פיצויים ליהודי ערב: "הגיע הזמן לדבר על זה"

האם הרעיון לפצות יהודים שעזבו את בתיהם במדינות ערב במקביל לפיצוי פליטים פלסטינים במסגרת המו"מ המדיני הוא עוד יוזמה שתישאר רק על הנייר או שמא החלטה בעלת חשיבות היסטורית? ומדוע לכרוך יחד את הפיצוי ואת הקמת המדינה הפלסטינית?

עוד בחדשות:

חסד של משפחות אומנה: 'בן ונכד באותו גן'

נחשפת הכוורת של ג'ון קרי: "חטא בהיבריס"

פרופ' שנהב טוען כי העלאת הנושא בעיתוי זה, תוך כריכתו בהסכם שלום עתידי, מהווה תקיעת "מקלות מכוונת בגלגלים מהצד הישראלי", כהגדרתו. "ישראל משתמשת באופן ציני בעולי ארצות ערב כדי לבלום את הזכויות של הפלסטינים על שיבה ורכוש. הדבר האמיתי הוא שיש יהודים מארצות ערב שגורשו והם פליטים, ויש הרבה מאוד יהודים שבאו מיוזמתם - והם לא פליטים. מצד אחד יש טעם לתביעה של יהודים יוצאי מדינות ערב נגד מדינות שבהן חיו, כל עוד הם גורשו משם, דבר שנעשה עם יהודי אירופה".

פליטים פלסטינים. "לא לכרוך את הפליטות"(צילום: AP)

שנהב הזהיר: "אסור לכרוך את נושא הפליטות של יהודים יוצאי ארצות ערב לנושא הפלסטיני. ההבדל המשמעותי הוא שישראל גירשה את הפלסטינים והפכה אותם לפליטים. ההשוואה בין התנועה של יהודי ארצות ערב פנימה לבין התנועה של הפלסטינים החוצה היא טעות. ישראל מנצלת את זה באופן ציני כדי לקפח הן את הפלסטינים והן את המזרחים".

ד"ר הני זובידה, מרצה באקדמית עמק יזרעאל, עלה לישראל מעיראק ב-1971. הוא הצהיר כי מעולם לא ויתר על נכסי משפחתו. "יש שיח ארוך שנים שלפיו אנחנו נסכים לוותר על הנכסים שלנו במדינות ערב ובתמורה הפלסטינים יסכימו לוותר על הנכסים שלהם. אבל מי יסכים לפצות אותי על זה שגנבו למשפחה שלי נכסים ורכוש אחרי עשרות שנים בעיראק? לי ולמשפחה שלי יש אזרחות עיראקית, עליה לא ויתרנו מעולם. החיים בעיראק היו קשים, את דוד שלי תלו, התעללו בנו ונאלצנו לברוח לפני שיהרגו את כולנו".

"נתבע את המדינה"

זובידה מתנגד בנחרצות להשוואה בין יהודי ארצות ערב לבין הפלסטינים במסגרת המו"מ המדיני: "לפלסטינים מגיע פיצוי מלא, ובלי קשר אליהם, גם לי ולמשפחה שלי מגיע פיצוי. היינו צריכים לברוח ואנחנו עקורים מהמדינה שלנו. עיראק זו המולדת שלי". העובדה שההצעה המיועדת אמורה להיחתם על ידי רשויות המדינה, מעוררת את זעמו. "אף אחד לא יחתום במקומי על הסכם פיצויים עם המדינה, ואם כן - נתבע אותה, זה לא משטר חושך. יהיו חייבים לדבר איתנו בתהליך כזה ושנהיה מעורבים באופן אקטיבי בכל פיצוי עתידי".

יעל בן יפת, מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית וחברת מועצת עיריית תל אביב, הביעה ספקות לגבי הכוונה למתן פיצוי. "מדובר בהצעה מורכבת אך יחד עם זאת מאוד חשובה. יש בכך הכרה בסבל ובפליטות של יהודים שעזבו את מדינות ערב, הן במישור העולמי והן במישור המקומי".

לדבריה, "לאורך הרבה מאוד שנים קולם של יהודים יוצאי מדינות ערב לא נשמע היטב. הסבל שעברו במדינות המוצא והצורך לברוח משם, וגם היחס הקשה שספגו מהשלטונות ומהאוכלוסייה המקומית שרדפה אותם. מלבד הכרה בסבל יש לכך גם משמעות כלכלית, והפיצוי הכספי יכול להיטיב את מצבם ולתקן תהליכים של אפליה וקיפוח שנמשכו שנים".

"יש הרבה מקרים של רכוש אבוד". משה איבגי

השחקן משה איבגי, שעלה עם משפחתו ממרוקו, אומר שמדובר בבעיה מורכבת ביותר: "הגיע הזמן שידברו על כל הרכוש של היהודים ממדינות ערב שנשאר מאחורה. יחד עם זאת אני לא בטוח שכל הנטל צריך ליפול דווקא עכשיו על המדינה הפלסטינית במסגרת המשא ומתן.

"אין ספק שזה פצע פתוח ואם בסופו של דבר יוחלט לפצות, אז הפיצוי חייב להגיע לאותם אנשים ישירות, ולא למדינה. ניסיון העבר בפיצוי לניצולי השואה הראה שהמדינה יודעת לקחת ולא לתת. יש היום ניצולי שואה שחיים בדלות ובחרפת רעב. אם יהיה שימוש לטובת האזרחים, אני מברך".

איבגי הוסיף: "לא משנה אם היהודים עלו לישראל מתוך אידיאולוגיה או עקב פליטות. בשורה התחתונה לא נתנו להם למכור את הרכוש שלהם ואת מה שהשאירו מאחור. כך בעיראק וכך גם במרוקו. צר לי שרק היום מדברים על זה. אנשים ויתרו על הדברים שלהם מתוך אילוץ וחוסר ברירה. במשפחה שלי לא היו צריכים לעזוב כלום כי לא היה הרבה, אבל בקרב משפחות וחברים אנשים עזבו את כל הרכוש שלהם ולא הצליחו לקחת כלום. יש הרבה מקרים של רכוש אבוד בכל מדינות ערב. זה מעבר לבעיה שקשורה למדינה הפלסטינית".

Read this article in English