קפיטליזם של שנאה: מהי הכלכלה הנאצית?

הם רצחו, השמידו וכבשו. הם יצרו מניפולציות מוניטריות (כספיות) כדי לייצר את הנס הכלכלי שחילץ שליש מבני עמם מהאבטלה. אבל מה בעצם היה שם לנאצים?

טורים נוספים של אושי שהם קראוס

• איך מימנו הנאצים את המלחמה? בכסף דמיוני
• הנאצים השתמשו בתיאוריות כלכליות שפיתחו יהודים
• רוע לצד חדשנות: הנס הכלכלי של היטלר
• מה חשב המורה של היטלר על קפיטליזם?
  

במהלך הסדרה הזו אני חוזר ושואל את עצמי איזה סוג משטר הנאצים ניהלו שם? האם אפשר לקרוא למשטר כלכלי כזה קפיטליזם בכלל? סוג של קפיטליזם? אנסה לענות על כך בטור הזה.

נתחיל בהתחלה

אז מה? האם השתקעות אינטלקטואלית במשטר הכלכלי הנאצי שווה את השקעת הזמן? האם יש כאן מבנה כלכלי מעניין ששווה להביט בו במיוחד? היסטוריונים וכלכלנים חלוקים בדעותיהם.

בטורים האחרונים יצאתי מתוך נקודת המבט של החוקר הישראלי, אברהם ברקאי, שהראה בספרו "הכלכלה הנאצית" שהנאצים ידעו בהחלט מה הם עושים. לפי ברקאי, הפעילות הכלכלית הנאצית לא היתה מקרית ולא מאולתרת. ברקאי יגיד לנו שהנאצים נעזרו בכלכלה כדי להגשים את השאיפות הפוליטיות שלהם. אבל לא כל החוקרים מסכימים.

ולכן, לקראת סוף הסדרה, נפנה לאחור, ונדבר עם המגיבים שהיו קרובים יותר לאירועים עצמם. אני מבקש לדבר על שני סוציולוגים שפעלו במסגרת המכון למחקר סוציולוגי בפרנקפורט (מה שנקרא "אנשי אסכולת פרנקפורט"): פרידריך פולוק ופרנץ נוימן.

שני החוקרים האלה מציגים עמדות הפוכות זה מזה. פולוק יגיד, יש כאן סוג חדש של משטר שיאפיין את העתיד הכלכלי של האנושות. נוימן ישאל, "מישהו ראה פה בכלל משטר??"

קפיטליזם של מדינה

פרידריך פולוק מסתכל על המשטר הנאצי ורואה בו בהחלט סוג של משטר קפיטליסטי. למעשה, לא סתם משטר קפיטליסטי, אלא משטר קפיטליסטי שיאפיין, לדעתו, את עתיד הקפיטליזם. הוא מגדיר את המשטר הזה כ"קפיטליזם של מדינה"; State Capitalism.

אבל כדי להבין למה הוא מתכוון כדאי שנעלה שאלה מוזרה. האם אנחנו חיים במדינה קפיטליסטית? בודאי, תענו כולכם. זה ידוע. אפילו יש שמכנים את המצב שלנו בשם "קפיטליזם חזירי". קפיטליזם בוטה.

יכול להיות, היה אומר לנו פולוק, אבל זה רחוק מהקפיטליזם הקלאסי של ימי אדם סמית ותחילת המאה ה-19. איך היית קורא למשטר שלנו? אנחנו מבקשים לשאול את פולוק. אני הייתי קורא לקפיטליזם שלכם "קפיטליזם של מדינה", כזה שמנסה להיראות כמו קפיטליזם גלובאלי אמיתי.

נבקש ממנו להסביר. קפיטליזם, פולוק יגיד לנו, הוא משטר חופשי באמת. וב"חופשי" הוא יגיד, אני מתכוון לחופשי מהתערבות המדינה. משטר שהפוליטיקה בו כפופה לעקרונות השוק. זה משטר שמורכב מעסקים קטנים ובינוניים. מפעלים, חנויות ובתי מלאכה. מעובדים ויזמים. ואלה מתנהלים ממש לפי העקרונות הקלאסיים של שוק חופשי. היצע. ביקוש. מחירים שנקבעים בצורה חופשית לגמרי וזורמת.

נו, אנחנו שואלים. אנחנו לא חיים במשטר כזה? לא, הוא יגיד. אף מדינה בעולם, כולל לא ארצות הברית כבר לא פועלת ככה. אתם חיים, הוא יגיד, במערכת הרבה יותר מורכבת. מערכת שבה המדינה לוקחת לעצמה, בדרגות שונות, את הזכות והחובה, לנהל את הקפיטליזם ולשמור עליו.

הנה, הוא יגיד, המדינה קובעת מסים. הנה, המדינה מתערבת ביצירת איזורי עדיפות שונים. המדינה מחלקת מענקים לחברות. המדינה מנהלת את שוק הכסף באמצעות הבנק המרכזי. היא חייבת לעשות את זה, הוא אומר לנו, כי הקפיטליזם החופשי של פעם נעלם. אנחנו חיים בעולם של תאגידים ענקיים, של מערכות כוח והמדינה צריכה להסדיר את העניינים.

תחשבו, הוא יגיד, כיצד הוקמה מדינת ישראל. האם היה אצלכם באמת קפיטליזם? הרי המדינה, באמצעות משרדי הממשלה, ניהלה לגמרי את המשק. המדינה תקצבה, הקצתה, יצרה עבודות ציבוריות גדולות. כל זה כדי להקים כאן משהו. זה היה משק מתוכנן לגמרי, הוא אומר לנו.

