: ססמאות שונות לשירותים שונים, שאלות לאימות - לא כאלה שאפשר למצוא בפייסבוק. וברור: להתפלל יותר חזק. ולנשום עמוק. זה לא יעזור אבל נעים. ברקע חשבו על כך שמוות דיגיטלי בשום צורה אינו מוות אמיתי.
סופה של פייסבוק?
המוות של פייסבוק מאידך, יהיה אמיתי. והשאלה היא לא אם, אלא מתי. בדיוק כמו השירותים שמתו, אייסיקיו, פורומים, ומייספייס. בפרינסטון אפילו עשו מחקר והשבוע פורסם שפייסבוק הגיבה עליו בצורה ילדותית ומשעשעת.
אכן, המחקר של פרינסטון אודות חיפושי גוגל המנבאים דעיכה עשוי להיות מטופש ולא נכון. אבל יש לזכור - התוצאה היא נכונה, וזה ממש לא משנה אם נגלה את זה מסקר, משרטוט גרף או אפילו טקס עשן, קריאה בעצמות תרנגולת או קפה - פייסבוק תדעך כי היא לא תהיה אופנתית, כי היא לא תציע מספיק חידושים - וכי המנגנון שלה, כלומר של הלייקים, אינו יכול להשתנות. בנוסף, כלכלת הלייקים, אינה באמת שווה כסף. וכשמספיק אנשים יפסיקו להנות מזה, ויהיה דבר אחר - הם ילכו. לפייסבוק בינתיים, אין אף שירות אחר להציע. האופנה אם יורשה להמר, תהיה לחלוק פחות, לחשוף פחות, לשלוט על המידע. אם הייתי יודע יותר, הייתי מיליונר. או מספר על זה למישהו שהיה הופך כזה.
דומה לא?
גוגל למשל, אכן מציעה רשת חברתית יותר טובה אבל פשוט הגיעה יותר מדי מאוחר. אין מה לומר - ההווה הוא פייסבוק. אף אחד לדוגמה לא יחגוג את שבוע הדופלגגנר שחל בשבוע הבא בגוגל פלוס. זה כמו פורים לבד בבית. בתחפושת של ליצן. עצוב.
נזכיר: יום ראשון בבוקר אתם אמורים להחליף את תמונת הפרופיל שלכם לסלבריטי שדומה לכם.
לא חייבים להיות כפילים כל כך מוצלחים כמו יעל אילני. איפור: אומאי שטרית.
אוקיי, גלאס
בכל מקרה בנוגע לגוגל, היא מאגדת בתוכה כל כך הרבה שירותים לרוחב, שפחות מסכנת את עצמה. יכול להיות שהיא תתחיל את הנטישה מפייסבוק כשתציע אינטגרציה טובה יותר של דוא"ל, מפות, מיקומים, תמונות מכל העולם ואולי חומרה.
החומרה הזו עשויה להיות המשקפיים שממש מתקרבים והשבוע כבר ראינו דוגמאות יומיומיות ראשונות. על פי דיווח - הן יושקו בספטומבר השנה בכנס IFA. זה אולי יעבוד אם כי זה לא נשמע כזה מדהים לראות הגיע לי מייל, או לומר אוקיי גלאס ולצלם את בן שיחי. אגב, מחיר המשקף - 1,500 דולר כרגע, אומר שלא יהיה אותו לכולם וזה שרק המשתמש רואה מה קורה בו ולא שש לתת לאחרים להשתמש (מנסיון כן?) יהפכו את זה אולי למשהו שאתה קודם כל אומר למי שמולך להוריד. כן, כמו האלו שהופכים לך את הסלולרי על השולחן (תפסיקו עם זה טוב?).
אנחנו במפס
ועוד גוגל אחרון: בכל פעם שאני נתקל בזה, אני מבין שזה פשוט מדהים הגוגל סטריט וויו. שמישהו ממש חשב על זה והינדס את זה וגרם לזה לעבוד. זו חשיבה של אנשים עם חזון. השבוע נתקלתי בזה בעוד רשימה של תמונות מצחיקות או מביכות (מצחיכות!) ואני מספר על זה כי יש נקודה ישראלית. אומייגד.
צבא שוודיה - חזק
ועוד קצת מהמצחיק: השבוע חרכו את הרשת החיילים השוודים האמיצים (כמיליון וחצי צפיות בשישה ימים) שרקדו את גריז, בין השאר, תוך תנועות המדמות מגע מיני (נניח: 01:00, 02:15 ו-02:25). צבא שוודיה ככל הנראה לא נלחץ כמו צה"ל - ששפט את החיילים המרקדים שלו.
בימאי הקליפ, בוריס זלאדה (Boris Zelada), איתו דיברנו אומר שזה פשוט מצחיק לדמות תנועות של סקס ושהחבר'ה חשבו שזה יגרום לצופים לצחוק. זלאדה מספר כי הרמה המקצועית הגבוהה הושגה באמצעות הרבה אימונים בזמן החופשי של החיילים בערבים ושכן - הם כולם חיילים קרביים. לשאלתנו על תגובת הצבא לשעשועים שלהם במדבריות אפגניסטן, הוא אומר - "הם חושבים שזה מצחיק ושמחים שחזרנו הביתה ושעשינו את זה בשלום".
איזה יופי
וקצת אמנות: רינו סטאפנו טגילפיארו (Rino Stefano Tagliafierro) יצר קליפ המורכב מציורים מונפשים (אתר הסרטון, לאתר האמן). הטכניקה של יצירת ההנפשה אמנם אינה מסובכת במיוחד, אבל איכות העבודה - מדהימה. וכמובן, גם הרעיון.
"יופי תואר מימי קדם כרגע חומק של אושר וכמקור של חיים", נכתב בתיאור העבודה, ו-"נידון מהתתחלה לגאולה טרגית". בפרשנות של טגילפיארו, "היופי חוזר לכוחו האקספרסיבי (הבעתי) באמצעות מחוות שהוא יצר על גבי בד בציור (ובכך) הוא מנפיש רגש שהולך לאיבוד בקיבעון של יצירות המופת".
וזהו. זה גם נחמד:
וזה אדיר. שבת שלום האדוקן לכולם!