"חרם? גם הפלסטינים וגם הישראלים ייפגעו"
דיפלומטים ישראלים באירופה מזהירים: החרם על ישראל עלול להפוך לצונאמי. באזור התעשייה מישור אדומים, שבו עובדים פלסטינים וישראלים ביחד במפעל "סודהסטרים", חוששים: "אנחנו אי של שלום ודו קיום"
אחמד נאצר (28) מרמאללה הוא אחד מ-1,300 עובדים במפעל סודהסטרים במישור אדומים שמעבר לקו הירוק. 500 מהם פלסטינים, 450 ערבים ישראלים ו-350 יהודים. מדי בוקר מגיע נאצר לעבודה במוקד הרעש של הימים האחרונים, בלבה של הסערה הגלובלית סביב הקריאות לחרם על התעשייה הישראלית בגדה המערבית. הוא אחראי משמרת בפס הייצור של המכונות המוכרות, ולדבריו המשרה שלו מפרנסת שמונה נפשות, כולל הוריו, אשתו, בנו ואחיו. הדברים שיש לו לומר על החרם בכלל ועל מפעל סודהסטרים בפרט רחוקים שנות אור מהשיח הפוליטי-דיפלומטי-לאומי שממלא בימים האחרונים את כלי התקשורת ברחבי העולם.
מדברים על חרם - כתבות נוספות:
- מי המחרימות, מי המוחרמות: שאלות ותשובות
- לפיד: פיצוץ המו"מ יפגע דרמטית בישראלים
- חוות דעת: לאירופה מותר להחרים את ההתנחלויות
- ג'ון קרי מגיב לביקורת: "תמיד התנגדתי לחרם"
"המפעל הזה הוא אי של שלום", אומר נאצר שמתפנה לרגע מעבודתו לטובת ראיון קצר. "עבדתי בכל מיני מקומות, ואני יכול להגיד לך שפה אין הבדל בין יהודים לערבים. כאן כל אחד יכול להתקדם, ועובדה שאני התקדמתי. אם יהיה חרם, מי שייפגעו הם רק העובדים הפלסטינים. יהודי שעובד כאן יכול לעבוד גם בתל אביב אבל לפלסטיני אין אישור כניסה לישראל ואין פרנסה אחרת. המפעל יכול להמשיך לעבוד מכל מקום בישראל או בעולם אבל אנחנו לא נוכל להגיע לעבוד שם".
מה עושה לכם העיסוק בסוגיה?
"מה שמעניין אותי בסופו של דבר זו הפרנסה. אם הייתי מוצא עבודה ברמאללה הייתי הולך לעבוד שם, אבל אין".
נושא החרם נידון בימים האחרונים ביתר שאת על רקע המו"מ המדיני בין ישראל לפלסטינים. הזינו אותו בין השאר אזהרות חריפות הן של השרה ציפי לבני והן של שר האוצר יאיר לפיד, אבל בעיקר שורת מהלכים של גופים עסקיים זרים. הבנק
הגדול בדנמרק "דנסקה בנק" צירף את "בנק הפועלים" לרשימת החברות שאותן הוא מחרים. חברת האבטחה הגדולה בעולם G4s הודיעה על סיום החוזים עם ממשלת ישראל הקשורים לאבטחת התנחלויות. המשטרה הבריטית פתחה בחקירה נגד הקונצרן בחשד כי סיפק שירותי אבטחה ואמצעים טכנולוגיים להתנחלויות – בניגוד להנחיות ה-OECD.
ממשלת גרמניה מתנה העברת מענקים לחברות היי-טק בכך שלא יושקעו מעבר לקו הירוק. ממשלת בריטניה הודיעה שהיא לא ממליצה להשקיע בבתי עסק מעבר לקו הירוק. רומניה מאשרת ייבוא עובדים, בעיקר לענף הבנייה, אך ורק לתוך הקו הירוק. רשתות מזון, בעיקר אלו של בריטניה וסקנדינביה, נמנעות מלקנות פלפלים, ענבים, תמרים ועשבי תיבול שמגדלים באזור בקעת הירדן.
אבל המהלך המתוקשר ביותר הקשור בחרם על פעילות ישראלית בגדה היה הלחץ של פעילי BDS (ראשי תיבות של Boycott, Divestment and Sanction - חרם, הימנעות מהשקעות ועיצומים) על שחקנית הקולנוע האמריקנית סקרלט ג'והנסון, שמשמשת פרזנטורית של סודהסטרים. מה שהיווה עד כה עימות אפרפר שהתקשה לחצות את המדורים הפוליטיים והכלכליים, החל ברגע אחד לעניין את כולם.
במרכז רמאללה לבוש מדי סודהסטרים
מפעל סודהסטרים שוכן במתחם שהשתייך עד לפני 18 שנה לתעשייה הצבאית. כשהחברה החלה לפעול בו, איש לא דיבר על חרם, ופלסטינים מהאזור – כמו היום – מיהרו למצוא בו תעסוקה.
"מי שמנסה לעזור לנו, הפלסטינים, בעצם עושה לנו נזק", אומר נביל באשרת (40), תושב רמאללה העובד במפעל. "הוא נותן פרנסה למאות משפחות, לכפרים שלמים. השלום זה מה שקורה כאן בפנים ולא מה שקורה בחוץ. מי שנמצא בחו"ל ולא מבין את היחסים דווקא מחבל בתהליך. המפעל מקרב בינינו. אפילו בימים של חוסר יציבות, כמו במלחמה בעזה, הכול התנהל כאן רגיל".
איך אתה מסתדר עם הביקורת ברשות הפלסטינית על כך שאתה עובד במפעל ישראלי?
