זה רשמי: אחד מחודשי ינואר היבשים אי פעם
לאחר דצמבר הסוער הגיע ינואר היבש. בירושלים ובמרכז הארץ נרשם שיא שלילי של משקעים מאז שהחלו המדידות. מפלס הכנרת עלה ב-22 ס"מ בלבד, לעומת 1.4 מטר בשנה שעברה. חקלאי: "זה ברוך נוראי, אסון"
ביום שישי הקרוב יסתיים חודש ינואר, גשם לא צפוי עד אז ועל פי כמויות הממטרים שירדו עד כה, מדובר בינואר היבש ביותר מאז החלו מדידות הגשמים, לפחות באזור המרכז. באזורים אחרים בארץ זהו ינואר השני או השלישי היבש ביותר. בירושלים מדובר בינואר היבש ביותר מאז החלו למדוד גשם בבירה, באמצע המאה ה-19.
עוד בחדשות:
על פי נתוני השירות ההידרולוגי ברשות המים, מפלס הכנרת עלה מתחילת דצמבר ב-22 ס"מ בלבד, לעומת 1.40 מטר בתקופה המקבילה אשתקד.
"כמות המשקעים שירדו בחודשיים האחרונים באגן הכנרת מסתכמת כ-50 מ"מ בלבד", הוסיפו ברשות המים, "זאת לעומת כ-300 מ"מ בתקופה המקבילה אשתקד. בשנה שעברה נכנסו לכנרת עד תקופה זו כ-250 מיליון קוב, שתרמו לעלייה של כ-1.4 מטר במפלס. השנה נכנסו לכנרת כ-50 מיליון קוב בלבד עד עתה".
על פי נתוני השירות המטארולוגי, במישור החוף הצפוני ירדו בינואר 40-15 מ"מ, בהשוואה לממוצע רב שנתי של 160-130 מ"מ לחודש זה. במישור החוף המרכזי והדרומי ירדו ברוב התחנות 15-5 מ"מ, כשהממוצע הרב שנתי הוא 150-120 מ"מ.
הכמויות הגדולות ביותר נמדדו בגליל המרכזי, 55-35 מ"מ, אולם גם הן מהוות פחות מ-30% מהממוצע הרב שנתי (230-170 מ"מ). ביתר חלקי הגליל ובגולן ירדו 30-20 מ"מ, לעומת ממוצע רב שנתי של 200-150 מ"מ.
בעמק יזרעאל, בעמק החולה ובאזור הכנרת ירדו 30-15 מ"מ, בהשוואה לממוצע של 120-80 מ"מ. בהרי המרכז ירדו פחות מ-5 מ"מ ובבקעת הירדן ובאזור ים המלח לא ירד גשם כלל. בדרום הארץ ירדו 15-5 מ"מ והיו אף מקומות בהן ירד יותר, כמו בעזוז בנגב המערבי לדוגמה, שם נמדדו 20 מ"מ בינואר.
כמויות הגשם הללו מהוות שיא שלילי לחודש ינואר במרכז הארץ ובחלקים מצפון הארץ, בהשוואה לנתוני הגשם החודשיים בינואר מתחילת המדידות לפני יותר מ-70 שנה ברוב התחנות, ובתחנות ותיקות אף לפני יותר מ-90 שנה. בירושלים, לדוגמה, בה החלו מדידות בתחנות שונות בעיר עוד באמצע המאה ה-19, זהו חודש ינואר היבש ביותר.
באזורים אחרים בצפון הארץ וכן במישור החוף הדרומי היו עוד שלושה חודשי ינואר יבשים בשנים 1946, 1995 ו-2009. מצב שבו לא נרשם גשם בחודש ינואר בצפון הארץ או במרכזה, התרחש בעבר רק ב-1955.
בדרום הארץ קורה לפעמים שבמהלך החורף ישנם חודשים בהם לא יורד כמעט גשם, ולכן ינואר 2014 לא מהווה שיא שלילי באזור זה. היו בעבר יותר מחמישה מקרים בהם חודש ינואר היה יבש יותר.
