הזדמנות בלתי חוזרת / טור
דווקא החפירות של מכבי בכל שבוע נגד אימפריות כנס־ציונה והרצליה, הכינו אותה למשחקים צמודים. אם המפגש מול ריאל היה הקשה ביותר, אולי הפיינל־פור זו לא מטרה גדולה מדי. מליניאק על ההפסד של הצהובים
גם לקבוצה הכי טובה יש כנראה נקודות תורפה, שכאשר מנצלים אותן היא הופכת לבשר ודם. לריאל יש ספסל עמוק, לכן הם מרשים לעצמם לשחק אגרסיבי, לחטוף כדורים ולצאת למתפרצות. אבל קבוצה שלא מאבדת הרבה כדורים מולם, מסוגלת לחזור מסודר להגנה ולשמור על תוצאה נמוכה.
עוד ב-ynet ספורט:
- רגע לפני שחלון ההעברות ננעל, הפועל ת"א מאבדת כוכב לאירופה
- מכבי ת"א מתחזקת באחד החלוצים הטובים בליגה
- ודרמה בספרד: סנטאנדר סירבה לשחק ברבע גמר הגביע
כל הקרדיט להגנה של מכבי ת"א שהחזיקה את ריאל, שקולעת 88 נקודות, 14 נקודות מתחת לממוצע. אמנם רוב השחקנים הספרדים בעלי יכולת אישית פנטסטית, אבל קבוצתית הם בינוניים. הם מגיעים לתוצאות גבוהות כי הם משחקים התקפות קצרות וזורקים הרבה זריקות, אבל בקצב הליכה הם חלשים. אין יותר משתיים־שלוש מסירות בהתקפה, שחקן פנוי משליך את הכדור לסל, הם מאבדים מסירות פנימה והתקפות ארוכות מעצבנות אותם.
דייויד בלאט ניהל את המשחק מצוין. פניני, שעלה בחמישייה ונשלח לספסל אחרי דקה (!) כשהתקשה בשמירה על מירוטיץ', הוחזר לצלוף חמש שלשות רצופות. מי האמין שבלי שון ג'יימס, לגבוהים של מכבי יהיה יתרון על ריאל. אלכס טיוס נייד מדי בשביל בורוסיס וסלוטר הכבדים. כשסופו עלה המשחק השתנה, ההגנה הספרדית נפתחה ופניני הפציץ. החזרה מפיגור של 44:36 ליתרון 48:55 בריצה של 4:19 הייתה מדהימה. אם זה היה המשחק הקשה ביותר, אולי הפיינל־פור זו לא מטרה גדולה מדי.
לפנייה לכתב/ת 
יוגב אוחיון
צילום: AFP
מומלצים