"אין שום בעיה. עם המדים של סודהסטרים אני מסתובב במרכז המסחרי ברמאללה. יש עוד אנשים שרוצים לבוא ולעבוד כאן. הרי כשאני מגיע לכאן אני לא צריך לעבור מחסום. הישראלי שבא לעבוד כאן כן עובר מחסום".
סקרלט אמרה לי שאנחנו בסדר
מנכ"ל סודהסטרים, דניאל בירנבאום, טוען שהחרם עדיין לא נותן את אותותיו במפעל. לדבריו, עד כה לא נגרם למפעל נזק כלכלי. במקרים ספורים, למשל של לקוחות משבדיה, סופקו מוצרים של סודהסטרים שיוצרו בסין או במפעל בתוך הקו הירוק. אבל בירנבאום לא אופטימי: "סודהסטרים תסתדר כי יש לה מפעלים אחרים בעולם, אבל החרם כשלעצמו מהווה איום עתידי וקיומי על כלכלת ישראל".
מה אתה חושב על מובילי החרם?
"עד עכשיו זה יותר דיבורים ממעשים, אבל זה חרם לא לגיטימי ולא אותנטי. מדובר בקבוצה קטנה של אנשים, חלקם יהודים וישראלים יפי נפש שצועקים בעולם שישראל מדינת אפרטהייד כובשת. אבל הדברים האלה לא מקרבים את השלום. החרם קיבל זבנג קטן בשבוע שעבר מסקרלט ג'והנסון, שבעצם חשפה את הצביעות של הפעילים האלה. זה לא חרם הומניטרי אלא פוליטי. היא עושה דה-לגיטימציה לחרם. אני בקשר שוטף איתה והיא אמרה לי במפורש: 'יו אר דואינג דה רייט ת'ינג'. מה זה הדבר הנכון? שאנחנו מעסיקים פלסטינים לצד ישראלים ויוצרים פה איזשהו אי של שלום".
גם דיפלומטים ישראלים רבים שותפים לפסימיות לגבי התחזקות החרם. אחד מהם, שמוצב באחת מבירות אירופה, הגדיר בשיחה עם ynet את התופעה כ"צונאמי" שמאיים לשטוף את ישראל. "כבר בגרמניה, הידידה הכי טובה שלנו אחרי ארה"ב, מרגישים את העניין", הוא מסביר. "קשה להאמין מה כבר קרה וקשה לחשוב מה עוד יקרה. גם במקומות שבהם אין עדיין חרם, אין ספק שזה יגיע".
יש אפשרות להילחם בזה?
"אין סיכוי. אם נעשה מה שמצופה מאיתנו במו"מ עם הפלסטינים נהפוך לילדי המחמד של העולם. אבל אם לא נעשה - נחטוף בגדול בסגנון דרום אפריקה רק יותר גרוע".
דיפלומט בכיר אחר בבירה אירופית מטיל חלק מהאחריות דווקא על האמריקנים: "התחושה היא שארה"ב דוחפת לחלק מהלחצים ויש לה כוח רב להשפיע בנושא הזה. אי-אפשר אף פעם לדעת עד כמה הם פועלים מאחורי הקלעים בעניין הזה. כרגע החרם מתמקד בהתנחלויות ואנחנו לא חשים שיש כאן כיוון של חרם מדינתי, אבל המגמה היא לא טובה".
כך עוקפים את החרם
יקב ארזה במישור אדומים מייצר קרוב לארבעה מיליון בקבוקי יין בשנה, ורובם מיוצאים לצרפת, אנגליה וארה"ב. הסמנכ"ל אלחנן שור מספר על דרכים לעקוף את החרם: "אנחנו מצליחים להתגבר עליו דרך חברות אחרות או משווקים שפועלים בחו"ל. הייצוא לא מתבצע ישר למדינת היעד אלא דרך חברה אחרת. לפעמים גם משחקים עם התווית על הבקבוק.
על התווית באנגלית מצוין שאנחנו פועלים מישראל אבל לא מצוין שזה ממישור אדומים אלא פארק אדומים".
מי מועסק אצלכם?
"יש לנו כ-30 עובדים שמגיעים מכל הארץ אבל לא מהאזור. יש עניין כשרותי שמקשה להעסיק עובדים שהם לא יהודים".
עד כמה הנושא מעסיק אתכם?
"לא קיבלנו ריקושטים כי אנחנו עובדים בעיקר עם השוק היהודי שתומך בישראל. חוץ מזה יש לנו גם לקוחות בשוק העולמי שהם לא תמיד אנטי-ישראלים. זה מוגזם להגיד שכל האירופאים נמנעים ממוצרים ישראליים מסיבות פוליטיות. יש הרבה לקוחות שיש להם סימפטיה לישראל, אפילו ממניעים נוצריים. הבעיה היא ברמת המדינות, לא ברמה של האיש הפשוט".
שמעון זכאי, מ"זכאי ידע ותשומות חקלאיות", חברה שמייצאת שתילים לחו"ל, מסביר שהוא לא חושש מהחרם. "בשלב הזה אנחנו כמעט ולא מייצאים שתילים לאירופה אלא בעיקר לדרום אמריקה, ולכן עניין החרם לא משפיע עלינו", הוא מסביר. "לא נתקלנו בביקורת או בחוסר שיתוף פעולה. כל מי שעובד איתנו יודע שאנחנו פועלים ממישור אדומים ואפילו מבקר אצלנו. נכון לעכשיו אף אחד לא יודע אם מדינות דרום אמריקה ירצו להצטרף ללחצים הבינלאומיים".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
