קמפיין: המאגר הביומטרי - סכנת אונס

מתנגדי המאגר הביומטרי משיקים הערב (ה') קמפיין. הם מתריעים על המקרה הקיצוני ביותר, בו ייפרץ המאגר וכל אחד יוכל להשיג מידע על כל אזרח אחר על מנת לפגוע בו. את הקמפיין יצרו התנועה לזכויות דיגיטליות, ממובילות המאבק נגד המאגר, באמצעות מימון הקהל ומתנדבים. הקמפיין הגיע, בין השאר, כמענה לקמפיין של רשות האוכלוסין שמציב ברחבי הלשכות דברי הסבר על המאגר, ושמנסה להרגיע את המתנגדים, באמצעות ראפ, ולהסביר למה אין מה לדאוג, יו.

(שחקנים: עדי גילת, נעמה פרייס, אסף ניב, ביקי לילה סטולרו, גל עוזרי. מתנדבים שאי אפשר היה בלעדיהם: אור גילת, קטי טריפונוב, צבי דביר, עירא אברמוב, יהונתן קלינגר, עדי גילת, שחר שמש, איליה שר, עומר זוהר, דורון אופק, הדוד, הסבתא ושאר החברים).

קמפיין: זהירות מהאנס

המתנגדים יעלו שני סרטונים, כאשר באחד מהם מוצג תרחיש קיצוני - כל המאגר דלף וזמין לכל אחד. בסרטון נראה אנס מורשע שיושב בפאב, רואה שתי נשים, מצלם את טביעת האצבע מכוס השתיה שלהן, והולך לתקוף אותן. בחברת ווטסון שמייצגת את התנועה לזכויות דיגיטליות והפיקה את הקמפיין,  מודעים לכך שמדובר בנושא רגיש ונפיץ מאוד. האם לא מדובר בהפחדה גדולה מדי לעני המאגר שהוא מורכב מאוד? ניר הירשמן, מנכ"ל החברה אומר כי "המטרה של הקמפיין הוא לא הפחדה, אלא לקחת בצורה מעט רצינית וביקורתית את הקמפיין של משרד הפנים שמבוסס על הפחדה".

דוגמה להפחדה לשיטת הירשמן, נראית באחד הסרטונים של רשות האוכלוסין של משרד הפנים שם מצויין כי כל 4 דקות נגנבת תעודת זהות, ונכתב כי "תקווה מאוד שזו לא תהיה הזהות שלך". בהמשך הסרטון מתריעים מפני הסכנות שבגניבת זהות וביצוע מעשים פליליים שעשויים להרשיע את מי שתעודת הזהות שלו נגנבה. לשיטת רשות האוכלוסין והחוק, תעודות חכמות ומאגר יימנעו את זה לחלוטין. לפי הירשמן, המצב הפוך. לא רק שהמאגר לא ימנע את זה, הוא יגרום לנזק גדול יותר.

"בסופו של דבר, כאשר המאגר הביומטרי ידלוף, והוא ידלוף", מזהיר הירשמן, "כל אחד ואחת מאיתנו יהיה חשופים למעקב, סחיטה ואיומים, בארץ ובחו"ל. רק ביום שני אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בועידת הסייבר כי 'האתגר הגדול ביותר כשמדברים על סייבר, זה להגן על הפרטיות ועל מערכות ציבוריות. הכל יכול להיות פרוץ'. אין צודק יותר מראש הממשלה בנושא זה. אזרחי ישראל חייבים לדעת שכניסה למאגר הביומטרי חושפת אותם לסכנה ברורה ומיידית וכי זוהי זכותם המלאה שלא להצטרף לניסוי הביומטרי ולדרוש תעודת זהות רגילה".

טיעניו של הירשמן מובאים בצורה יותר ישירה בסרטון נוסף שבו השחקנית עדי גילת פונה למצלמה ומסבירה מדוע היא (ואחרים) מתנגדת למאגר הביומטרי: "הפרטיות שלנו תיעלם לחלוטין". 

לא מדובר בתרחיש קיצוני מדי בסרטון הראשון?

