תרגיל טקטי: תכסיסן הגט ישלם 35 אלף ש'

גבר חתם על הסכם גירושים אבל מאותו רגע עשה הכול כדי לדחות את הפרידה. הוא נעדר מדיונים, ביקש שלום בית ומשך את ההליך שנה וחצי מיותרות. האישה תבעה והשופט הגדיר את פעולותיו "חסרות תום לב"

עו"ד יהודית לויפורסם: 02.02.14 , 23:52

ב-2010, בחלוף כ-15 שנות נישואין, עזב גבר את אשתו ובית המשפט לענייני משפחה עשה מאמצים רבים כדי להביא את בני הזוג הפרודים להסכמות. המאמצים נשאו פרי בחלוף כשנתיים, ובינואר 2012 חתמו השניים על הסכים גירושים, שקיבל תוקף של פסק דין ובמסגרתו התחייבו להתגרש.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ואכן, השניים התייצבו לדיון ראשון בבית הדין הרבני האזורי בחיפה אשר הורה על פתיחת תיק גירושים, אלא שהבעל לא הופיע לשני הדיונים הבאים. לאחר שהובא באמצעות צו, הוא הודיע לפתע כי הוא מעוניין בשלום בית. כך, בטענות ותואנות שונות, עיכב הבעל את הגירושים במשך כשנה וחצי, ורק ביולי 2013 נאות להתגרש.

התנהלות זו הביאה את האישה להגיש נגדו תביעה לפיצוי בגין הנזקים שגרם לה העיכוב במתן הגט. היא ביקשה החזר של 20 אלף שקל ששילמה כשכר טרחה לעורך הדין שייצג אותה בבית הדין הרבני, ופיצוי של 50 אלף שקל בגין הפרת ההתחייבות בהסכם.

הנתבע, שטען כי מדובר בתביעה נקמנית ונעדרת עילה, הוסיף כי כל שהתחייב היה לפעול להסדרת הגט ולא להתגרש בפועל. העיכוב, טען, נבע בין השאר מהטעם שהתובעת לא קיימה את התחייבויותיה הרכושיות. עוד טען, כי לבית המשפט אין כל סמכות לחייבו בשכר טרחה על הליך שנדון בפני ערכאה אחרת.

לא יותר מתרגיל טקטי

סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, השופט אסף זגורי, קיבל את הגישה שלפיה אינו מוסמך לפסוק שכר טרחה במקום בית הדין הרבני. עם זאת הוא קבע שאין ספק כי יתחשב בכך שהתובעת נאלצה לשכור עורך דין לדיונים המיותרים בבית הדין הרבני נוכח התנהלותו חסרת תום הלב של הנתבע.

השופט זגורי הבדיל את המקרה ממקרים מובהקים של סרבנות גט, וכינה אותו "תכסיסנות גט". הוא הסביר שהפרת התחייבות חוזית להתגרש בחוסר תום לב תעלה למפר בכיסו. במקרה זה, קבע, ברור שהנתבע נהג בחוסר תום לב משווע. הוא נעדר מדיונים ולבסוף ביקש שלום בית, במה שהשופט הגדיר כ"תרגיל טקטי".

השופט סיכם שעיכוב הגט מהווה גם רשלנות בשל הפרת החובה לנהוג בהגינות וביושר כלפי בת הזוג לשעבר, כמו גם הפרת חוזה בחוסר תום לב.

במקרה של סרבנות קלאסית נהוג לפסוק פיצוי של 25 אלף שקל על כל שנה למן היום שבו חויב הסרבן להתגרש. השופט זגורי קבע שבמקרה של "תכסיסנות" יש למנות את התקופה החל ממועד ההפרה, או במקרה זה: הדיון הראשון ממנו נעדר הנתבע. בהתאם, חייב השופט את הנתבע לפצות את התובעת ב-35 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין של 4,000 שקל.

בתי המשפט נוקטים משנה זהירות בהחלת דיני הנזיקין במסגרת היחסים הפנים-משפחתיים. בית המשפט נוהג לאשר תביעות אלו רק כאשר האינטרס הציבורי חובר לאינטרס הפרטי לשם מימוש המטרה הנעלה של מיגור תופעות שאין כל מקום להגן עליהן, דוגמת המקרה שלפנינו.