מחקרים גילו: כל אחד הוא קצת ניאנדרטל
70% מהמטען הגנטי שמשפיע על העור והשיער שלנו מקורו באנשי המערות שנכחדו. הסינים מעט יותר ניאנדרטלים מאחרים. מה בגופנו 100% אנושי ומדוע כשל השילוב בין האדם המודרני לקרוב משפחתו הקדמון?
לפני 50 אלף שנה נדד "האדם המודרני" מאפריקה לאירופה ולמזרח אסיה, ושם נפגש עם האדם הניאנדרטלי, שחי במזג אוויר קר בהרבה במשך יותר מ-100 אלף שנה. המפגשים הללו הביאו לפני 40 אלף עד 80 אלף שנה ליצירת קשרים, גם אינטימיים, אבל הניאנדרטלים כמין ספציפי לא שרדו - פרט למה שנותר בתוכנו.
המדענים בודדו חלקים מהמטען הגנטי של בני האדם החיים כיום וגילו כי הם עדיין מכילים שאריות מהגנים הניאנדרטליים. בסך הכול, מדובר רק באחוזים בודדים מכל גוף האדם, אבל הממצאים מראים שחמישית מה-DNA הניאנדרטלי שרדה בגנום האנושי - ולכן יכולים המדענים כעת למפות 20% מהגנום של אותם בני אדם קדמונים, שנכחדו מאירופה לפני 28 אלף שנה.
מה הופך אדם לאדם
בכמה אזורים בגוף האדם - כמו ב-DNA שקשור לעור - לא פחות מ-70% מהמטען הגנטי הגיע מהניאנדרטלים. באיברים אחרים לא נותר דבר מהמין שמוצג לרוב כאנשי מערות בורים. השוני בין האזורים שבהם נמצא DNA ניאנדרטלי רב לבין המקומות שבהם הוא נעדר יכול לעזור למדענים להבין מה בגנום שלנו "הופך אדם לאדם". זאת, לדברי מוביל המחקר במגזין "Science", ג'ושוע אקיי מאוניברסיטת וושינגטון.
החוקרים בחנו בעיקר את הגנום של אנשים שאבות אבותיהם עזבו בעבר את אפריקה. לאנשים שאבות אבותיהם נותרו כל העת באפריקה אין כמעט DNA ניאנדרטלי כי ההזדווגויות
בין המינים היו מעטות. בסך הכול, המחקר שפורסם במגזין "Nature" ניתח והשווה את הגנום של 846 אנשים ממוצא לא אפריקני, 176 אפריקנים ושלד ניאנדרטלי בן 50 אלף שנה. מפרסמי המחקר ב"Science" השתמשו בסימולציות סטטיסטיות שבהן נבחן המטען הגנטי של 379 אירופאים, 286 מזרח אסייתים וניאנדרטל אחד - והגיעו למסקנות דומות.
מוביל המחקר ב"Nature", סריראם סנקאראראמן מהרווארד, אמר כי האזורים שבהם ה-DNA הניאנדרטלי משפיע יותר מכול על הגנום של האדם המודרני הם השיער והעור: "אנחנו יותר ניאנדרטלים מאשר לא בגנים הללו".
להתמודד עם הצפון הקר
שרה טישקוף, פרופ' לגנטיקה ולביולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה, שלא נטלה חלק במחקרים, סבורה כי ה-DNA הניאנדרטלי סייע לבני האדם הכהים יותר שיצאו מאפריקה להתמודד עם הצפון הקר. היא הסבירה כי חיים באירופה הקרה משמעותם קרינה אולטרה סגולית נמוכה יותר ופחות ויטמין D מהשמש. עור כהה חוסם את קרני השמש, ולכן עור בהיר מהווה יתרון בצפון - ולדבריה נראה שבני האדם המודרניים אימצו את האדפטציה הניאנדרטלית הזו.
תחום אחר שבו יש לנו DNA ניאנדרטלי קשור למערכות חיסוניות מסוימות, אמר סנקאראראמן. נראה שיש קשר מסוים בין הגנים הניאנדרטליים למחלות הסוכרת, הקרוהן והזאבת.
טישקוף ואקיי אמרו כי לא פחות מעניינים הם החלקים בגוף האדם שבהם אין כלל השפעה לאותם אנשי מערות. אחד מהאזורים הללו קשור לגנים שקובעים שפה ותקשורת. הדבר מתאים לתיאוריה הטוענת כי היכולת התקשורתית הנמוכה של הניאנדרטלים הקשתה על הישרדות המין, ואילו יכולת הדיבור העניקה יתרון גדול לבני האדם המודרנים.
לא פוריים: "התאכזבו מבני הכלאיים"
המחקר במגזין "Nature" מצא דבר נוסף שיכול להסביר מדוע הניאנדרטלים לא השפיעו יותר מדי על האנושות. הם אמנם הולידו ילדים, אבל הפוריות של בני הכלאיים - האדם המודרני והניאנדרטלי - הייתה נמוכה יחסית. המדענים הסיקו זאת כי בגנים שקשורים לאשכים בבני האדם ולכרומוזום X לא התגלתה השפעה ניאנדרטלית. סבאנטה פאבו, אחד מכותבי המחקר במגזין "Nature", הבהיר כי הפוריות של הגברים הניאנדרטלים עצמם הייתה ככל הנראה גבוהה, אך זאת להבדיל מבניהם החצי-אנושיים. "בטוח שהם התאכזבו מבניהם", אמר פאבו, חוקר במכון מקס פלנק בגרמניה.
אותו מחקר גילה שאנשים ממוצא מזרח אסייתי הם ניאנדרטלים מעט יותר מהאירופאים, מה שלדעת החוקרים מעיד אולי על כך שהיה גל שני של הזדווגות בין המינים באסיה. באותו מחקר נמצא שאצל תושבי בייג'ינג ממוצא האן הסיני קיים שיעור ה-DNA הניאנדרטלי הגבוה ביותר - 1.4%. תושבי לוס אנג'לס ממוצא מכסיקני הם 1.22% ניאנדרטלים. באירופה, הפינים הם הניאנדרטלים ביותר - 1.2%.
אנתרופולוגים דווקא הטילו ספק בממצאים. לדברי אריק טרינקאוס מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, רק שישה שלדים של ניאנדרטלים שרדו ואפשר היה לבדוק את המטען הגנטי שלהם. לפיכך, לדבריו, שימוש במדגם הקטן הזה כדי לבדוק מהי השפעת ה-DNA הניאנדרטלי על הגנום שלנו הוא מפוקפק.
לפנייה לכתב/ת 