כמויות הגשם בצפון הארץ מתחילת העונה ועד היום קטנות מהממוצע הרב שנתי לתקופה המקבילה, 70%-55%, ובצפון מזרח הארץ רק 45%-30%.
ד"ר עמוס פורת מהשירות המטארולוגי מוסר כי ככל שמדרימים תמונת המצב טובה יותר, אם כי גם במרכז הארץ קיים גירעון. במישור החוף המרכזי והדרומי ובשומרון ירדו 80%-70% מהממוצע עד סוף ינואר. כמויות הגשם בהרי יהודה קרובות לממוצע השנתי לתקופה המקבילה, ובדרום הארץ כמויות הגשם עולות על הממוצע ב-30%-10%, וזאת הודות לגשמים שירדו בחודש דצמבר.
"עלולים להיות בבעיית בצורת"
אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אומר כי ירידת מפלס המים באקוויפרים היא אחת הבעיות החמורות שיוצר חורף יבש לחקלאים. "האקוויפרים הגדולים בישראל נמצאים מתל אביב צפונה, זה אגם ההיקוות שלהם, ואם אין שם גשם, כמות המים באקוויפרים יורדת ומתחילה להיות בעיה", הוא אומר.
וילן אומר שכמויות הממטרים המעטות עלולות לגרום לבצורת, אבל צריך לחכות ולראות כמה גשם ירד בחודשים הקרובים. "אחרי מכת גשמים גדולה מאוד בדצמבר, היובש הזה מתחיל להיות מסוכן. אם ירדו גשמים טובים בפברואר ואפילו במארס, התמונה הסופית יכולה להיות יותר טובה. אם לא, אנחנו עלולים להיות בבעיית בצורת. אם עצירת הגשמים תימשך זה עלול לפגוע קשה בתבואות חורף כמו חיטה, דגנים וכדומה. הפגיעה באקוויפרים עלולה ליצור מחסור במים בימי הקיץ, בחלקים מסוימים בארץ".
אברהם ארליך (נונה), מנהל ענף הירקות במועצת הצמחים, אומר כי עצירת הגשמים מחייבת את החקלאים להשקות את השטחים שלהם. "בכל שבוע שעובר בלי גשם אנחנו צריכים להשלים את כמויות המים כי אי אפשר להשאיר את הצמחים יבשים. מדובר בהשקעה כספית אדירה – עשרות מיליוני שקלים בשבוע. מי שמתכנן את הגידולים שלו מתבסס על תוכנית לפיה ארבעה חודשים, כולל ינואר, הוא לא יצטרך להשקות. המשמעות היא שמכסות המים הולכות להיגמר מוקדם מהרגיל. זה משנה את ההתנהלות העתידית של המשק ועלול להוביל לתשלומי מים חריגים, קנסות ותעריף מים גבוה הרבה יותר. זה נזק שלא ניתן לשאת אותו".
ארליך אומר שלעצירת הגשמים יש השלכות גם על המשך העונה במטעים. "יש עצי פרי נשירים שצריכים לקבל את מנות הקור שלהם והמטעים עלולים לפרוח שלא בזמן. זהו ברוך נוראי, אסון. אין דרך אחרת להגדיר זאת. הקיצוניות של כמות מים אדירה בדצמבר לעומת תקופת יובש ארוכה מאוד -היא בעייתית מאוד למגדלים, שלא יודעים להתמודד עם מזג אוויר קיצוני כזה.
"יחד עם זאת אנחנו עדיין לא מרגישים מחסור בירקות ואין צורך ליצור פאניקה מבחינת הצרכן. הנזק הגדול כרגע מהיעדר גשמים הוא הנזק הכספי. אני מאמין שירד גשם, השאלה מתי. אם לא יהיו מערכת או שתיים עד סוף העונה, זו תהיה פגיעה בכל ענפי החקלאות, נזק אדיר לכל השטחים הפתוחים, שלא בטוח שהחקלאים יוכלו לעמוד בו".
לפנייה לכתב/ת 
