"מועדון הלקוחות של דאלאס": רזה ויפה
מעבר למאמצי הפחתת המשקל הראויים להערכה של מת'יו מקונוהיי וג'ארד לטו, שצפויים לאוסקר על משחקם, "מועדון הלקוחות של דאלאס" מציע סיפור בעל ערך שמתנער מסנטימנטליות יתר. ועם זאת, יש פה נטייה למלאכותיות
במצעד הכוכבים הגבריים והשריריים שהפכו למוזלמנים מת'יו מקונוהיי עדיין משתרך מאחורי כריסטיאן בייל. האחרון הרזה למעלה מ-28 ק"ג כדי להפוך לשלד מהלך ב"מכונאי", מקונהיי הסתפק ב-18 ק"ג בלבד בעבור תפקידו כרון וודרוף ב"מועדון הלקוחות של דאלאס" ("Dallas Buyers Club"). אבל עם כל הכבוד שיש לפעלולי משחק קיצוניים, הרזייה או השמנה קיצוניים לא בונים דמות. הרזון הקיצוני הוא מרכיב בדמות ייחודית הממשיכה להיחשף במהלך כל הסרט בעודה עוברת שינוי בחייה ותוך כדי כך משנה ומצילה חיי אחרים.
ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:
מקונוהיי, שזוהה בעיקר עם הקומדיות הרומנטיות עם קייט האדסון, נסמך במשך שנים רבות מדי על החן הטבעי ושרירי החזה שנחשפו בכל הורדת חולצה. ב-2011, ב"סנגור במבחן", הוא ביצע פניה חדה לעבר דמויות מורכבות יותר, תהליך שהגיע לשיא בשנת 2013 שבה גילם את דמות העבריין הנמלט ב"הסיפור של מאד", גנב את ההצגה ב"הזאב מוול סטריט", וכעת מבצע תפקיד ראשי בולט וייחודי.
בתחילת מרץ, כאשר הוא יקבל את הפסלון המוזהב, יהיה זה ביטוי להערכה החורגת מתפקידו הנוכחי, על כך שהצליח להמציא את הקריירה שלו מחדש.
בעונת האוסקרים הנוכחית, "מועדון הלקוחות של דאלאס" תופס את נישת הסרט שעוסק בפוליטיקה עכשווית. כמקובל, הדמות מבוססת על אדם אמיתי שמוצא עצמו גיבור בעל כורחו. רון וודרוף הוא חשמלאי מדאלאס, חובב תחרויות רודאו, הומופוב בעל פה מלוכלך ונימוסי מיטה שאינם טובים יותר. כך, למרבה בושתו, הוא מוצא עצמו ב-1985, בתקופה בה האיידס מזוהה עם הומוסקסואלים ונרקומנים, כמי שנגיף ה-HIV נמצא בגופו.
עם פרוגנוזה של חודש לחיות הוא צריך לפעול במהירות. זהו המרכיב העלילתי הראשון המזכיר את הסרט "איקירו" (1952) של אקירה קורוסאווה, אדם בעל חיים מבוזבזים שצריך לשנות את דרך המחשבה וההתנהגות כשהוא ניצב לפני המוות. הדרך שבה וודרוף מצליח לשרוד משפיעה לא רק על חייו, אלא גם על חייהם של אלו שהופכים להיות לקוחותיו.
הגילוי של המחלה מתרחש בתקופה בה הרופאים עדיין מגששים באפילה. רק תרופה אחת - ה-AZT - נראית כבעלת פוטנציאל, ולכן גורלו של מי שלא משתתף בניסוי הקליני שלה נחרץ. וודרוף מגלה דחף הישרדות ותושייה, ומשיג את התרופות בכל דרך אפשרית. בהתחלה הוא משחד אח בבית החולים בו נערך הניסוי, אך הוא מגלה להפתעתו שהשימוש בתרופה מדרדר את מצבו. הרופא האחראי לניסוי (דניס או'האר) מקבל כסף מחברת התרופות שמייצרת את ה-AZT, ולכן גם אם יש הבנה גוברת לסכנות בתרופה, הן אינן מובילות לעצירת הניסוי.
הדרך בה וודרוף ישרוד תעמיד אותו במסלול התנגשות עם הממסד הרפואי ורשויות המכס שינסו למנוע ממנו להבריח תוספי מזון ו-ויטמינים שאינם מאושרים לטיפול במחלה בארצות הברית. והנה המרכיב העלילתי השני: האדם הקטן מול המנגנון שחיי החולים אינם בראש מעייניו אלא שיקולי רווח והפסד. בכך "מועדון הלקוחות של דאלאס" ממשיך מסורת של סרטים שיש בהם ממד קונספירטיבי כמו "סילקווד" ו"JFK: תיק פתוח".
תהליך הפיתוח של "מועדון הלקוחות של דאלאס" מקדם את יחסיו של וודרוף עם שתי דמויות - שתיהן לא התקיימו במציאות, והכנסתם לתסריט מאפשרת לתת לדמות הראשית מהלך של התפתחות, ושל קרבה רגשית, שינויים המאפשרים לנו לחבב אותה ככול שהסרט מתפתח. זו גם נקודת תורפה הממחישה את האופן בו התסריט מעצב, באופן מלאכותי, את ההתעלות שמקורה בשינוי שאותו עוברת הדמות.
הדמות הראשונה היא של ד"ר אווה סאקס (ג'ניפר גארנר), רופאה מסורה שבהדרגה מתחילה לראות באור חדש את המערכת שהיא חלק ממנה, ולפתח ידידות קרובה עם וודרוף שבמבט ראשון (ושני) נראה כשייך לעולם מאוד שונה משלה. הדמות השניה היא של ריון (ג'ארד לטו), טרנסג'נדר שגם הוא נשא HIV. וכאן נכנס המרכיב העלילתי השלישי - ההומופוב שמפתח ידידות עמוקה עם דמות שבהתחלה הוא בז לה (כמו ב"אנשים מושלמים").
ההופעה של לטו משלימה את זו של מקונוהיי. ללטו היתה קריירה אקלקטית שבה כבר הספיק לעבוד עם דארן ארונופסקי, דיוויד פינצ'ר, טרנס מאליק וז'אקו ואן דורמל. כמו מקונוהיי, גם הוא רזה עבור התפקיד (14 קילו), והוא מגלם דמות שיש בה אצילות וכאב, ולכן כזו שהחיבה שהיא מעוררת כבר הביאה לזכייה בפרסים וצפויה שהיא תמשיך לעשות כן. בסצנות הטובות בסרט משחקות שתי הדמויות יוצאות הדופן שמגלמים מקונוהיי ולטו.
"מועדון הלקוחות של דאלאס" החל בכתבה על וודרוף ב-1992, ומיד התגלגל למסלול הפקה שהיה ארוך ומפותל, ובו התחלפו במאים ושחקנים. אחרי למעלה מעשרים שנה, הבמאי הקוויבקי ז'אן-מארק ואלה הפך להיות המוציא לפועל של הסרט. העבודה מיומנת, לא מנסה לחלוב כל טיפת סנטימנטליות, אבל הסרט גם מוגבל על ידי הנוסחאות שהולבשו על אירועי המציאות כדי לחדד את השינוי שהדמות הראשית עוברת.