אז למה קפיטליסטי? אנחנו שואלים. כי בכל זאת, פולוק יענה לנו, התקיים גם שוק חופשי חלקי והמוצרים נמכרו גם בתחרות. והתקיימה מערכת מחירים ולאנשים היה הרכוש שלהם. זה נקרא, הוא יגיד, קפיטליזם של מדינה. בכזה משטר (שהושפע מהכלכלן קיינס) אתם חייתם, עד שעלתה התנועה הניאו ליבראלית שמנסה לחיות בקפיטליזם כמו פעם.

מה? אנחנו שואלים, הרי הגדרת את המשטר הנאצי כקפיטליזם של מדינה. המשטר שנוהל כשקמה ישראל היה דומה למשטר הכלכלי הנאצי, אנחנו שואלים? כן, הוא יענה, אבל אני דיברתי בזמני על שני סוגי קפיטליזם של מדינה. דמוקרטי וטוטליטארי. הנאצים יצרו מדינה טוטליטארית ששרדו בה, לפחות באופן חלקי, מנגנונים קפיטליסטיים חלקיים. אצלכם זה היה דמוקרטי.

אני מסכים איתך; אתה טועה

הסוציולוג השני; עמיתו של פולוק והחולק עליו הוא פרנץ נוימן. בספרו "בהמות" (ככה, זו המילה התנ״כית לסוס יאור) הוא מציג עמדה אחרת.

כן, הוא משיב לפולוק. אני מכיר את הגישה שלך ושל חבריך. אתם מביטים במה שקורה בגרמניה הנאצית ורואים שם מדינה שרוקנה את עצמה כמעט לגמרי מהמהות הקפיטליסטית.

בעצם, ימשיך נוימן, אם אני מסכם את מה שאתם מדברים עליו, אנשי ה"קפיטליזם של המדינה", אפשר להדגיש ולהגיד שאתם מדברים על מדינה כמעט ללא כלכלה. במקום היזמים הקפיטליסטים יש כאן מנהלים. העקרון השולט הוא לא של יזמות ורווח, אלא של כוח, של קרבה למוקדי ההחלטות, של ביורוקרטיה ומעמדות המקורבים לצלחת. זה מעין קפיטליזם שנמק בזרועות המדינה.

זה הרבה יותר מורכב מזה, יענה לו פולוק. אכן, עונה לו חזרה נוימן, אבל לא זו הנקודה שלי כאן. אני חושב, נוימן ממשיך, שאתם מפספסים כאן ממש בגדול. אני, הוא ממשיך, לא חושב שהמושג קפיטליזם של מדינה הוא בכלל מושג בעל משמעות. זה מושג סתירתי. יש קפיטליזם ויש שלטון של מדינה.

ומה הולך בגרמניה הנאצית? שואל אותו פולוק. ובכן, נוימן יענה. אין פה כלום. אין פה שום משטר. מה? אנחנו שואלים. כן, הוא אומר. אתם מייחסים לנאציזם יותר ממה שיש לו.

אתה אברהם ברקאי, הוא היה פונה לחוקר הישראלי שאת עמדותיו הצגתי בטורים הקודמים - אתה טוען שהם ניסו להגשים בעזרת הכלכלה את האג׳נדה הנאצית. אבל אין דבר כזה בכלל. מה שיש כאן זה אוסף של אינטואיציות, התנגדויות ושנאות. אוסף של השפעות וסתירות שונות שלקוחות מכל מני מקומות.

יש כאן כוח. אבל אין שום אידיאולוגיה. ובודאי שגם אין מדיניות מוסדרת. אין דבר כזה בכלל כמו "כלכלה נאצית". יש כאן מעין אלתור מעשי מתמשך שכל תפקידו לייצר מערכת יעילה מספיק כדי לאפשר את המלחמה. זו גם המטרה העיקרית של התעלולים של שאכט (ראו בטור הקודם) שיצרו את הנס הכלכלי של היטלר.

בהמות

המשטר הנאצי הוא משטר ולא תיאוריה, יגיד לנו נוימן. הוא מוגדר דרך התנגדויות. הוא למשל אנטי ליבראלי ואנטי דמוקרטי. אבל בעיקר אנטי רציונלי. אנטי תבוני. ומשטר שהוא לא רציונלי לא יכול להיות מוגדר בצורה תיאורטית.

בואו נזכר, הוא אומר לנו, בחיבור הפחות ידוע של הפילוסוף האנגלי תומס הובס. אני מדבר על הספר "בהמות". (היפופוטם). בספר הזה הובס מציג את המשטר שניהל את בריטניה לאחר שהפרלמנט הדיח את המלך צ׳רלס הראשון מבית סטיוארט.

איזה משטר מתאר שם הובס? הוא לא מתאר שם משטר. הוא מתאר שם "לא משטר". הוא מתאר שם חברה שמופעלת רק באמצעות עקרון הפחדה. עקרון של כוח ופחד. זה המסר של החיבור הזה, יגיד לנו נוימן. ולכן, גם לספר שלי על המשטר הנאצי אני קורא "בהמות". וכלכלה נאצית? הצחקתם אותי!

ד"ר אושי שהם-קראוס , פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר. הנה רשימת ההרצאות המעודכנת שהוא מעביר לקבוצות ולחברות. אתם מוזמנים להאזין תכנית הרדיו השבועית שלו 'קצה הקרחון על חברה וכלכלה' יום רביעי לאחר חדשות 12 ברשת א' של קול ישראל