"קל יותר להביא דוגמאות קטנות של מה קורה שמאגרים נפרצים. אבל הבעיה לא נמצאת רק שם. הבעיה דווקא נמצאת במצבי הקיצון. במקומות בהם יש מי שמחפש אותנו, שמנסה לעקוב אחרינו, לדלות עלינו פרטים. כל הסודות הגדולים סופם להיחשף. את סודות הגרעין של ישראל חשף וענונו, סודות נוספים חשף קלינגברג, ואפילו לאמריקאים יש את אדוארד סנואודן שחשף את הסודות של ה-NSA. מה הסיכויים שדווקא המאגר הביומטרי לא ידלוף, שפרטים ממנו לא ישמשו לרעה?".  

"בעיני הסיכויים הללו קלושים", מוסיף הירשמן, "ומתברר שגם בעולם המערבי חושבים כך. זו בדיוק הסיבה שבריטניה והולנד מחקו את המאגרים הביומטריים שלהם, צרפת ביטלה את הקמת המאגר שלה, גרמניה לא מתכננת הקמת מאגר ובארה"ב אין אפילו חובה להוציא תעודת זהות, שלא לדבר על תיעוד ביומטרי. המאגר הביומטרי הוא פצצת זמן, כור גרעיני שמחכה לדלוף. אין לנו צורך בפוקושימה משלנו".

 מסבירה את

המאבק על המאגר

הפיילוט להנפקת תעודות זהות ודרכונים חכמים החל בחודש יוני האחרון ומחודש ספטמבר הרישום נפתח ברחבי הארץ. על התעודות ישנו שבב ובו טביעות אצבעות ותמונת פנים. תעודות אלה אמורות להחליף את תעודות הזהות מנייר שקלות מאוד לזיוף או להחלפת פרטים בתעודה גנובה. על החלפת התעודות כמעט שלא הייתה מחלוקת, אולם החוק קבוע גם שהמידע שעל התעודות יישמר גם במאגר שינוהל בידי המדינה. זאת על מנת למנוע הרכשה כפולה - כלומר למנוע הנפקת שתי תעודות זהות או יותר בידי אדם אחד, ועל מנת ששוטרים יוכלו לזהות אדם שלא נושא מסמך מזהה - לצלם אותו או לקחת טביעת אצבע ולהשוות למאגר.

המתנגדים חושבים שמאגר כזה מיותר, לא משרת את המטרה, מפר את הפרטיות של האזרחים, מאפשר למדינה לעקוב אחריהם (באמצעות צילומי הפגנות למשל), וכי במקרה הקצוני (וזו הזווית שבחרו בה להתקיף בקמפיין) המאגר עלול להיפרץ ולדלוף, כשם שדלף מרשם האוכלוסין על ידי עובד קבלן. לאורך הקמת והפעלת המאגר, ביקשו ברשות הביומטרית להרגיע ולהגיד כי המאגר מוגן ברמות הגבוהות ביותר של אבטחה, כי אין לו קשר ישיר לרשתות חיצוניות (אם כי קיימים קשרים על מנת להכניס ולהוציא ממנו מידע), וכי כל העובדים שיש להם גישה עליו עברו סיווג בטחוני גבוה.

רשמית, הפיילוט היה אמור להתחיל בחודש ינואר בשנה שעברה, אולם בפועל הוא התחיל רק בקיץ. כך שהוא יימשך עד סוף 2014, או עוד שנה וחצי אם יאריכו אותו, אמורים בכנסת ובממשלה לבחון את יעילות הפיילוט ולהחליט אם להשיך ולקיים את המאגר או להשמיד אותו ולהנפיק תעודות בלבד. רשות האוכלוסין הייתה אמורה להעביר דו"ח ביניים לבחינה בכנסת, אולם דו"ח כזה טרם הוגש. בדיון שנדחה מספר פעמים ונקבע למחר (ב') אמורה ועדת הכנסת לקבוע את הרכב הוועדה שתבחן את הדו"ח הראשון. בשנה עד שנה וחצי הקרובות עדיין אפשר לבקש תעודת זהות ודרכון רגילים, ולא להצטרף למאגר.