ניצחון לעובדי הגטאות: יקבלו פנסיה מגרמניה
לאחר יותר מעשור של סחבת בירוקרטית תממש ממשלת גרמניה פסק דין שקבע כי רבבות ניצולים, חלקם חיים בישראל, זכאים לפנסיה חודשית
פריצת דרך במאבק להכרה בזכותם של ניצולי שואה עובדי גטאות לקבל פנסיה חודשית מממשלת גרמניה: לאחר יותר מעשור של סחבת בירוקרטית נעתרה ממשלת גרמניה לדרישה לשלם פנסיה חודשית לניצולי שואה שהועבדו על ידי הנאצים בגטאות במהלך מלחמת העולם השנייה.
עוד בחדשות:
הסגן של מרקל רוצה זמן איכות עם בתו
70 שנה למלחמה: האירופים רוצים לגרמניה
פריצת הדרך התאפשרה בעקבות התעקשותה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית לכלול את תשלום הפנסיות לעובדי הגטאות בהסכם הקואליציוני להקמת הממשלה הנוכחית. למרות התנגדות מצד בכירים במפלגתה השמרנית של הקנצלרית אנגלה מרקל, המפלגה הבכירה בממשלה שהוקמה לפני כחודשיים, הצליחו הסוציאל-דמוקרטים לכפות את עמדתם. סוגיית תשלום הפנסיות לעובדי הגטאות היא בתחום סמכויות משרד העבודה והרווחה הגרמני, בראשו עומדת כיום אחת מבכירות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.
ממשלתה הקודמת של גרמניה נמנעה מאישור הסדר הפנסיות לעובדי הגטאות, אף שבית הדין העליון לענייני רווחה בעיר קאסל קיבל את תביעותיהם של שלושה ניצולים מהמוסד הגרמני לביטוח גמלאות, לשלם להם פנסיה חודשית, עבור התקופה שבה עבדו במהלך שהותם בגטו במלחמת העולם השנייה.
200-100 אירו בחודש
פסק הדין אמור היה לאפשר לרבבות ניצולי שואה שחלקם חיים בישראל, לדרוש מגרמניה פנסיה חודשית של 100 עד 200 אירו. במקרים מסוימים ניתן יהיה לדרוש תשלום רטרואקטיבי של הפנסיה לתקופה של עשר שנים ומעלה. זה אולי ההישג המשמעותי בהסכם - נכונות הגרמנים להיענות לתביעה לתשלומים רטרואקטיביים של הפנסיות, שלא שולמו מאז הועברה החלטה בעניין בבונדסטאג בסוף שנות התשעים.
הפרטים המלאים יסוכמו בימים הקרובים והודעה סופית ומפורטת על הפיצויים אמורה להתפרסם במהלך התייעצות בין ממשלות ישראל וגרמניה, בסוף החודש הקרוב. גורם בכיר במשרד לאזרחים ותיקים, שהיה מעורב במגעים עם ממשלת גרמניה, הביע שביעות רצון רבה מהשינוי החיובי בעמדת ממשלת גרמניה. "זהו אקורד סיום של תהליך ארוך, שנעשה עם ממשלת גרמניה", אמר הגורם במשרד, שנציגיו ביקרו בימים האחרונים בברלין. "הנושא הזה עמד בראש סדר העדיפויות שלנו והנחישות הזו הביאה לסיום הבעיה".
המוסד הגרמני לביטוח גמלאות דחה בעבר את תביעותיהם של יותר מ-60 אלף עובדי גטאות לתשלום הפנסיה, בטיעון שתנאי העסקתם של התובעים בגטו לא עלו בקנה אחד עם הקריטריונים של החוק הגרמני בעניין. בין היתר סירבו הגרמנים לשלם פיצויים למי שהשיג עבודה דרך ה"יודנראט", למי ש"משכורתו" עבור העבודה בגטו עברה לידי גוף שלישי, למי שקיבל עבור עבודתו מזון במקום תשלום או למי שהיה קטין. עמדת המוסד הגרמני הביאה לדחייתן של 95% מכלל 70 אלף התביעות שהגישו עובדי גטאות. כ-10,000 מהם חיים בישראל.
בית הדין בקאסל דחה על הסף את הפרשנות שהעניק המוסד לביטוח גמלאות ללשון החוק, וקבע ששלושת התובעים - שני גברים ואישה בני 87-80, שכלאו הנאצים בגטאות בפולין ובבלארוס ועבדו במפעל עור שהיה שייך לשר-המלחמה הנאצי גרינג - זכאים לפנסיה. בית הדין קבע כי גם ניצולי שואה שעבדו בכפייה ולא מבחירה אישית ושקיבלו תמורה אחרת מכסף עבור עבודתם, זכאים לפנסיה. כמו כן קבע בית הדין כי אין הגבלה גילאית לקבלת הפנסיה.
הבוקר ביקר שר הביטחון משה יעלון בברלין, והניח זר לזכר קורבנות השואה באנדרטת רציף 17, שממנו גורשו אלפים מיהודי העיר למחנות הריכוז וההשמדה.
בטקס שנערך במקום נטלו חלק ראשי הקהילה היהודית בברלין, ניצולי שואה וכן מזכיר מדינה ממשרד ההגנה הגרמני. השר סיפר על אמו, בתיה זילבר, ש"שרדה את הנורא ביותר. היא הסתתרה ביערות והצטרפה לפרטיזנים", ותהה "מה חשבו אותם יהודים שעמדו כאן על הרציף חסרי אונים?". הוא הוסיף: "למרות העבר הקשה, גרמניה וישראל פיתחו יחסים משגשגים. הנקמה שלנו היא הניצחון שלנו, והניצחון שלנו הוא הקמת מדינת ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
